- 28.
עוד ישראלית נתפסה עם כדורים!!!! מה קורה פה?
אורית גלבוע, 21/09/06 14:11
הנה הכתבה - כפי שפורסמה ב- NRG
-
https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/482/379.html
לא ייאמן. מקווה שתשתחרר בקרוב!
- 27.
נ. קדם, 20/09/06 22:39
גם התמונה של העטיפה יפה. עוד לא קראתי, אבל הכתבה פה עושה חשק. אולי עכשיו נבין סוף סוף מה קרה שם לכל הרוחות. איזה מיסכן. איך נטפלו אליו בגלל כדור של רובה... איזה עולם!
- 26.
- 25.
ענת, 06/09/06 16:03
חסקין הוא לא היחיד שנכלא באופן קפקאי בהודו.
יש עוד ישראלים כמו אופן (אישה אמיצה ומחלצת מוכשרת ביחידת החילוץ של צה''ל) שישראל מתכחשת להם
-
דנה, 07/09/06 18:34
גם היא תעשה מזה ספר!
אני בטוחה שהוא ימכור טוב. לפחות כמו של חסקין.
-
- 24.
דן, 04/09/06 14:02
שניהם בעלי אותה חשיבות.הדברים הקטנים,היומיומיים, מעצבנים ואי אפשר להתנחם בעובדה שבגלל שהם קטנים,בואו נתיייחס אליהם בשיוויון נפש.לגבי הודו,אין אמצע,או שאוהבים או שלא.אני לא!.ארץ ענייה,מלוכלכת,במקומות רבים נראית כמו עזה.יש לה רק דבר אחד,הטאג' מאהל.בשבילו הייתי נוסע עד סוף העולם.-
קישקוש בלבוש! הודו מטריפה!!!!!אודי, 05/09/06 08:49
דן, אני לא יודע באיזו הוד ביקרת, אבל הודו זה ממש (אבל ממש) לא עזה!!! איך אתה בכלל יכול להשוות????
א - הודו ענקית. כמעט בגודל של כל אירופה.
ב - הודו כ''כ רב גונית. הן מבחינת מזג אוויר, הן מבחינת האוכלוסיה, הן מבחינת השפה, הדתות... הכל!!!!
ג - הטאג' מאהל באמת מדהים, אבל ישנם מקומות פי מיליון יותר מדהימים בהודו.
ד - הרשימה עוד ארוכה, אבל נראה לי שקלטת את המסר.
-
- 23.
- 22.
ניר, 03/09/06 23:06
-
כפיר הלוי, 04/09/06 09:42
סוחר נשק עליכ, הבן אדם מדריך טיולים כבר 20 שנה. ההורים שלי טיילו איתו כבר כמה פעמים. תאמין לי ששום סוחר נשק בעולם, לא ידריך קבוצות מטיילים בכל מני חורים בעולם.
-
ובכל זאת... קצת תמוה כל הסיפור הזה
אלדד, 05/09/06 08:43
עוד לא קראתי את הספר, אבל ברור לי שאקרא. זה חייב להיות ספר טוב.
-
-
בלהה, 04/09/06 12:24
-
- 21.
איש הבום, 03/09/06 15:07
אסור לשכוח.......
הסיפור מדהים הסופר כישרוני\חסר מזל
אבל מי שמוציא לאור את הסיפור הזה הוא אייל עמית
עם ההוצאה לאור שלו 'מוזה'
בתקציבים מיזעריים מתוך אמונה בצידקת הדרך אחרי שהוא נתקל בעצמו בדלתות סגורות בתור סופר
יישר כוח כל הכבוד
בום
-
טל זייד, 05/09/06 16:43
https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/15/ART/800/840.html
-
- 20.
דנה, 03/09/06 12:20
חביבי,
קנאה היא רגש אנושי מובן, גם אם אצלך הוא במנות גדושות.
אבל, במקום להתייחס לראיון או לספר, אתה דג במים עכורים-
כרמית, 03/09/06 12:49
מה את מתייחסת בכלל לאנשים כמו 17. הרי ברור לך שהם מעולם לא קראו ספר . ספק אם אפילו קראו את הכתבה הזו.
