• 10.

    ספר יבש ומיובש כזה לא קראתי הרבה זמן (ל''ת)

    אלי, 07/01/07 00:59

    הגב לתגובה זו

  • 9.

    המבקרת דפנה שחורי כותבת בהארץ

    מתגעגע, 05/01/07 19:48

    ואני מתגעגע
    האמת, לא פלא שהיא עזבה את האתר המשעמם הזה. ועעוד כאלה ביקורות? איפה כאן הרמה של העורכים?

    הגב לתגובה זו

  • 8.

    לא אהבתי את הספר

    שלומית א., 05/01/07 18:03

    קיבלתי במתנה וקראתי. גם אני חושבת שהוא משעמם. צלחתיו בקושי. יש בו חזרה על אותה תימה. הוא יבש וארכני , ומלבד הסיפור הראשון, לא הזדהיתי עם אף גיבור.

    הגב לתגובה זו

  • 7.

    יאללה תפרגנו. (ל''ת)

    ארגון, 05/01/07 08:25

    הגב לתגובה זו

  • 6.

    הבעיה...היא ולא הבעיה הוא... (ל''ת)

    יייי, 05/01/07 02:10

    הגב לתגובה זו

  • 5.

    שיח ביקורת-יוצר-יצירה

    חופש, 04/01/07 20:38

    הוא חשוב ביותר והגיע עת העט של הפולמוס- קולמוס לחזור לקידמת בימת התרבות במחוזותינו.
    קול הטריומפיראט ויסמן-ורבין-שמעוני הוא סנונית ראשונה של חזרה לצניעות של הסופר.

    הגב לתגובה זו

    • התרשמתי מאוד מהישירות של ניצן!

      יוחנן, 04/01/07 22:23

      כסופר בעצמי, שלא אחת ספג בוז וגם שבחים (אגב, גם מיעל ישראל, שאני מעריך ומוקיר מאוד!) התרשמתי לטובה מאופן הפנייה של ניצן (אם אכן גם הפניה שלו וגם התשובה של יעל אותנטיות!

      שאפו

      הגב לתגובה זו

      • יוחנן, אני אכן יעל ישראל

        יעל ישראל, 05/01/07 00:17

        והתרשמתי שגם ויסמן, הוא ויסמן האמיתי. ובתור מי שמאוד מתלהבת מהרשת, יש לי הרגשה שביום בו כל העיתונות תהיה ברשת בלבד, ויוצר ומבקרים ידברו יחדיו בטוקבקים, זה רק יעשיר את השיח התרבותי. בעבר, סופר יכול היה לשלוח מכתב, שלא תמיד העו מפרסמים, ובכל מקרה לא היה בזה את הישירות והאותנטיות שיש כאן, שניצן ואני יכולים לשוחח על הכתוב. זה הדבר ענק בעיני, שמשווה בין יוצר, מבקר וקורא, שיכול להגיב גם הוא.

        הגב לתגובה זו

        • אפרופו התחדשות שיח התרבות

          חופש, 05/01/07 04:48

          שהוא כה אקוטי להמשך איכות קיומינו.

          ניתן להוסיף לסובייקטיביות של המבקרת ישראל את העובדה שבנוסף זכה הספר
          לתשבוחות עזות במוספי הספרות של מעריב וידיעות במוספי השבת האחרונים.

          הדיאלקטיקה של הקונטרברסליות יוצרת שיח פורה.

          וכך למרות ההחלטה הקונטרברסלית להוציא
          ספר ביכורים בפורמט קובץ נובילות יוצא שעל
          גבולות יערות הרוזמרין פותח מחדש את הדיון
          על תרבות השיח בימי רייטינג קטלניים הדורסים כל חלקה טובה של חברה טולרנטית.

          ועל כך נכיר תודה.

          הגב לתגובה זו

          • מסכימה איתך

            יעל ישראל, 05/01/07 17:56

            וזה היופי שבזה, וגם בטוקבקים לדעתי. לגבי הסוביקטיביות: בהחלט, אבל אני סובייקטיביות בדיוק כמו כל מבקר אחר. מבקר מביע תמיד את דעתו הסובייקטיבית, אין מה לעשות נגד זה. וגם בזה יש יופי מסוים. אני אישית יוצאת נגד דיקטטורה של ביקורת ותרבות, וטוענת שככל שיתרבו הדעות הסובייקטיביות כך ייטב. כי אין מבקר שיש לו דעה ''אובייקטיבית''.

            הגב לתגובה זו

  • 4.

