אני יודעת על הפרס שהם תורמים ועל כך שהחשיפה תורמת להם, ועדיין, אין בדיוק סכומים גדולים שמסתובבים בתעשיית הריקודים, גם לא כשהיא פופולרית.
אני לא אמרתי שהמצב של היושבים במקלטים לא קשה אבל האמת היא שלכל אחד קשה, לכל אחד יש שק צרות ענקי משלו שהוא סוחב בחיים וכמו שאת לא מבקשת שיחלקו את הצרות שלהם איתך כך גם לדעתי זו חוצפה לבקש את הפרסים.
ההירתמות לסייע לצפון היתה עצומה וגם אני נטלתי חלק אקטיבי - באתי, התנדבתי לעזור לשוטט בערים הריקות שתושביהם נאלצו לברוח והשאירו מאחור את חיות המחמד שלהן וחילקתי להן אוכל ומים ואף אספנו כמה חיות פצועות ומבוהלות.

יותר מזה גם נכחתי בפיגוע בת''א וראיתי את המוות בעיניים. היום אני חיה בין כפרים ערביים וזה מה יש. אלו החיים, כל אחד ומה שאלוהים נתן לו להתמודד איתו.

מאיפה אז ההעזה לומר שיתרמו את כרטיסי הטיסה לאנשים שאין להם את היכולת ? בכל יום חיים אנשים שאין להם יכולת לטוס, ואפילו לשכור דירה קטנה. הומלסים במרכז הם בכל מקום ואף אחד לא תורם להם כלום.

למה אני צריכה להיות צבועה ולומר שהצפונים מסכנים יותר מכל השאר ומגיע להם הכל ? כולם מסכנים וכולם צריכים לברך על מה שיש - אני ואת שתינו חיות במדינה שהרבה בה כבר מתו.

אני לא מבקשת שכל העולם ייתן לי הכל כי אני מסכנה. אני לעולם לא אסתכל על עצמי כמסכנה.

אולי כדאי שתקחי אחריות על עצמך במקום לבקש שיתרמו לך פרסים.

הגב לתגובה זו