• 23.

    הבל הבלים ותו לא!

    רן שניידר, 21/10/07 06:21

    אין-סוף המלל שמר מיברג שופך כמי , שמחזיק בידיו את ''המפתחות'' לקביעת מה טוב ומה רע במוסיקה אינו אלא- הבל הבלים; בזבוז זמן ותו לא. המזל הגדול, שאוהבי מוסיקה אמיתיים לא יטרחו לקרוא את דברי התנשאותו הדוחים ב מ ס ו ו ה של ידע עמוק. הוא כה מאוהב בהם עד,שנדמה לו שגם אנו אמורים ללכת שבי -אחריהם/אחריו.
    !!!But No

    הגב לתגובה זו

  • 22.

    לכל המבנים ויש כאן המון

    עודד גור, 06/07/07 00:36

    הדייד זה הדייד
    קודם כל גרסיה ורק אחר כך האחרים

    הגב לתגובה זו

  • 21.

    מה שכתבת על מקרטני זה שטויות במיץ.

    מישהי, 22/06/07 19:50

    רואים שאתה לא עוקב אחרי קריירת הסולו שלו.

    הגב לתגובה זו

  • 20.

    דילן - קרדיף 2000

    מאוהבי דילן, 03/06/07 13:53

    תענוג לקרוא אותך,מייברג.כמו מפציץ בי-52,נוח להפלה אבל רוב הזמן מפציץ בין קליעי הנ.מ.
    בטח ראית ואם לא אז תפתח ביו-טיוב את דילן בקרדיף 2000,בן 59,עם יד טובה,ועם ביצוע וריקוד נפלא ב''פוראבר יאנג''.

    הגב לתגובה זו

  • 19.

    א-פרופו פיל ספקטור:

    PANDORA, 30/05/07 20:52

    הוא לא רצח את חברתו לחיים.
    זו הייתה בחורה שאסף באיזה בר.
    הוא טוען שהיא התאבדה.

    קצת כבוד למפיק הגאון שייצר מהפיכה בהפקות מוסיקליות, עם ה.-WALL OF MUSIC

    הגב לתגובה זו

  • 18.

    zappa

    יעקובי, 14/05/07 10:37

    רון שלום לך
    מה עם פרנק זאפה?
    איך הוא מישתלב אצלך בזיכרון הקולקטיבי של שנות ה-60-70-80? יעקובי

    הגב לתגובה זו

  • 17.

    מיברג ענק

    יוסי, 12/05/07 21:35

    האמת שהמאמרים של מיברג הם הדבר הכי שווה באתר שלכם. כל הכבוד

    הגב לתגובה זו

    • רון מיברג, אתה כותב נפלללללללללא !! מדהים!

      יוני שרון, 20/05/07 16:13

      כל מלה, תענוג. תענוג צרוף.

      התגעגעתי.!

      הגב לתגובה זו

  • 16.

    במקום זה מביאים זבל כמו סמוג, בוני פרינס, רג'ינה ספקטור .. מרגש (ל''ת)

    אלחנן, 12/05/07 20:42

    הגב לתגובה זו

  • 15.

    מהומה על מאומה

    פרובוקטור, 12/05/07 13:36

    תגיד שאתה מאוד אוהב את האחים אולמן ולינרד סקינרד, אבל למה לירות לכל הכיוונים סתם? מה אתה רוצה לומר כאן? אתה מבלבל את המוח בלי סוף על כמה שדילן והסטונס חוזרים על עצמם ונראים פתטיים, במקום לכבד אותם על כך שהם עדיין עומדים על הרגליים וממשיכים לעשות מוזיקה. האחים אולמן גם חוזרים על עצמם בלי סוף, אפילו יותר מבוב דילן והסטונס. מה יש לך נגד הגעתם לארץ (בתקווה)? זה יהיה הרבה יותר גדול אם הם יגיעו ולאו דווקא האחים אולמן (טוב שגם הם יגיעו).
    למה להשמיץ את בלקמור? ממש מרגיז אותך שאנשים אוהבים את דיפ פרפל שעדיין ממשיכים לתת בראש אחרי 40 שנה?