    קראתי את הבקורת. ספור

    ניצן ויסמן, 04/01/07 19:29

    אחד מתוך ארבע - לא רע, אני חושב. בסופו של דבר, אי אפשר לרצות את כולם כל הזמן, ואני מקווה שסופרים אחרים משעממים את המבקרת הרבה פחות. אני מאחל למבקרת ולעצמי הרבה עניין בהמשך הדרך; בסך הכל זו ספרות, לא ענייני חיים ומוות, ואת הרוגז והזעם אפשר וכדאי להשאיר למי שבאמת מהווה המקור להם; כמה כבר אםשר לכעוס על ספר בכורים של סופר מתחיל ?

    ניצן ויסמן.

    הגב לתגובה זו

    • אהבתי את הגישה ניצן

      תיקח אותך רחוק, 04/01/07 19:50

      that's the spirit man
      אור

      הגב לתגובה זו

      • ההתדיינות הזאת דרך טוקבקים כאן באתר

        א.י, 05/01/07 07:31

        לא מכובדת.

        הגב לתגובה זו

        • ל- א.י

          יעל ישראל, 05/01/07 18:18

          אדרבא, צריך להיפתח לדרך ההתדיינות החדשה הזו שאתרי הרשת נותנים, כי סוף סוף זה פורץ את חומת ההסתגרות של המבקר שנמצא במין ''עמדת על''. זה יכול ליצור שיח פורה, אם נבין את הפוטנציאל כאן. לטעמי, זה פותח מקום למעין ''מועדון קריאה'' על הספר המדובר, והייתי שמחה אם זה יכול היה להתרחב. לי אישית מרתק לשוחח כך על ספרות עם קוראים ואפילו עם היוצר. אבל אני סנונית ראשונה ועד כמה שידוע לי ראשונה בראיית הפוטנציאל שבזה.

          הגב לתגובה זו

          • לגברת יעל ישראל. המלל הרב פה שאת שופכת לאחר מעשה

            מישהי, 24/03/07 17:24

            לא מכפר על הביקורת שכתבת.
            אז מסתבר שאת סוחבת שק של מרירות ותסכולים לגבי ההתפתחות האישית שלך כסופרת וניסית לסגור פה חשבון עם ההוצאה לאור. אך להצליף בסופר מתוך כוונה שההוצאה תתבייש נורא שהיא הוציאה לאור את ספרו מוקדם מדי - לדעתך, היא דרך קצת מעוותת ותינוקית, אינך חושבת? לי למשל לא היה מושג מקריאת ביקורתך שזעמך מופנה פה להוצאה לאור, מה שאני הסקתי הוא, שהספר מאוד עיצבן אותך והבעת זאת במילים קשות - אם איני טועה ''ברברבת אינסופית'', ''אוי כמה משעמם'', ''לא נשאר רגע אחרי הקריאה וכ''ד. באותה נשימה, בטוקבקים שלך את מייעצת לסופר לא לקחת ללב יותר מדי את הביקורת שלך ושהכל טעם אישי. את יודעת מה מעצבן אותי? שאתם המבקרים (סליחה על ההכללה) נוקטים לשון נחרצת כאילו לפחות תורת הביקורת וטעם ספרותי טוב ניתנו לכם ע''י אלוהים במין מעמד הר סיני ספרותי כזה. אתם לא טורחים לרמוז אפילו שזהו טעמכם האישי, ושהאמת אין לו שום תוקף או שום עדיפות על פני טעמו של מישהו אחר (כיוון שאם תעשו כן, באמת תכרתו את הענף שעליו אתם יושבים כמבקרים ספרותיים, ואז, מהיכן תשלמו שכר דירה?). לא תזיק קצת צניעות וקצת פחות אגרסיביות כשאתם מחווים דעתכם על ספר.
            ואני לא סופרת מתחילה או אחרת, ולא מדברת מעמדה של אחת שנפגעה אישית על ידכם.

            הגב לתגובה זו

    • לניצן

      יעל ישראל, 04/01/07 19:57

      ניצן, עיקר הביקורת והכעס שלי מופנים כלפי ההוצאה, שלדעתי הוציאה אותך מוקדם מדי, מבלי לחכות עוד קצת, שתכתוב טקסטים נוספים טובים וחזקים כמו נוצה. וזה חבל, לך ולהוצאה.
      אחרת, הייתי נמנעת בכלל מהביקורת. יוצאים המון ספרים לא מוצלחים ואני נמנעת מלכתוב עליהם, כי בשביל מה לפגוע. אבל אתה יצאת באחת ההוצאות החשובות ,הגדולות והמכובדות, שאמורה לתת את הטון הספרותי בארץ, והייתי מצפה מהם להנהלות יותר נכונה. בסופו של דבר הם פוגעים כך לא רק בעצמם, גם בסופר.
      ועוד הערה: סיפור אחד קצר מצוין ככל שיהיה, לא יכול לחפות על קובץ שלם. ואולי יהיו אחרים שיאהבו. בסך הכול, כסופרת בעצמי, אני יודעת שהכול עניין של טעם אישי. ואני מאמינה גם, שיכולים לצאת לך עוד טקסטים טובים כמו נוצה, ומאחלת לך המון הצלחה בספר הבא.

