If I read the article correctly the cast consist of Gabriel Byrne and Diane Wiest, not of Richard Gere and Pamela Anderson. HBO is the same venue that has produced the Sopranos which lacks not in complexity of characters and hard-to-endure scenes and concepts, but sports not one good looking “Hollywood” type cast member, yet it is HBO’s most successful show as of yet and has lasted 7 season thus far. Even a “lighter” show like Entourage challenges your caricature, as it displays Hollywood in its true, pathetic, shallow nature, without turning into a farce or casting well-known highly attractive actors. For as long as you insist that the only TV in the USA runs somewhere between BayWatch and Friends, you perspective can not be broadened. As to British TV, Granted there may have been not one but three decent shows over the past ten years, but that hardly warrants the idealization of contemporary British TV which yields as few quality products as the rest of the English speaking world. Ultimately, the point is that good TV and Cinema are very hard to come about, universally. Yet the same Hollywood that produces the stereotypical junk you refer to, has also produced Wells, Scorcese, Kubrik, Coppola and other great original creators, which should not b discounted for the sake of stereotypical thinking.

הגב לתגובה זו

נכון, נקטתי בסטריאוטיפים ונכון שיש במאים אמריקאים מהוללים שלא נכנסים לקטגוריה ההוליוודית
השבלונית ה'קלאסית'.
אין, אם כך, ויכוח. הקצנתי עמדות על מנת להביע את סלידתי מסוג מסוים מאוד של תרבות אמריקאית. לא ראיתי, בעיני רוחי, איך 'מתרגמים' את 'בטיפול' לאמריקאית קלוקלת.
באותה מידה, לא ראיתי כיצד ניתן להעתיק סדרות אמריקאיות למדיה הישראלית.
אמנות טובה מתאפיינת במסרים אוניברסליים ומדברת אל ציבור רחב.
סביר להניח שבקרית שמונה אני מסוגלת 'לברוח' לעולמות אחרים בסיוע האדיב של הדוד סם, אך מקבלת ערך מוסף מ'בטיפול'.
בקיצור ולסיכום: מה שרואים מכאן לא רואים משם (קלישאה) ומה שראיתי בהוליווד (ריאליה) הוא סטייה מהנושא שלשמו התכנסנו.

הגב לתגובה זו

ל''ישראלית'' של המאה הנוכחית.
הקולנוע הצרפתי האיכותי וה''מקורי'' (כיוון שיש בצרפת גם את האגף הפרו-אמריקאי, פרו קיטש-צבעוני ורדוד, תתפלאי אבל יש כאלה...) אינו ניתן כמעט להעברה ל''ישראלי המצוי'', ובוודאי שלא ניתן לבצע בקולנוע הצרפתי אדפטציה ישראלית.

לכן, כגודל הפער בין התרבות האמריקאית הטיפשית/אינפנטילית להחריד לבין התרבות הקצת יותר מעודנת ומתוחכמת שלנו-כך גודל הפער בין הקולנוע/טלוויזיה הצרפתית לבין שלנו.

עדיין לא התרגלתי לגסות, לבוטות במובן הרע של המילים, של הקולנוע וטלוויזיה ישראלית.

העושר הדיאלוגי, השפה, הדקויות הרכות של הדמויות, העומק האין סופי...
שעם כל הכבוד והרצון עדיין לא נמצא במקומותינו.

לכן-אמריקאים או לא, הפער התרבותי הוא בעיני המתבונן...

הגב לתגובה זו