    הגב לתגובה זו

  • 14.

    חבל סתם להשמיץ את בלקמור

    עומר, 12/05/07 13:05

    ריצ'י בלקמור אמנם גיטריסט מאוד טכני, אבל הוא גיטריסט ענק, מלא רגש וטעם.
    לא פחות חשוב הוא היה פורץ דרך, שאמנם לא זכה להכרה כמו הנדריקס או קלפטוון (בעיקר כי דיפ פרפל הביאו להתפחות הז'אנר הגרוע ביותר של הרוק - הרוק הכבד), אך עדיין עבודתו חשובה וכישוריו פנומנליים.

    הגב לתגובה זו

    • היותר גרוע של הרוק (הרוק הכבד)?

      איזה זקן, 12/05/07 20:43

      סבא לך לישון..
      חשבתי כבר שהבאת תגובה לעניין אבל הרסת הכל עם ההערה הזאת על הרוק הכבד..
      לא מוצא חן בענייך אתה לא חייב לשמוע אבל אל תלכלך סתם .

      הגב לתגובה זו

  • 13.

    רון מיברג, תן קצת כבוד לפול מקרטני !!!!

    asaf, 12/05/07 08:19

    מה זה הזלזול בפול?, הבנאדם היה יותר ביטלס מג'ון ג'ורג' ורינגו , הוא כתב כמה מהשירים היפים ביותר , על מה אתה מדבר???? , הבנאדם אגדה חיה , לסכם את פול בניתוחים פלסטיים , זה ילדותי .

    לסיכום, רון מיברג , אתה תקוע חזק , ניסית מכות חשמל?

    הגב לתגובה זו

    • הכבוד לפול היה עד 1975

      ריספקט, 13/05/07 02:24

      באנד און דה ראן, אלבום גדול.

      הגב לתגובה זו

  • 12.

    יובא פול סיימון לארץ לאלתר

    גרפונקל, 12/05/07 04:47

    פול סיימון עדיין חי ועדיין מופיע וגם לא כואבת לו היד. יותר עדיף!

    הגב לתגובה זו

  • 11.

    אם אתה טוען שדרק טראקס הוא גיטריסט המאה את עושה עוול עצום לקלפטון

    דוקטור, 12/05/07 04:23

    ראיתי את שניהם ביחד בסיבוב ההופעות האחרון של קלפטון, בהופעה בפראג, ואין לי ספק שהערצתך לאחים אולמן, שאין כל ספק כי להקתם ראויה להערצה, עיוורה את עיניך מעט. שכן, רק עיוורון זמני יכל למנוע ממך מלהבחין על אותה במה בגארדן בו ראית את טראקס מנגן, בגיטריסט גדול אף ממנו, אבי הבלוז הלבן, ''הסלואו הנד'', אריק קלפטון, אשר ממשיך להפליא בנגינתו אל מעבר לשנתו השישים ולמרות אינספור הטרגדיות שעבר בחייו. אגדה מהלכת!

    הגב לתגובה זו

  • 10.

    כל הכבוד רון

    חולה אולמן, 12/05/07 02:46

    על כך שאתה עדיין ממשיך לכתוב על הלהקה המופלאה והמדהימה הזו, האולמן בראדרס. אבל למה ללכלך על ריצ'י בלקמור? הבנאדם גיטריסט ענק, מהגדולים בהסטוריה. וזה לא גורע מגדולתם של דואיין, בטס וטראקס ג'וניור (שהיית צריך להזכיר שהוא בנו של מתופף הלהקה בוטש טראקס). אז תודה על הכתבה הנהדרת, אבל תן כבוד לריצ'י!!!

    הגב לתגובה זו

  • 9.

    לרון, דבר אחד אי-אפשר לקחת ממך: את האהבה למוזיקה.

    כנסו כנסו, 12/05/07 02:35

    התגובות שלך למוזיקה כל כך רגשיות, ראשוניות ואותנטיות, שזה ממש כיף לקרוא ולהזדהות איתך.

