- 22.
יורם, 20/02/07 12:27
אמא היתה בת 22 כשהתחתנה. אבא היה אז בן 45. הוא היה בן 50 כשינץ נולד. ינץ בן 30.
30 שנים ועוד 5 שנים בין החתונה ללידה ועוד 22 שנות חיי האם מסתכם ב- 57 שנים. לפני 57 שנים השנה היתה 1950. איך יכול להיות שהאמא היא ניצולת שואה.
מצא את הבלבול?
- 21.
- 20.
- 19.
אסף, 14/02/06 05:05
משהו יודע איך אני מוצא את הכתבה של בחור שטייל בהודו ורשם רשמים מהמסע???
ממש רציתי לקרוא..
אני זוכר חלק שהוא רץ בעלייה ורושם על זה.
- 18.
- 17.
- 16.
קל לפרגן לינץ לוי - כמו אהוד בנאי. יש להם ''את זה''. נשמה יתרה. (ל''ת)
אורית, 11/02/06 18:37
-
zzz..., 12/02/06 02:04
-
- 15.
דניאלה נחמני, 11/02/06 18:36
כותב מוכשר כל כך - יצר ספר שסחף אותי וגרם לי להישאר ערה עד השעות הקטנות של הלילה בתקופת הבחינות. כל הכבוד ינץ!!! תמשיך לכתוב ולענג אותנו. ארוץ לקנות את הספר הקודם.
- 14.
לא קראתי את הספר, לא מכיר את ינץ.
עמית, 11/02/06 17:06
אבל התיאור הרומנטי של פתחתי את האטלס.... נסעתי למנאלי.... ינץ תתעורר, לפני עשר שנים כבר 25000 ישראלים בשנה טיילו בהודו. 90% מהם גם עברו במנאלי (עשר שנים היה הניינטיס לא הסיקסטיז). ווווו...כנראה גם אתה חטאת, כמו רוב המטיילים הישראלים, בלא להבין את שעינייך רואות. אני מציע לך ובכלל למי שרוצה להבין מה קורה, לקרוא את הרומנטיקנים של פנקג מישרה. הוא בדיוק מדבר על הרומנטיקה ההודית ההודית בענעיים של המערביים, שלא ממש מבינים מה שהם רואים...
- 13.
- 12.
....., 11/02/06 10:59
נו, באמת, הרי מדובר בגרפומניה חרופה. ובקשר לאדון ''סופר/משורר'', מדובר בגילנניסט קטן שהיה בהודו - ותו לא. כאלו אפשר למצוא בשפע אם עושים סיבוב קטן בגילמן. אז אם בריגושים אתם מעוניינים - בואו לשבת בקפיטריה של מדעי הרוח באונ' תל-אביב - זה ייספק כתבות לרוב.-
!!!....X, 11/02/06 15:26
שאת/ה נשמה טהורה וזוהרת. כל כך הרבה טוב נשפך ממך..פשששש, סינוורת אותי..... -
-
- 11.
- 10.
שושנה וינשטוק, 11/02/06 03:23
קול חדש ומקסים בסיפרות העברית. כל הכבוד מר לוי-
דליה שם טוב, 11/02/06 04:23
אני לא יודעת אם אתה זוכר אותי, אני דליה מהמתנס, למדתי עם אחיך מוסיקה, לא ידעתי שהוא נפטר.. מאוד עצוב היה לי לקרוא שהוא כבר לא.
הוא היה מאוד מוכשר, ניגן מאוד יפה.
עצוב.
תמסור שלום לאמא שלך.
דליה שם טוב.
-
- 9.
Jacqueline, 11/02/06 00:06
I am always delighted to read you.Especially when U treat Indian issues.India is my second mother.Sanskrit passionates me,it is the craddle of all indo european languages it is the mother of them all far beyond greek.Permit me to throw light on Hima----alayah Hima means snow and alayah abode:home.It is the home of eternal snows.In ancient greek Himos means :snowy winters and alaya from hebrew:Alyiot ALIOT SHILGUEI HAHOREF.Shabbat shalom
- 8.
