כשכתבתי הכל פוליטיקה התכוונתי שהתקשורת בוחרת את מה לסקר בצורה חיובית על-פי פרשנותה הפוליטית. צריך לגור בחו''ל תקופה ארוכה כדי לראות עד כמה החברה הישראלית בכללותה מתנהלת ע''פ פוליטיזציה, וזאת בניגוד למדינות מתוקנות.
מצטער, אך תרבות הסלבריטי איננה מוגבלת אך ורק לתוכניות בפריים-טיים או לטורי הרכילות בעיתון. התרבות הזאת גלשה לכל תחומי החיים. לספורט, לפוליטיקה, לאקדמיה, וכן גם לקודש הקודשים תרבות הכתיבה והמוזיקה. היום המוטו הוא ''There is no such thing as bad publicity''
מעבר לכך, יש איזו תחושה אצל אנשי אומנות ורוח שבנאדם לא יכול להיות אינטליגנטי ותרבותי ובו-זמנית ימני, לאומני ו/או דתי.
אני לדוגמא, אוהב את הביטלס, דילן, ג'ף באקלי, אליוט סמית' ודומיהם. ''שמאלנים'' שאני פוגש נדהמים שבן-אדם עם השקפות ימניות מסוגל לטעם טוב, וחושבים שיש בזה קונפליקט מהותי.
אם תחשוב על זה טוב תגיע בעצמך להבנה ששמאלנים הם אנשים קצת פחות פרקטיים ולכן הם החולמים שבינינו. ימנים הם אנשים קצת יותר מציאותיים עם שתי רגליים על הקרקע. בוא נסכים שזה לא בדיוק החומר האנושי שעושה סופר מחונן.
אין לי טרוניה על הרשימה. היא אכן מכובדת וטובה. אבל הסיבה שכל הסופרים הם שמאלנים לא מוכיחה כלום. כתבתי על תרבות הסלבריטי מכיוון שאנשים מחפשים תשובות לשאלות קשות ומהותיות אצל אנשים שכל הכשרתם היא כתיבת ספרים (או שחקן קולנוע, או זמר רחמנא לצלן). אין לאסי דיין, שלמה ארצי, או א.ב. יהושוע תשובות יותר טובות מכל אחד אחר. אך לא לכל אחד אחר יש תקשורת (שמאלנית) שתשמש כשופר ותדמה כל נפיחה סלבריטאית כתורה מסיני. לא נינט ולא עמוס עוז יודעים יותר טוב ממני וממך.
זה שאין ברשימה ימנים דווקא מרגיע אותי. זה מחזק את התיאוריה...תמשיכו לחלום וליצור, אנחנו צריכים אתכם!

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו