למיטב זיכרוני, ''יחס חם'', לא הצליח בתקופתו אצל הקהל. הדואט של כספי וליטני היה להיט בינוני.
האלבום של ''ששת'' מקסים, גדוש בכישרון ואהבת המוסיקה ומבוצע מעולה. לא היה לו סיכוי בחנויות. אבל הוא היה אחד מהמרכיבים להצלחה הגדולה של יהודית רביץ. ביחד עם אלבום הבכורה שלה והתוכנית ''באופן קבוע וחד פעמי'' עם יוני רכטר, רביץ עלתה על דרך המלך להיות כוכבת גדולה ובצדק גמור.
וה''פעמון''? אם הייתה גאונות בארץ-
זה היה הצליל שלה. כישרון פנומנלי כמו זה של כספי הממצא את עצמו ביחידה אומנותית אחת, לא יהיה יותר.
בכל מקרה, 3 האלבומים הללו, שיצאו בפרק זמן של שנתיים בערך, מלמדים אותנו מה היה מצב התרבות אז, על מה שרו, כיצד התייחסו למוסיקה ואיזה ריכוז של איכות היה לנו אז. כל השוואה למצב היום מדכאת שבעתיים.
הגב לתגובה זו