הספר של חסקין כתוב היטב ואני ממליצה עליו בחום ללא שום קשר לחסקין. גם אם המחבר היה אנונימי, הייתי ממליצה על הספר. הודו מסופרת שם באופן שטרם יצא לי לגלות ולקרוא. מעניין מאוד מה שיש לחסקין לספר על המקום הקסום הזה.
-
- 19.
-
- 18.
ראשית יש לחסקין מזל שזה קרה ב''קרלה''
האדם הפשוט, 03/09/06 08:17
זו המדינה הכי מתקדמת בהודו בעלת החינוך הכי טוב יחסית בהודו .
פרשת כדור הרובה תמוהה מאוד .
יען כי לי היה אותו המקרה בדיוק אבל בנתב''ג , לתיק שלי התגלגל בטעות כדור של M16 , בשיקוף בנתב''ג זה התגלה מיד, הבודק שאל אותי מה אני רוצה לעשות עם הכדור, אמרתי לו לזרוק .
לא ברור לי החלק הזה של הסיפור , הכדור לא היה בתיק מישראל, זה בטוח ובהודו נשק לא זמין כמו בישראל .
סיפור משונה שמעלה תהיות .-
עירית ב, 03/09/06 11:29
חביבי, בישראל הולכים לצבא. בישראל עושים מילואים. כולם יודעים זאת וגם השוטר שמצא לך את הכדור בתיק. כאן לא עושים מכדור ביג דיל, כי כאן לכל אחד יש M16 על הגב!
בהודו לא!!!!
בהודו זהו פשע רציני ביותר.
והרי ברור לך שהשוטר שעצר את גילי בס''הכ רצה שוחד. 100 דולר היה מסדר אותו יופי.
השוטר הוא זה שהכניס לו את הכדור.
גילי כנראה רק לא הביו שהוא צריך לשלם שוחד. לפני שהבין מה קרה, הוא מצא עצמו בכלא.
זה סיפור בכלל לא תמוה כפי שכתבת. זה יכול לקרות לכל אחד. וזה באמת קורה.... וימשיך לקרות....
ואנשים כמוך ימשיכו לטעון שהסיפור תמוה.....
תחשוב על זה.
-
אם תקרא את הספר תבין שיש לך טעות
מישהו שקרא, 03/09/06 18:06
השוחד לא עניין את השוטר ההודי. גילי ועוד איך חשב על זה-
לפי מה שאני הבנתי בעניין השוחד...
עוד מישהו שקרא, 05/09/06 21:49
עניין השוחד עלה, אבל מאוחר מדי.
כמו שאני רואה את זה, גילי יכול היה לצאת מזה די בקלות, אבל נראה לי שהוא היה קצת תמים ולא הבין שכל מה שהשוטר (שהשתיל את הכדור) רצה בסה''כ 100 דולר (משכורת שנתית). כשגילי הבין שמדובר בשוחד, כבר היה מאוחר מדי.
ככה לפחות אני הבנתי מהספר.
אני צודקת?
-
-
-
- 17.
סוף סוף הוא מתחיל להבין מה חסר לו
יוסי, 02/09/06 23:16
אני ראיתי אותו מטייל בדרום אמריקה - שחצנות, הרגשת עליונות על המקומיים, קופץ ממקום למקום לסמן עליו ''איקס'' , אבל לא מתקשר עם הנפש של המקום.
(אני מדבר על שנות ה-80).
אחרי זה הוא עוד נהיה מדריך ''גורו''...
עכשיו, אחרי 20 שנה בתור מדריך, אחרי מה שקרה לו בהודו, הוא מתחיל להבין שלהכיר ארמונות ואגמים זה לא ממש להכיר את הארץ שאתה מטייל בה.
מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא...-
יענקלה, 03/09/06 12:18
אני לא יודע על מה אתה מדבר. מהספר נראה שהוא יורד לעומקה של תרבות ביכולת אינטלקטואלית גבוהה. אגב, הספר מעיד גם על הבנה ברגש.
יעקב
-
- 16.
