אני עדיין בהלם מזה שכל המתלהמים שכלכך אוהבים להרצות ולצוטט עדיין לא הגיבו לידיעה הכל כך כואבת הזאת באמרם כי הנ''ל גזירה משמים ועונש ממי שרק הם יודעים שמעניש. דוד גרוסמן הוא לא רק איש מחנה השמאל, ועוול בעיני לסווג אותו רק ככזה (למרות שגם אני משתייכת לאותו מחנה), הוא סופר ואיש רוח קסום אשר רוחו שורה בביתי מזה שנים, הן במהלך שנות בחרותי ובגרותי והן כעת בשנות הילדות של ילדי המוקסמים מהספרות המקסימה שהסופר הביא עליהם. תהא נשמתו של אורי צרורה בצרור החיים ואני תיקווה שיש לו מישהו שם למעלה שירוץ איתו, שכל המשפחה וכל עם ישראל, מכל גווני הקשת הפוליטית, לא ידעו יותר צער. אמן.
הגב לתגובה זו