משום מה נדמה לי שכל המלעיזים על רושדי מזה צמד עשורים בסך הכל מצאו קרדום לחפור בו. כמה הם אוהבים לשוב אל שנאות ישנות ולטפחן עד אינסוף. מה יש באיסלם שהופך כל טיפת ביקורת עליו לבלתי לגיטימית בעליל, מנקודת המבט של מוסלמים? מה השיגעון הזה שאוחז בהם כל אימת שמישהו מוכיח אותם על חולשה כזאת או אחרת? מאיין נובעים רגשי הנחיתות שלהם, שבכל הזדמנות הם נסוגים אל מערת המשטמה האפלה ובמקום להשיב כבני תרבות מוציאים גזר דין מוות (!) נגד בן תרבות אחרת. ובינינו, כמה מהם באמת טרחו לקרוא את ספרו של רושדי בטרם יצאו לרחובות להפגין נגד פועלו של האיש היקר. כן, קראתי את כל ספריו של סלמן רושדי והוא בעיניי אחד הסופרים הגדולים בעשרים וחמש השנים האחרונות. האיש נאור להפעים, ואם חלילה תיפגע שערה מראשו, תהיה זו תעודת עניות לאנושות כולה. אני מברך על התואר המכובד שהוענק לו וממליץ לכל מי שלא קרא להתוודע לעולמו מלא הדמיון והתבונה. מבחינתי, כל אדם שקורא ספר של רושדי משול במלחמה המעוותת הזאת ללוחם נגד כוחות הרשע של יצורים נבערים מדעת שאהבתם לאל העבירה אותם על דעתם. יתרה מזאת, אין לי ספק שאם האל הזה קיים, הוא מביט בהם בבוז ושולח ברכה אילמת לסר רושדי.
הגב לתגובה זו