לא קראתי את הספר, ולכן נמנע ממני להגיב על החלק הדסקרפטיבי של הביקורת, אולם נשאלת השאלה האם באמת יש טעם לבכות שפה אשר, הסיבה הפשוטה להשתכחותה מלב, היא בכך שאין בה צורך יותר? (ויוצאים מן הכלל המעידים עליו הם כמובן הגטאות החרדים)
היידיש מלאה את תפקידה (המכובד!) בהיסטוריה, אולם אין זה אומר שיש לגזור מכך אידיאל של החיאה מלאכותית, בדיוק כמו שפות אחרות שעניינינו בהן היום הינו הסטורי בלבד (כמו הלטינית או היוונית העתיקה, למשל).
בלי שום קשר, אהבתי את כתיבתך.
הגב לתגובה זו