      הגב לתגובה זו

      • אני באמת מקווה שהספר השני

        ניצן ויסמן, 04/01/07 22:10

        יהיה טוב מהראשון; את סופרת - כך שאת את בוודאי יודעת על בשרך כמה ארוך ובודד הוא המסע מהרעיון הראשוני לבצועו המוצלח, ומהמלים הראשונות ליצירה השלמה, שרק לעתים רחוקות היא גם מושלמת.
        ומצד שני - אפילו ספר בכורים יכול להיות בכל זאת להיות גשר בין אוהבי ספרות.

        הגב לתגובה זו

      • לניצן

        יעל ישראל, 05/01/07 00:52

        אני מסכימה, שספר ביכורים הוא גשר בין הכותב הלא מוכר לקוראים, אבל אם הספר בעייתי, זה יכול גם לפגוע בו. ראיתי את זה כמה וכמה פעמים, ואני חוששת שזה קרה גם לי עם הקובץ הראשון, ש''עם עובד'' ראו סיפורים שלי בכתבי עת שונים ואהבו, והוציאו לי קובץ, והיום, מקץ די הרבה שנים, אני חושבת שאולי זה היה מוקדם מדי, ואולי פגע בי.
        אני מאמינה שהוצאה צריכה לחשוב גם על הסופר ולא רק על הפוטנציאל הרווחי של ספר, בעקבות הנושא שלו שיכול למשוך קוראים, כמו במקרה שלך, או כל אפקט ''סקס אפילי'' חוץ ספרותי אחר.
        וכמובן, שוב, בתור מי שנמצאת בעצמה במשולש הזה סופר-עורך-מבקר, אני שוב ושוב נוכחת בכך שיש כאן הרבה טעם אישי. בזה אני לא פעם ''ממיתה'' לכאורה, כאן בבמת הטוקבקים, בדיונים עם מגיבים, את הענף עליו אני יושבת כאן, ''כס המבקר'', אבל אין לי בעיה לעשות זאת דווקא מתוך היכרותי את הענף מבפנים. רוצה לומר: בסופו של דבר אל תיקח שום ביקורת ללב, ניצן. המבקר כותב בדרך כלל את דעתו, ובדרך כלל הוא מאמין בה והיא לא משוחדת, אבל זו דעתו. יבוא מבקר אחר, יכתוב ביקורת אחרת. ואתה כסופר פשוט תכתוב. זו המשוואה כאן, והיא נורא פשוטה, ובסך הכול הכוחות הפועלים הם לא כאלה אימתניים. למיטב ידיעתי, שום מבקר עוד לא הרס שום סופר.

        הגב לתגובה זו

        • אף אחד, יעל, לא הורס אותנו, חוץ

          ניצן ויסמן, 05/01/07 08:26

          מעצמנו, ובמובן זה יחסי מבקר-כותב אינם יוצאי דופן.

          קראתי את הבקורת שלך בדיוק כמו שקראתי את כל הבקורות האחרות - שאלתי את עצמי כיצד אני יכול להשתמש בה כדי לשפר את הכתיבה; בסופו של דבר, בגילי אני פטור מהצורך להיעלב כשפלוני אינו מתלהב ממעשה ידי, חלקם או כולם, ובאופן דומה גם השבחים אינם גורמים לי לאבד פרופורציות. בבוקר, לבד מול הראי, כל אחד מאיתנו יודע בדיוק מה הוא שווה.

          הגב לתגובה זו

  • 3.

    קראתי גם ב''קשת החדשה'' ומאוד אהבתי (ל''ת)

    יואל, 04/01/07 17:51

    הגב לתגובה זו

  • 2.

    מבקרת יקרה

    התם, 04/01/07 16:47

    מבקרת יקרה אני משוכנע בכנות של הבקורת שלך, אבל האם רגע עצרת שנייה את שטף מילותייך הכתובות לחשוב מה ירגיש היוצר? הרי הוא לא סופר מפורסם ומוכר, קצת עדינות רגישות וטעם טוב, לא היו מזיקים.בסופו של דבר מילים רעות חוזרות כבומרנג.
    אני מייחל לרגע בו יושמו ''גבולות''כמו שיש באירופה ללשונות חסרות השליטה והפירגון במחוזתינו!!1!