    אני מסכים עם כמעט כל האבחנות שלך.
    האחים אולמן היו להקה גדולה, אך בהחלט לא דומיננטיים בזמנם כפי שאתה מתאר אותם.
    הם היו מאלה שקיבלו הרבה מההכרה רק ברטרוספקטיבה.

    הרוק אכן התייבש בעשרים השנה האחרונות.
    אין כמעט דבר טוב מאז 1985, ויסלחו לי חובבי נירוונה.
    קופסאות האוסף המפלצתיות רק מחריפות את המצב. אף אחד לא זקוק לכל כך הרבה גרסאות אלטרנטיביות לאותו שיר.
    האנתולוגיה המנופחת של הביטלס למשל, הוכיחה שלא היו מאחורי הביטלס המוּכרים ממצעדי הפזמונים שום ביטלס נוספים אפלים ומורכבים יותר.
    רק טייקים נוספים, טרקים בלתי גמורים וגרסאות נפל שנשארו בחדר העריכה.
    ארונות מתים קראת להם? הגדרה מוצלחת.
    צילומי הוידאו אגב, אינם מוסיפים דבר.
    מי באמת זקוק לראות את ניל יאנג על הבמה בשעה שהוא מבצע את Heart Of Gold ?
    לא אני זה בטוח.
    הרוק במיטבו, בשנות השישים והשבעים, גלש מהדיסקוטקים, תחנות הרדיו וחנויות התקליטים באשד בלתי פוסק, מערבל בתוכו להקות וסגנונות ויוצר במין קליידוסקופ ענק פסקול של תקופה.
    אני זוכר אותו מכה מתוך רמקולים גדולים במועדונים אפלוליים, מהול בריח של זיעה, אלכוהול, סיגריות ונשים.
    מי שר מה היה חשוב, אבל רק בבוקר שלמחרת.
    רק כך ניתן לזכור אותו באמת. כמו סטייק עסיסי: טרי, חם, ומכוון ישר לבטן.

    כיוונת נכון, אל הקישקעס של התקופה. מי ש- Wasted Words (האחים אולמן) לא גרם לו בזמנו לזנק אל רחבת הריקודים באקסטזה לא נולד בזמן הנכון, או נולד ללא לב.

    רק דבר אחד אני לא מבין:
    מה אתה רוצה מלינרד סקינרד. להקה של להיט אחד (Sweet Home Alabama) שלא נמצאת אפילו ברשימת ארבעים הלהקות הגדולות של התקופה.

    הגב לתגובה זו

    • כי מאז 1985 הקאנטרי שולט

      אלי, 12/05/07 06:01

      אבל אתם עדיין לא גליתם אותו.

      הגב לתגובה זו

      • מי ששולט זה דיויד אלן קו, לא הקאנטרי (ל''ת)

        ז, 13/05/07 02:28

        הגב לתגובה זו

        • דייויד אלן קו? עוד שם שהוצאת מהנפטלין, LOL

          אלי, 13/05/07 10:01

          איזה להיטים הוא כתב בעשרים השנים האחרונות? באיזה פרסי קאנטרי הוא זכה? אין אמנים בני 68 שמובילים את הקאנטרי היום, האמנים המצליחים הם צעירים וגם רוב היוצרים. ווילי נלסון בן ה 74 לא מוביל כלום וגם לא דולי פרטון שהיא בת 61.

