אני חושב שזה הסוף של המדינה היהודית להיות בידי אלג'יריה

לסרט ב-YNET

שאנחנו מדינה יותר דמוקרטית כי מקרינים אצלנו את גן עדן עכשיו, אבל הקרב על אלג'יר, לפחות מאז אינתיפאדת אל-אקצה, הוא סרט מוקצה מבחינת רשות השידור.

הכתבה

קודם כל פרט סטטיסטי שולי:
לפי הכותבת, באלג'יר נהרגו פי 50 אלג'יראים מצרפתים ! אצלנו נהרגו מאז שנות ה 70 כ 3000 ישראלים מול כ 6000 פלסטינים - כך שהיחס ממש לא דומה, אצלנו זה נראה יותר כקרב הישרדות...
שנית, צרפת של היום ''מכפרת'' על פשעיה בזה שהיא מכניסה לשטחה מליוני צפון-אפריקאים מוסלמים שמהווים היום כ 20% מהאוכלוסייה שם. גם שם ''נהנים'' מנחת זרועם של הערבים שמעלים את אחוזי הפשיעה במדינה ומפגינים באלימות מול כל גילוי סמכות שלטונית.
אם המגמה תימשך, צרפת תאבד תוך שנים ספורות את הרוב הנוצרי (שחי כמו אצלנו בסרט הזוי, מפעלי הייטק מתוחכמים, רמת חיים גבוהה ומסנוורת והתעלמות אוטיסטית מהשכנים הלא רצויים מתחת לאף) ותתעורר למצב שבו הרוב המוסלמי ישתלט על השלטון במדינה.
הבעיה שלהם היא שהם כבולים בגלל לקחי השואה ומלחה''ע השנייה ולכן הם לא יגעו במוסלמים. עד שהמצב יגיע לפיצוץ, ואז לא תהיה להם ברירה אלא להילחם - וזה בדיוק מה שקורה (ויקרה) בישראל השמאלנית של שנות
ה 2000...

ואת זה חלק ממתנגדי הכיבוש של יהודה ושומרון לא הפנימו, אלה ש'אידאלים' ו'אנטי קולוניאליזם' מדריכים אותם.

מעניין אם קרוביה של הכותבת היו קורבנות פיגוע התאבדות - האם היא היתה כותבת ביקורת אוהדת ומבינה לסרט באותה שלוות נפש ??

הנבלה ה''אומנותית'' חגגת כמו תמיד.
את הסרט הפרו טרוריסטי לטובת הרוצחים והאנסים באלג'יר עשה דרך אגב טיפוס הקומוניסטי ממוצא יהודי איטלקי בשם פונטקורבו, שאחיו היה מהפיסיקאים שעבדו בארה''ב על פיתוח פצצת אטום, בגד, ברח לסטאלין והסגיר לאהובו את הסודות.
מה קרה באלג'יר העצמאית בעשור הקודם כולם יודעים.
כולם יודעים גם איך זה עכשיו בצרפת עם ההגירה הערבית.
ולה מצפים השמאלנים האנטישמים.

ראיתי את גן עדן עכשיו ולעניות דעתי מדובר בסרט נחמד, לא מדהים. בחציו הראשון הוא סרט על אנשים, בחציו השני הוא כבר הופך לעוד פרופגנדה זולה (נאום ''האבא המשת''פ שגרם לי להיות שאהיד'' למשל). מה שעוד מפריע לי זה שהפרוטגוניסט בוחר בהתאבדות (וזה אומר שהצופה מזדהה איתו מהיותו הגיבור) וגם שהאוטובוס מלא בחיילים, כשכולנו יודעים שרוב ההרוגים הם תמיד אזרחים.
הצלחת הסרט, כמו הצלחות של סרטים ישראלים, נובעת בגלל הנושא הפוליטי. אירופה וארה''ב בולעים כל סרט ליגה ג' מישראל, העיקר שיהיה בו קצת מוסד, קצת ערבים, קצת שואה. לא מסכימים? תסתכלו על המועמדים לאוסקר השנה:
ללכת על המים-סרט מביש באיכותו אבל מכיל את כל הקונפליקטים המוכרים
מינכן - יותר מביש אבל שוב - יש סוכני מוסד, יש פוסטר של מצדה על הקיר, יש קצת צבא וכו'
בקיצור, המסר הוא - מצפים מאיתנו לעשות כאלה סרטים.
קחו לדוגמא את ''כנפיים שבורות'' שהוא סרט בן בן בן זונה אבל בחיים לא זכה לתהילה כמו ללכת על המים כי הוא סרט אישי שיכול להתרחש בכל מקום.

היינו ישר מורידים פצצות על קניונים במקום לשלוח פצצות מהלכות.

הקרב על אלג'יר הוא סרט איום ונורא, אין בו דמויות או מוקד הזדהות. הוא רק מניפסט פוליטי, עם קמצוץ הומניזם (כשמראים את פני הקורבנות בסצינת המחבלת המתאבדת).
גן עדן עכשיו לעומת זאת הוא סרט די מוצלח, גם כיצירת אומנות, הוא אמנם לוקה בחסר בפיתוח הדמויות, אבל הוא אמיץ. הלוואי ויוצרים ישראלים היו כל-כך אמיצים.
אף על פי כן, על שני הסרטים האלה לא היו שמים זין אם לא הרלוונטיות הפוליטית, וכמו שלראות עכשיו את ''הקרב על אלג'יר'' זו חוויה היסטורית ולא אמנותית, כך גם ''גן עדן עכשיו'', למרות היותו סרט אמיתי, יהפוך בחלוף השנים למסמך ולא לקלאסיקה.

הוא סרט שהפך את הטרוריסטים לגיבורים, ומפצל את הזדהות הצופה בין הקורבן לתוקפן.
זה קולנוע פוליטי עם מסרים פוליטיים
אסור להתייחס אליו רק כאל קולנוע אמנותי.
ברגע שבו נזדהה עם מחסלינו יבוא הקץ עלינו.

בושה וחרפה!!