    הגב לתגובה זו

    • המבקרת הוגנת מאוד

      צאלה, 04/01/07 17:33

      היא כותבת עד כמה הסיפור הראשון הוא טוב, ומפרטת את איכויותיו, אבל בסך הכול טוענת שהסופר לא עומד בקובץ שלם. מה רע בזה?
      גם אני קראתי את הסיפור הקצר בכתב עת, ואהבתי, אבל בהחלט ייתכן שיתר הסיפורים אינם טובים כמוהו ומשעממים. רוב ביקורתה של ישראל פונה להוצאה, שהוציאה קובץ בוסרי ולא בשל, ובלי רמה אחידה.
      אני מציעה שלפני שנרד על המבקרת, נקרא בעצמנו את הספר ונחליט.

      הגב לתגובה זו

  • 1.

    לא הספר רע כי אם המבקרת

    תולעת ספרים, 04/01/07 16:21

    מתי ישכילו להבין שמבקר חייב להפסיק להיות מעליב,ופוגע יש פתגם בתנך אל תעשה לרעך מה ששונא עלייך. האם למבקרת לא היה נהרס מצב הרוח מקריאת ביקורת שכזו על ספר הבקורים שלה.
    לומר על ספר שהוא משעמם, זאת בקורת מעליבה וחסרת טקט! ממדרגה ראשונה.
    בישראל של 2000 אני מצפה מהמבקרים להפנים תרבות של בקורת מעודנת ובונה. פה זה גם לא אמריקה, זאת מדינה קטנה, ולכן זה אפילו על אחת וכמה צריך להיות רגיש.
    לא קראתי את הספר עדיין אבל אני מחזקת את ידי הסופר, שימצא בקורות טובות מאלו. ושלא יקח ללב.
    ושכן היוצר הוא הדבר האמיתי ולא המבקר השיפוטי.

    הגב לתגובה זו

    • יעל ישראל היא מבקרת הוגנת מאוד

      סופרת, 05/01/07 23:00

      היא כתבה ביקורת על שניים מספריי, בתרבות-מעריב ובעיתון 77, אחד אהבה ואת השני לא, ובשני המקרים היא הביעה את דעתה בהגינות.
      ברור שסופר שביקרו אותו לרעה ישנא את המבקר ויחשוב עליו רעות. זה לא הופך את דעתו הרעה לאמת. סופר צריך לדעת לקבל ביקורת, טובה ורעה.

      הגב לתגובה זו

      • חשיבה פרובינציאלית

        סתם תרבותי, 06/01/07 11:16

        ברור לי שהמבקרת וגם את נחנו ''בעודף רגישות ''. בין לבקר בקורת בונה, ויש -יש כזו חיה! לבקורת הורסת יש גבול .בתור יליד פריס, אני יכול לומר לך שיש עידון וסגנון בבקורות שם שפשוט לא קיימים פה, נקודה.
        למה? כי פה אנשים נהנים משמחה לאיד מבקורת משפילה ומוחצת.
        אני מצפה מאדם שייבקר את רעהו באותה רגישות ועדינות שהיה יכול להתמודד הוא עם הבקורת.
        הבקורת לעיל פשוט מגעילה איך לי מילה אחרת אם בכלל נותרו מילים בפי.
        ושוב הספורט הלאומי פה זה קטילות. והתחסדות בפני אמני סלבס וזאת המציאות פה!!

        הגב לתגובה זו

      • למשל - הנה משפט סיום הוגן מאד:

        משתוממת, 07/01/07 18:33

        ''נדמה לי שהפוטנציאל השיווקי בקרב גברים משועממים בגיל העמידה, במשבר זהות, הזקוקים לוויאגרה דחופה לגוף ולנשמה – היה בראש מעייניי ההוצאה''.

        אכן - בקורת ספרותית, לגופו של טקסט - ביחוד ההברקה על ''ויאגרה דחופה לגוף ולנשמה.''

        הגב לתגובה זו

    • לא מסכימה אתך

      יעל, 06/07/07 01:04

      לא מצאתי שום דבר פוגע בביקורתה של יעל ישראל, אם כי אין היא נעימה במיוחד. זו דרכה של ביקורת וסגנון כתיבתה לגיטימי, לדעתי. עם זאת, אינני מסכימה עם עצם הביקורת: אני קוראת את הספר בעניין רב, הוא מעורר בי סקרנות והתרגשות. נכון, ישנם מוטיבים חוזרים, אך לדעתי הם דוקא מעצימים את התחושה שהספר מעביר אלי כקוראת, בהיותם אותנטיים ומשקפים סגנון אישי. אני מוצאת את עצמי קוראת סיפור והוא מהדהד בי זמן מה, ורק אז אני עוברת לסיפור הבא. אילו לא היה איכותי בעיני, לא היה לו אפקט כזה. תודה לניצן על שאיפשר הצצה לעולם גברי, מחובר לסביבה שלנו, מוכר מחד וסגור מאידך.

      הגב לתגובה זו