          הגב לתגובה זו

    • לינרד סקינרד

      רוני ואן זאנט, 12/05/07 06:58

      להקה של להיט אחד?
      ועוד ''הבית המתוק אלאבמה''?
      תקשיב טוב, חבוב:
      - לינרד סקינרד הם אחת מלהקות הרוק המשפיעות של כל הזמנים
      - הם נכנסו כבר להיכל התהילה של הרוק
      - מכרו כ-40 מיליון עותקים מאלבומיהם בארה''ב בלבד
      - הציגו לעולם חזית של שלושה (!) גיטריסטים חורכי מיתרים, זמר ומנהיג בעל דומיננטיות יוצאת דופן, מתופף, בסיסט ולהקת ליווי של בנות ברקע. הצליל הענק הזה שלהם עורר רעש עצום (תרתי משמע) בהופעות חיות. למעשה הלהקה מילאה אצטדיונים, כולל כ-200,000 איש נסערים באוקלנד! רק צפה בסרטי הלהקה (ובעיקר ב-FREEBIRD THE MOVIE) ותווכח באיזו רמת אנרגיה מטורפת מדובר. אגב, מתופף הלהקה, ארטימוס פייל, מספר שם כיצד הקהל זרק את הסטונס מהבמה, רק כדי להאזין לסקינרד'ס. עד כדי כך.
      - סיפור החיים העצוב של הלהקה (ובעיקר התרסקות המטוס וגלגולה המאוחר יותר כעשור אח''כ) מהווה את אחד מסיפורי הרוק המוכרים והמרגשים שיש.
      - להזכיר את הסקינרד'ס ולא להזכיר את בלדת המופת בעלת הסולו המדהים בחלקה השני - FREEBIRD? אם לא שמעת, זה הזמן לצאת מהארון.
      - עוד שירים (מלבד שני הנאמברים המוכרים כ''כ) שהיו להיטים גדולים:
      SIMPLE MAN, הבלדה על קרטיס לואו, הכף והמחט, תן לי שלושה צעדים ועוד רבים וטובים. יש גם מהעידן החדש של הלהקה - כמו ''אדום, לבן, כחול'' (שמיברג מזכיר בטור או ''המורד האחרון''.

      לסיכום, תרגיע.

      הגב לתגובה זו

      • לרוני ואן זאנט (בקשר ללינרד סקינרד):

        כנסו כנסו, 12/05/07 15:31

        למלא אצטדיונים ולמכור מליונים בשנות השבעים לא היה סיפור גדול.
        הרבה להקות התקיימו כשלוש ארבע שנים (לא כולל שנות המאבק עד הפריצה ושנות הדעיכה ומחזור החומר), עשו רעש גדול, דפקו בוחטה של כסף והשאירו אחריהם רשימה של כ- 10-5 להיטים, לרוב שניים שלושה מכל אלבום.
        בינהן: סטיקס, בוסטון, קנזס, קיס ורבים נוספים.
        השאלה היא לא רק כמה כסף עשית, אלא איזה עומק של מוזיקה השארת אחריך והאם היא עומדת במבחן הזמן.
        קנזס למשל, השאירו להיט אחד גדול: ''אבק ברוח''.
        כל שאר יצירתם מנקודת המבט של היום, היא לא יותר מאשר הממ...אבק ברוח.

        לגבי Townes Van Zandt (שממנו שאלת את שמך).
        אני בספק אם אחוז אחד מחובבי המוזיקה בישראל שמע את שמו.
        Townes Van Zandt הוא ממבשרי ז'אנר ה- Singers Songwriters (זמרים- יוצרים אישיים) אך לא זכה להצלחה גדולה בעצמו.
        האזנה לאחד מתקליטיו מסבירה למה: השירים מונוטוניים, חוזרים על עצמם וחסרי רגש.
        לא כל שירה שקטה ומלנכולית היא בהכרח אינטימית ומרגשת. לפעמים היא סתם משעממת.
        זמרים מוכשרים ממנו תפסו את אוזני ולבבות המאזינים וזכו לתהילת נצח.
        בינהם: ג'יימס טיילור, ג'וני מיטשל, לאונרד כהן, ג'ניס איאן ואחרים.
        שים לב: גם בוב דילן, פול סיימון לבד, ניל יאנג של שנות השבעים, והראשון של אלטון ג'ון, שייכים לקטגוריה זו, כך שהתחרות היתה גדולה.
        לא כל שם עלום שנשלף משנות הששים היה בהכרח מאבות האומה. חלק סתם נעלמו לתוך הרקע, ובצדק.

        לאלי:
        הסיבות לכך שהמוזיקה מתה בשנת 1985 (בערך), הן עמוקות ומצריכות דיון סוציולוגי/פוליטי/פסיכולוגי רחב יריעה.
        בכל אופן, הקאנטרי לא ניצל מהקטסטרופה הזאת (עם כל הכבוד לגארת' ברוקס) אלא נגרף בה יחד עם כולם.

