כמרוקאי גאה וניבער האוכל גורם לנו לבכות , גם על החיים וגם על המשוחררים !!

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

גם אני מזרחי משכיל, אבל זה לא מונע ממני לראות את האמת נכוחה.

הבעיה עליה דיברתי מתחילה כאשר ידיעת העבר וכבוד הופכים להיות מקודשים, ראשונים במעלה ובשל כך חוסמים את ידיעת ההווה והעתיד.

לצערי הרב, רובם של המזרחים ''העממיים'' (יש לי דוגמאות רבות מבני משפחתי המורחבת) חוששים כנראה להתמודד עם מה שהתנגדו לו במשך עשורים שלמים (''אשכנזיות'', ''מערך'', ''שימון פרס'' וכיו''ב) ולבחון אולי יש גם אלמנטים שאפשר לקחת וללמוד מהם.

כשאורי אור אמר שהמרוקאים לא סקרנים, הוא ידע למה הוא אמר את זה. למרות שאני חושב שאיש ציבור צריך להיזהר יותר בלשונו, הרי שאני מסכים עם הקביעה הזו, גם אם היא גורפת, מכלילה וגורמת עוול למי שהוא יוצא מן הכלל. כמוך וכמו הוריך, למשל.

מה שמטריד אותי בכל העניין הזה הוא הצורך העיוור לגונן על התרבות ולראות בכל מי שלא נצמד להרגלים ולמנהגים הישנים מבית אבא, בוגד.

ישנם דברים שלקחתי איתי משם, וישנם דברים שאני מתעב והשארתי מאחור. בדיוק כפי שישנם דברים שלקחתי איתי מתרבויות אחרות, וכאלה שאין לי אליהם קשר או רצון לקחת על עצמי.

הגיע גם הזמן שהביטוי המטופש ''משתכנז'' יצא מהלקסיקון. השימוש בו מעיד על חרדה מהשונה, על התגוננות ילדותית, על רגשי נחיתות ועל הצמדות למוכר בכל מחיר.

לסיכום, מזרח זה מקור אחד, מערב הוא מקור נוסף, כמו עוד מאות תרבויות אחרות. החירות האמיתית של האדם היא לאמץ לעצמו קצת מכל דבר, ולהיות לבן חורין, חופשי מכבלים וקודים חברתיים מגבילים, כמו העיסוק הקטנוני והאליטיסטי במקומו של הסופר המזרחי בספרות הישראלית.
יש עבודה קשה וחשובה יותר לפני שמגיעים לקינוח. ישנם עשרות אלפי אנשים שנצמדים לתרבות המגבילה שלהם בכל הכוח, ושמתפלאים אחר כך למה הם תקועים היכן שהם תקועים. כמו שכבר כתבתי, עדיף להפנות את המאבק אל מול הממסד ולדאוג שהוא יספק לאותם עשרות אלפים חינוך מתאים וכלים להתמודד עם העולם כפי שהוא ולא כפי שהוא חרוט בדמיונם של ההורים שלהם מהכפרים בצפון אפריקה.

הגב לתגובה זו

חבל שקראת רק את הכותרת של התגובה הקודמת. יש שם דווקא כמה דברים מעניינים.

הגב לתגובה זו

המזרחים המצליחנים שיצאו משכונות מצוקה או ממשפחות הרוסות, רק מחזקים את טענתי כי הצלחתם אינה נובעת מחינוך להשכלה שרכשו בבית, אלא משום שהגירויים האינטלקטואלים בסביבתם המזרחית לא הספיקה לצרכים הפרטיים שלהם.

לכן הם הלכו לרעות בשדות אחרים (רובם ככולם מערביים - כמו תואר דוקטור למשל) שסיפקו את הצמא והצורך האינטלקטואלי הזה.

אם נבחן את השכלתם והצלחתם של בני המשפחה הקרובים (אחים, הורים, בני דודים ראשונים) של אותם ''מצליחנים מזרחיים'' סביר להניח כי נגלה שמבחינה סטטיסטית רובם המכריע של אותם בני משפחה נותרו שבויים בכבלי העלבון של הקיפוח, בכבלי העבר, בכבלי המסורת.
סביר גם להניח כי אותם מצליחנים מזרחיים מתייחסים בעצמם בפטרונות כלפי אותם בני משפחה, ובמקרים קיצוניים אף מתנערים מהם. לא מכיוון שהם מחפשים אישור אשכנזי לקיומם אלא משום שעם כל הכבוד לחמימות, לחיי הקהילה המשפחתיים, לאוכל ולאיכות האירוח, קצה נפשם בחוסר הרצון של הנותרים מאחור להתאים עצמם לתנאים המשתנים כאן ובעולם כולו ובאי-הסנכרון של התרבות המזרחית שמתעקשת להישאר בגטו של בורות וכבוד.

הגב לתגובה זו