כמה מעט ידעתי על מלנומה בעבר.
כמה מעט ידעתי על סרטן.
כשאבי חלה בסרטן העור והסירו לו את נקודת החן הבעייתית סיפרו לנו שהביופסיה שערכו לו אחרי ההסרה מראה כי אין זכר לסרטן בגופו יותר. לאחר שנתיים, שגילו אצלו עוד נקודת חן בעייתית שגם היא הוסרה שוב סיפרו לנו שאין זכר לגידולים סרטניים יותר. לאחר עוד שנה, ולאחר תחושת נפיחות בבית שחי, גילו גידול בבלוטת הלימפה, גם היא הוסרה וסיפרו לנו, שוב, שאין זכר לגדול ממאיר בגופו. במשך חמש שנים אבי המשיך את חייו כרגיל ואנחנו ליווינו אותו במחשבה שאבי הצעיר והחזק מתגבר על מה שיכול היה להיות גרוע יותר. ברגע שגילו לו גידול בראשו הבנו שמלנומה יכולה להיות כל כך צינית ובוגדנית. כמובן לאחר שהסירו את הגידול מראשו סיפרו לנו שוב שבדיקות מראות כי גופו נקי מסרטן. מלנומה חשבה אחרת.
תוך זמן קצר החל אבי להיחלש, לצלוע, להקריח, להתעייף אבל תמיד שמר על קור רוח. אחרי שהוא אושפז בגלל כאבים עזים ברגלו, ההליכה ברגל במסדרונות ביה''ח היתה הליכתו האחרונה. הוא רותק לכסא גלגלים ומצבו התדרדר מיום ליום. לאחר שלושה חודשים,ולאחר שזכינו לחגוג עימו את יום הולדתו ה 45 הוא הלך לעולמו לאחר שהסרטן קינן ואכל כל חלק בגופו ובאיזשהו מקום שמחנו עבורו, שמחנו שהוא לא צריך לסבול ולהרגיש מושפל כשמחליפים לו את הקטטר, שמחליפים לו את החיתול, שצופים בו נמק מיום ליום. שמחנו שהוא הלך למקום בו הסרטן לו התעלל בו יותר וגרם לו לסבול.
רק בדיעבד, גילינו שמלנומה זה הצורה הגסה ביותר והבוגדנית של סרטן. היא לא עוזבת אותך לעולם ואין לה מרפא כלל.
אני לא מאחל לאף אחד לפגוש את סרטן ובטח לא מלנומה. כי לצערי הרב במחלה קשה כמו הסרטן הדבר היחידי שניתן להיאחז בו הוא התקווה ומלנומה גונבת לך את התקווה ואין במה להיאחז.
אבא - כבר שנתיים שאתה לא איתי. אני חושב עליך כל יום, מתגעגע, ואוהב אותך עד עמקי נשמתי אני מקווה שאתה אכן נמצא במקום טוב בחברת אנשים שהערצת וכבר אינם.
תראה איך לגיבור של הסדרה מלנומה, אהובתי קוראים עוזי בדיוק כמו לך.
ת.נ.צ.ב.ה
הגב לתגובה זו