        הגב לתגובה זו

        • גארת' ברוקס פרש מרצונו

          אלי, 12/05/07 19:16

          אחרי שמכר 120 מיליון דיסקים. אם כל הקאנטרי מסתכם אצלך בגארת' ברוקס אז ברור שאתה לא מעודכן, אתה מדבר אתי בקלישאות, יש עשרות זמרים וזמרות שלא נופלים ממנו היום.
          הקאנטרי פורח, האיצטדיונים מלאים, כולם בסיבובי הופעות ועוד מעט מתחילים הפסטיבלים של הקיץ. כל זאת לאחר פרישתו (הזמנית?) של גארת' ברוקס, שלא הזיקה לאף אחד.

          הגב לתגובה זו

        • חדל קשקשת ברשת

          ג'וני ואן זאנט, 12/05/07 21:10

          כמה טעויות יכול אדם לדחוס לתגובה אחת?

          הבה נעמיד דברים על דיוקם:
          - לינרד סקינרד להקה חשובה, משפיעה, מכרה מיליוני תקליטים ומילאה אצטדיונים (וזה היה תמיד 'ביג דיל')
          - השם רוני ואן זאנט הוא שמו של סולן ומנהיג הלהקה הראשון שנהרג בתאונת המטוס. השם הנוכחי שלי (ג'וני ואן זאנט) הוא שמו של אחיו הצעיר שהמשיך את דרכו והקים מחדש את הלהקה בשלהי שנות ה-80. אגב, יש להם גם אח בשם דוני, גם הוא אמן רוק דרומי.
          - קנזס להקה הרבה יותר חשובה מלהיט אחד מסריח שציינת - וחבל שאתה סתם ממטיר ססמאות לאוויר - אני מפנה אותך לאלבומיהם LEFTOVERTURE וגם ל''מסכה'' המוקדם יותר וכן POINT OF KNOW RETURN (משם הלהיט אבק ברוח). הם נחשבים, בעיניי רבים, לגולת הכותרת של הרוק המתקדם בארה''ב. זו להקה מצוינת עם שירים רבים שהיו להיטים בזמן אמת כמו:
          CARRY ON MY WAYWARD SON, החומה (לא התבלבתי עם פינק פלויד), MIRACLES OUT OF NOWHERE, איקרוס, ומאלבומים מאוחרים גם HOLD ON ועוד. אחת הלהקות האהובות עליי, ולא רק עליי.
          - גם סטיק, קיס ובוסטון שאתה מזלזל בהם בקלות כה רבה מכרו מיליונים והם להקות חשובות בהתפתחות הרוק בצפון אמריקה של שנות ה-70 המאוחרות. תן כבוד (או לפחות תאזין לפני שאתה קוטל).

          לסיכום - יש בי חשש עמוק שלא שמעת אף פעם יותר משיר אחד או שניים של לינרד סקינרד (ושל להקות אחרות שהזכרת) - אבל זה לא מונע ממך לגבב שטויות ותאוריות פסאודואינטלקטואליות בגרוש.
          עצה קטנה - לך לתקליטיה - תאזין איזה שנה שנתיים למוזיקה ותחזור להגיב.

          הגב לתגובה זו

          • לג'וני/רוני ואן זאנט: ראשית כל ברכות.

            כנסו כנסו, 13/05/07 00:20

            כתוצאה מטעות שלי למדת על קיומו של זמר נוסף: טאונס ואן זאנט.
            רון מיברג הזכיר אותו בכתבה וראיתי צורך להתייחס לניים דרופינג הזה.
            תנסה להקשיב לו, אולי תאהב אותו (למרות דברי).
            אני לעומת זאת למדתי את שמותיהם של שני גיטריסטים לא חשובים.
            מדוע הם לא חשובים? משום שעד היום לא שמעתי עליהם.

            בגילי המקשיש אינני יכול לקחת ברצינות עצות כמו ''לך לתקליטיה ותאזין איזה שנה שנתיים למוזיקה''. אני במילא עושה את זה כל החיים.
            אגלה לך כלל לא מדעי אך תקף שגיליתי במשך החיים:
            המוזיקה הטובה תמיד צפה למעלה.
            לא חשוב הז'אנר, המבצע או השנה.
            אם זה טוב זה כבר יתגלה איכשהו ברדיו, בטלויזיה, בעיתון או באינטרנט.