אודי, 02/09/06 21:24
אני ישבתי חצי שנה בכלא! מישהו כאן בכלל משתין עלי? גם אני רוצה לכתוב על זה ספר!-
-
עם כל הכבוד, גילי חסקין הוא לא אודי או אבנר או אורית מעפולה
אורית, 03/09/06 11:24
מדובר במדריך מהשורה הראשונה שהעביר מאות אם לא אלפים של קבוצות לחו''ל. הבן אדם עומד לסיים דוקטורט. אז תנו קצת כבוד.
מדובר באדם ישר כמו סרגל. מה שקרה לו בהודו יכל לקרות לכל אחד. הזלזול הזה שלכם פשוט לא במקום.
תודה.
-
-
- 15.
- 14.
אביבית, 02/09/06 18:28
במקרה נקלעתי לחנות צומת ספרים
ביום חמישי בערב (דיזינגוף סנטר)
ושמעתי את הרצאתו של גילי חסקין. לציין, שהיה מרתק. בו במקום רכשתי את הספר וממש קראתי אותו כמעט בנשימה אחת. הוקסמתי ונישבתי.
- 13.
גילי חסקין, 02/09/06 01:35
ליודעים ולמבינים,
ראש ממשלת קראלה התנצל באוזני, כבר בפברואר, על הפרשה, אותה הגדיר כ''טעות''
משטרת קראלה סגרה את התיק בראשית חודש מארס. מאותו הרגע הפכתי לידידו של המפכ''ל.
בחודש אפריל שוחררתי בליווי הזמנה לשוב ולבקר. ביולי נסגר התיק סופית, בליווי התנצלות.
גילי-
נטע, 02/09/06 09:43
אם אתה כבר טורח לענות פה לטוקבקים, רציתי לדעת אם אתה פנוי?
אתה חתיך הורס!
עוד לא קראתי את הספר, אבל קראתי את הפרק הראשון שפורסם כאן. ממש עושה חשק - גם לקרוא את הספר וגם לטייל בהודו.
שולחת לך אהבה גדולה.
שמחה שהתיק נסגר סופית
ותעשה לי טובה, אל תקח ללב את השטויות שאנשים רושמים כאן.-
הילה, 02/09/06 14:45
-
-
- 12.
סיגלי, 01/09/06 23:29
גילי..בזוגיות רצוי ונכון שתהיה משיכה פיזית,אבל גם חברות טובה....
לצד כל החברות הטובות שלי.....עם אף אחת מהן לא תהיה לי אינטימיות...שהיא המשיכה והחברות שעליה אני מדברת בזוגיות ....תחשוב על זה.....סיגלי
- 11.
רונן הורביץ, 01/09/06 18:30
בחזרה מהטואיצ'י ההודי - זה השם שהייתי נון לספר הזה, אם כי ''שבוי בקסמה'' שם ממש יפה.
קראתי את הספר ביומיים (בכל זאת, 328 עמודים...). אהבתי מאוד. חייב לציין כי הספר כתוב הייטב, אך כשרון הכתיבה של גילי מתגמד לעומת רמת ידיעותיו העצומות על הודו. ספר חשוב מאוד לכל אוהבי ו''שונאי'' הודו.
- 10.
יאיר, 01/09/06 17:53
חבל לקרוא תגובות של אנשים קטנים רעים ומרושעים שחייבים לשפוט בלי לדעת את העובדות ,לשפוך רעל ולא לפרגן.
אני מכיר את גילי כמקוצען ואישיות להערצה ויודע שהוא באמת חף מפשע וכנראה היה נסיון פשוט לסחוט כסף .
שמח שהכל מאחוריך ומאחל המון בהצלחה עם הספר. -
- 9.
גנדי, 01/09/06 17:18
בגדול הם : וכחנים, שאפתנים, שתלטנים וקמוצי יד. בקיצור כמו היהודים, אבל פחות אלימים מהישראלי המצוי. לא נעים לשמוע, אבל זו האמת.
- 8.