- 7.
א. ב. דן, 10/02/06 22:52
יש לו ספר קודם בשם ''סיפורים מי תהום'' - אחד מקבצי הסיפורים הקצרים הטובים שקראתי בשנים האחרונות
- 6.
עידו, 10/02/06 18:56
ספר נפלא ומרגש עד דמעות - תקראו ותבינו - סוף סוף דור צעיר מוציא משהו נדיר
- 5.
תוהה, 10/02/06 18:27
כתבה מצויינת, אבל היה שם איזה פרט ביוגרפי שלא מסתדר. אם אמא שלו היתה בת 22 לפני שלושים שנה, איך היא יכלה להיות ניצולת שואה? -
- 4.
עם כזה בילבול של מסרים כפולים מאב
ואיפה האם, 10/02/06 18:24
-
לא היו מסרים כפולים. היו שני אנשים שוניםניר, 11/02/06 21:06
ואל כל אחד מהם הוא דיבר כפי שמתאים לו. מה פה לא ברור?-
מסרים כפולים, 12/02/06 18:25
מצד אחדלהגיד שמשפחה זה הכי חשוב ומצד שני גם להגיד שאדם צריך להתחתן פעמיים שלוש בחייו. אתה לא רואה כאן סתירה ? מה הפתרון שמציע אב כזה לילדיו ? אתם ילדיי לכמה שנים בלבד עד שאני עובר למשפחה הבאה...
או
פעיל בדבר (עיתון שמאלני) שמתחתן עם בת למשפחה חרדית.
איז הסוג של זוגיות הם מראים לילדים ?
איזו זוגיות בכלל (שיוויונית ? או יחסי אבא-בת) תיתכן בין גבר במשבר אמצע החיים (שהתגרש מאשתו ועזב את עבודתו) לפרגית בגיל הבנות שלו (אם היו לא או לא זה לא משנה).
או
אם האב אומר לילדיו שמשפחה וילדים כל כך חשובים ומהותיים בחיים אז למה הוא מתחיל את ''מפעל חייו'' זה בגיל מאוחר ? כדי להיות כמה שפחות זמן עם ילדיך הכל כך חשובים ? או שלזמן אין תפקיד בחיינו ?
ולתת עיצה לילדים שלך להחליף עבודה (ואם אפשר גם אשה או בעל) כל שנתיים שלוש זו עיצה שנותן אב שמנופף בדגל המשפחתיות ?
יצא לי להכיר אנשים מבולבלים ותוהים שבאמת עושים את העיצות האלו הלכה למעשה והם חיים חרה ובעוני מתמיד ובעיקר בהכחשה שזה מצבם.
לא שצריך לדבוק בעבודה אחת בלבד כל החיים, ואם לא הולך עם בן-בת זוג אז כמובן שיש לפרק את הקשר, אבל בין זה לבין הקלילות של העיצות להחליף הכל ושאין שום עיקרון המרחק רב.
נראה שמה שהאב הזה עשה הוא להגשים את עצמו דרך ילדיו אחרי שהוא הגיע למשבר אמצע החיים וראה שהוא לא עשה הרבה בכוחות עצמו. וזה תיק גדול להעמיס על ראשם של ילדים.
לא פלא שאחר כך מבלים את החיים בבריחה מתמדת להודו.
גם אם יש כישרון כתיבה ויצירתיות. זה לא קשור לבילבול.
-
-
- 3.
תמר, 10/02/06 17:59
משהו במבט החכם והעצוב של ינץ בטור האישי שמתפרסם כאן מתפרש עכשיו בכתבה המרגשת והמרגישה הזו.
בהצלחה
- 2.
- 1.
לינה, 10/02/06 11:58
ובנתיים הסיפור נראה לי מקסים ומרגש. הכתבה עיניינה אותי גם כן, מעניין לראות למה הוא כתב את הספר-
גבי, 10/02/06 12:11
וזה פשוט אגרוף לבטן הספר הזה
ואפשר ןמצוא קשר בין הריאיון לספר, בטח.
-