            כאשר הגיע האינטרנט וניתן היה לבחון מוזיקה בצורה קצת יותר זולה, חזרתי לגיבורי נעורי כדי לבחון שמא השאירו אחריהם איזה שהם אוצרות שטרם יצא לי להכיר.
            להפתעתי ואכזבתי התברר שאין זה כך ושלכל דבר יש סיבה.
            כלומר, אם להקה מסויימת התפרסמה רק בגלל להיט אחד, התברר מהר מאד שאותו להיט היה השיר הכי טוב שלהם והשאר הם בעיקר שירי הופעות, שירי כסח להרשים נערים מתבגרים, ופילרים (שירי מילוי כדי להשלים תקליט).
            כנ''ל לגבי נגנים:
            אם נגן היה טוב, הוא התפרסם. לא היה צריך לחפש אותו ברשימת הקרדיטים בגב התקליט. אם הוא לא התפרסם, כנראה שלא היתה סיבה שיתפרסם.
            אני יודע מי זה דווין אולמן. אין לי מושג לעזאזל, מי היו רוני וג'וני ואן זאנט.
            מנקודת מבטי זו הבעיה שלהם, לא שלי.
            זוהי כמובן נקודת מבט שאני יכול להרשות לעצמי היום, לא לפני עשרים שנה.

            בוא לא ניתמם. להקות הרוק הכבד והבינוני היו מלאות בשירי כסח ופילרים שערכם צנח לאפס מיד עם אקורד הסיום.
            קיס זכורה בעיקר בגלל איפור הפנים הכבד. ואן הלן בגלל הזמר ההוא שנראה כמו בחורה, ו- Jump!
            לטי-רקס אין ולו שיר אחד ראוי לציון. לו היה להם, הייתי יודע.

            אני מתנצל אם תגובה זו נשמעת שחצנית. היא כתובה בסגנון ''רון מיברגי'' כהצדעה משועשעת לכבודו.
            מנסיון חיי המוזיקלי, הידע בפרטי הפרטים של להקה מסויימת, אינם מוסיפים להנאה המוזיקלית והרבה פעמים אף גורעים ממנה.
            רשימות פרטניות של הרכבים שהתפרקו, התאחדו, התמסטלו, והתערטלו, מטילות עלי שממון.
            לא אכפת לי מה היו שבעת ההרכבים של הגרייטפול דאד.
            לא אכפת לי מהן חמש להקות המקור של חברי ELO .
            אכפת לי מה קורה כאשר אני לוחץ על כפתור ה-play במערכת שלי, ואיזו מוזיקה יוצאת משם.

            לא פעם משמש הידע עלה תאנה לחוסר יכולתו של המאזין להנות מהמוזיקה באופן בלתי אמצעי ורגשי, בדרך שבה היא נועדה להחוות מלכתחילה.

            כל טוב לך והמשך הנאה ממוזיקה.

            הגב לתגובה זו

            • תחנה אנושית ליצור רוח

              דוני ואן זאנט, 13/05/07 20:14

              היא בסה''כ ''פלצן''.
              קצתי בטמטום שלך וחוסר הידע שלך (לא לימדת אותי דבר, ואני בספק אם שנה או שנתיים של האזנה יספקו לך מספיק חומר רקע כדי להפסיק לבלבל את המוח).

              הגב לתגובה זו

            • לאדון ואן זאנט גס הרוח.

              כנסו כנסו, 13/05/07 21:36

              כל טוב לך והמשך הנאה ממוזיקה.

              לפי תגובותיך אתה צעיר.
              לא נורא. כשתגדל תבין.

              אגב, אם אתה כזה מומחה לענייני ואן זאנט, הנה שאלה בשבילך:
              האם אתה יודע מי הוא סטיב ואן זאנט?

              הגב לתגובה זו

            • הגזמת! את זה כולם יודעים...

              אסף, 26/05/07 21:00

              הגיטריסט הענק של ספרינגסטין!