כשקוראים סופרים הודים לומדים שהבדלי המעמדות הם עדיין הבסיס העיקרי
תום, 01/09/06 14:59
במרקם החיים ההודי. כמו גם היחס לנשים. זה טבוע כל כך עמוק בתפיסת עולמם שלא ברור לי כיצד אפשר להתעלם מכך ולראות רק את הקסם שבהודו. מזעזע במיוחד היחס לבני כת הטמאים. אנו במאה ה-21-
הודו הינה מעצמה גרעינית - ובני כת הטמאים עודם דחויים ונרדפים.
למרות היופי, הקידמה וההיי-טק, זו עדיין מדינה נחשלת, עניה וקשה.
היה מי שאמר שמדינה נבחנת ביחסה לנשים. מהספרים הללו משתקפת הודו צינית, אכזרית מאוד ונקמנית, בעיקר כלפי מעמדות נמוכים וכלפי נשים צעירות.
המקרה של גילי מוכיח שלא רק.
- 7.
יונית הכוסית, 01/09/06 13:43
אף אחד כבר לא יכול להתעלם מהכישרון של הכותבת, גם לא האנשים הקטנים שמתעלמים ממנה כשהיא עוברת מולם ברחוב
- 6.
יעל, 01/09/06 13:39
- אתה יכול להבין שיש אלפיי אנשים במדינה הזאת (שלנו) שנעצרים, נאסרים, מאושפזים, מתויגים וכן הלאה וגם הם אינם מאמינים שזה קורה להם וגם הם חפים-מפשע.
להם, בניגוד לך, אין ידידים עשירים ובעלי-השפעה.
להם, בניגוד לך, אין אפילו זכות או יכולת להביע דעה.
הם דועכים ולבסוף נעלמים.
ואינני מבקרת אותך. נהפוך הוא. אני רק מקווה מאוד שהחוויה האיומה שעברת תגרום לך להבין, להיות קול ואולי לסייע לאנשים אחרים בנסיבות דומות (או לא, אבל בעלות אותו איפיון של ''עונש'' ו''כפייה'' על אדם חף-מפשע).
ואולי לא. כנראה שלא. אם אתה רואה ''עתיד מזהיר'' אז כנראה באמת שלא.
- 5.
אמא, 01/09/06 13:26
לדעתי גילי הוא בהחלט קורבן של מישהו שהיה לו משהו נגדו.
באחד משדות התעופה בהודו בתי התבקשה לגשת לאחד השוטרים והתברר שהיא שכחה בתיק היד שלה 2 זוגות מספריים אולר וסכין.
הם היו מאד אדיבים והעבירו את התכולה למזוודה שעלתה למטוס (בניגוד למקומות אחרים בהם זורקים את הכבודה הנ''ל).
כאמור התייחסו אלינו בכבוד ורגישות לכן נראה לי שזה שייך לאדם המטפל ולא למעשה.
גילי היה מסיבה זו או אחרת קורבן וטוב שזה נגמר והכל מאחוריו.
וכמו שהוא אומר הודו היא יפה ומכוערת בקיצוניות לכל כיוון.
- 4.
- 3.
-
- 2.
- 1.
שפוי, 01/09/06 10:56
מעניין שכל פעם שישראלי נעצר בחו''ל (עם כדור בהודו, שטרות מזוייפים בתורכיה או סמים בדרום אמריקה) הוא בעצם זכאי, מופלל וסובל מאנטישמיות כי הוא בסך הכל שה תמים.
-
הבעיה עם אנשים כמוך היא שאתה כורך אשמים עם קורבנות
מרגיז, 02/09/06 09:17
וגם בארץ המשטרה המהוללת שלנו עוצרת וחוקרת אנשים שלא קשורים לעניין כי צריך לסגור את התיק ואחרי שנים שמסתבר שואללה השוטרים העצלנים בכלל לא מצאו את האיש הנכון- זה כביכול נסגר.
התחושה של אדם חף מפשע שנרדף היא איומה ואני לא מאחלת לך אותה בחיים.
חבל שתפישת המציאות שלך היא כל כך ילדותית. המציאות יותר מורכבת וכן חפים מפשע משלמים לפעמים מחיר כזה או אחר בחברה. -
-