1) ''האלבום ''Duke'' מ 1980 הוא בעל קונספט מתוחכם למדי - 3 הקטעים הראשונים מתחברים אחד לשני, ו 2 הקטעים האחרונים הם אינסטרומנטליים, ויש בהם אלמנטים מוזיקליים משלושת קטעי הפתיחה. בתוך המסגרת הפרוגרסיבית הזאת נמצאים 7 שירי רוק/פופ קליטים, שחלקם הפכו ללהיטי רדיו גדולים. ג'נסיס מצדיעים כאן לעברם, ופותחים את הדלת לפופ הכוחני והיעיל שלהם בהמשך הדרך. אלבום המפנה הוא Abacab, מ 1981, ולא Duke.
2) ההוצאות המחודשות לא כוללות את אלבומי ההופעה של ג'נסיס, ולכן ''Seconds Out'' הוא לא חלק מהם, וכדאי היה להבהיר את זה בכתבה (הערה אישית, אני מוכרח- איך אתה יכול לאהוב את Seconds Out? קולינס אנמי כסולן, והלהקה הורסת כמעט את כל השירים מתקופת גבריאל שהיא מבצעת).
3) הטענה על כל ש ''פיל קולינס - שבאופן מתוחכם אורז אותה (את המוזיקה שלו) בכל פעם מחדש, ומוכר אותה בכסף טוב...'' מקוממת- קולינס מעולם לא הוציא את אלבומי הסולו שלו בהוצאות מחודשות (גבריאל דווקא כן), ומחזיק בדיוק שני אוספים, שונים זה מזה (גבריאל הוציא שני אוספים דומים למדי במהלך הקריירה שלו). סיבוב ההוצאות המחודשות הזה הוא השני בלבד של ג'נסיס בכל הקריירה שלהם, בניגוד לאמנים יותר מוערכים כמו אלביס קוסטלו או דייויד בואי שהוציאו/ מוציאים את אלבומי העבר שלהם שלוש, ארבע, ואפילו חמש פעמים.
הגב לתגובה זו