              הגב לתגובה זו

  • 8.

    אני מנסה להבין את הטיעון...

    מר ינשוף, 12/05/07 00:49

    האמנם טוען מר מייברג שאין מה להביא את הסטונס ואת דילן לארץ כי הוא זקן, וכי האולמנז נתנו הופעה לא טובה?

    הגב לתגובה זו

  • 7.

    קשקשן חסר תועלת

    עדי, 12/05/07 00:10

    לדעת רבים וטובים ממני וממר מיברג, דילן נחשב לגדול היוצרים המוזיקליים של זמננו. כמו-כן, דברי ההבל על דילן המקדיש את ''מירב זמנו'' להוצא''ל של בוטלגים הם פשוט שקריים. שלשת אלבומיו האחרונים מהווים שיא חדש ביצירתו וזכו להצלחה מסחרית וביקורתית כאחד. ואחרון-אחרון חביב, לא אמין עלי הסיפור על ההופעה בארץ בה הביצועים היו זהים לאלו שבתקליט. ראיתי את דילן פעמים רבות, ומעולם הוא לא ''נתן'' את אותו השיר באותו אופן.

    הגב לתגובה זו

  • 6.

    אגב תיקון קטן

    אבי, 11/05/07 22:09

    בלקמור כבר מזמן לא בפרפל וגם לא ג'ון לורד האגדי...

    הגב לתגובה זו

  • 5.

    ברוך שובך רון

    אריק, 11/05/07 18:43

    התגעגענו

    הגב לתגובה זו

  • 4.

    דוקא הייתי בהופעה של דילן בארץ והיתה אכזבה (והשמצות) שלא שר להיטים

    אני חשבתי ההיפך, 11/05/07 17:54

    מאוד מאוד ''דילני''.
    יותר המוסיקה והסטייט אוף מיינד של דילן ,ופחות ''שירה בציבור'' ונוסטלגיה לשמה.

    הגב לתגובה זו

  • 3.

    כתבה יפה אבל

    שרון, 11/05/07 17:16

    אולי אמנים בינלאומיים כבר לא מגיעים לפה אבל המוזיקה הישראלית פורחת ונפתחים עוד ועוד מועדים ברמה גבוהה כדוגמת הברלה וכו'...

    הגב לתגובה זו

  • 2.

    עם כל הכבוד

    ליאורץ, 11/05/07 16:18

    עם כל הכבוד לכותב ולטעמו המוזיקלי...
    יש כאלה שאוהבים את דילן לא רק בגלל ''דלתות גן עדן''...אלא כי הם ''מכירים '' אותו קצת יותר בגלל הצבעים והצורות והביצועים שלו לכל השירים שלו...אני גיליתי אותו רק לפני שנתיים ומאז אני רק יותר צמא ואני מכיר חלק קטן-יחסית-הוא כותב ושר הכי טוב ובטח בזה לא תתווכח איתי
    אבל היום האמירה שלו היא אמירה של איש מבוגר ולא צעיר -זו אמירה אחרת ממה שהוא היה אומר פעם
    וגם הוא אמר שיש דברים שהוא לא התכוון לאמר אבל (בשיר הוא משתעל לפני שהוא אומר את זה)
    אולי הוא כן התכוון...
    חשוב שדילן יבוא להופיע בארץ לא רק בגלל שהוא טיפה קרוב ליהדות
    אולי יותר כדי שאולי עוד 50 או 40 או 30 או 20 או 10 או אפילו אחד יגלו אותו....כי המוזיקה בארץ (אני חושב)
    נעשתה יפה ומגניבה ונעימה ומדויקת כל כך שזה כמעט גורם לי להקיא.....
    (וגם בשביל מי שלא ראה אותו אף פעם חוץ מסרטים ומיויטיוב למרות שהוא מופיע המון -
    אני גם כותב ומאז שגיליתי אותו הכל אצלי מרגיש כמו זבל תמים.(אז שיבוא?)

    הגב לתגובה זו

  • 1.

    תמשיך לכתוב על רוק,התגעגעתי... (ל''ת)

    אל בנדי, 11/05/07 15:52

    הגב לתגובה זו