- ויש גם טעם לראות הדברים ממקום
אחר - חדש ושונה. תענוג!
כזה גם הספר הנפלא

- ''על חכמת הילד'' - קשה למצואו בחנויות -אבל כדאי להתאמץ.

הגב לתגובה זו

צר לי לקטוע את החגיגה: אלכסנדר פן הוא משורר ממש לא חשוב! עברית הוא לא ידע, אינטלקטואל הוא לא היה, יהודי היה בקושי. וההוכחה הכי נחרצת לבינוניותו של פן: שלא דן מירון ערך את המהדורה. מירון הוא המטפל בגדולי הגדולים שלנו: קובנר, אצ''ג, רטוש, אלתרמן ואחרים. אם השאיר את פן להלפרין ושביט, סימן מובהק הוא שפן ממש לא שווה.

הגב לתגובה זו

איפה אני יכולה למצוא את יצירותיהם?

הגב לתגובה זו

מדוע את חושב שספרה הראשון הוא יותר מאשר:
''אוסף טרחני של קלישאות מחורזות וטיפוסים ארכיטיפיים קונבנציונליים.'' ?

ואולי, כמו רבים אחרים, גם אתה טעית וחשבת שחריזה חביבה ובנאלית הופכת קלישאות למשהו פחות קלישאי, ולכן היית מבין עושי הטררם סביב הספר הראשון?

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

לעניות דעתי מדובר בשיר מחאה שבו פן ניסה דווקא למחות על הדפוס הנלוז של הגברים המנצלים את תלותה של האישה החלשה בהם וממשיכים להתעמר בה, ובאותו הזמן האישה לכודה בכביש ללא מוצא- כך אני מפרשת את וידוי. לצערי, אם זה הפירוש הנכון הוא משקף את המציאות גם כיום אצל מאות אלפי נשים שסובלות מהתעללות פיזית ונפשית.

הגב לתגובה זו

להיות, לפחות לא השיר הזה של פן, אלא מה יש, אצל האישה הזאת, זו שבשיר - זו של פן - ולא אחרת. לכן, להגיד על פן שהוא שוביניסט, או שהשיר בעייתי, היא אמירה גם שוביניסטית וגם בעייתית. אישה שאמורת במו פיה - ולא משנה אם בדיה היא או דמות בשר ודם ''כזו אני'', בלי שתצפה לאות, לפרס, לתגובת-אינטרנט או לכל דבר אחר, ובא אדם כלשהו ואומר לה ''לא, המחשבה הזאת שוביניסטית, המחשבה הזאת בעייתית'', האדם הזה אומר לה מה עליה לחשוב, איך עליה לחשוב. לא כך עשה פן, הוא בסך הכל היווה מראה, ואם תתפוס את האמת של השיר הזה תבין שזכה ויפה מן המראה הזאת - אין, שהיא מהווה ותמיד היוותה לנשים ולגברים אינספור עדות לאיך הם הדברים מבחינת האישה הזאת, ואיפשרה להם לחשוב מחשבות משלהם לגבי זה, להרגיש רגשות משלהם לגבי זה. אתה, לעומת זאת, מנחם בן, מצווה על קוראיך וקוראותיך: חישבו כך! אל תרגישו כך! זוהי התנשאות, וזהו גם חוסר הבנה מוחלט של תפקידו של משורר שלא ''מטעם'' בעולם.

הגב לתגובה זו

להיפך היו גאים בזה, מה יש להתביש? שימו פס על נשים שמעבירות ביקורת שהפמיננסטיות יפסקו להלך איימים עליכם .

הגב לתגובה זו

שהכותרות שלו מסריחות.
''נכנס יין, יצא שובניסט'' ראבק... והלוואי שיכתבו שירים כאלה כיום. תמיד.
כשהפיוט והרגש מציפים את הקורא בכמויות ואיכויות כאלה, שובניזם הופך לגוון. לולא השובניזם, לא היה השיר טוטאלי, לא היתה האהבה שבו טוטאלית, הוא היה שיר מותר.
מותר משעמם ורע.

הגב לתגובה זו

מיטב השיר כזבו. קוראי פן בניגוד לצרכני הפופ המזרחי, ''בלעדיך אני בעצם כלום'' והתבטאויות פרימיטיביות אחרות עם מנגינה מתאימה, לא היו מיישמים את דפוס ההתנהגות שהוא מתאר. היו אלו ימים אחרים ואנשים שבאו מתרבות אחרת. יבגני אוניגין יורה במתחרהו לאהבה למוות בדו קרב. האם תפסול את פושקין בגלל זה.

הגב לתגובה זו

הוא בסך הכל נותן לנשים להביט אל האוטופיות והפנטזיות של הגברים באהבה.
מקובל לחשוב שהאישה היא הנאמנה והגבר הוא כלב שרודף אחרי כל נקבה מיוחמת.
נער הייתי וגם זקנתי והבנתי שזה נכון רק להיפך.
מחקרים מדעיים מלמדים אותנו היום על נקבות בעלי החיים ונקבת ההומו ספיינס בכללן שהן מעדיפות לגוון את הגנים של הילדים שלהן.
לכן יש להן שעון פנימי וכאשר הילד(הראשון )מגיע לגיל שאפשר כבר לשים אותו על הגב וללכת, הטבע משכיח מהן את ה''אהבה'' והן בדרך לרומן הבא שלהן.
עד כאן ,לא לקפוץ,זה מדע.
הגבר הוא דווקא בניגוד לסטראוטיפ,
שהמציא את המונוגמיה כדי שהוא יוכל להיות רגוע בידי האמא החדשה שלו ובטוח שכמו אמא היא גם לעולם לא תעזוב אותו,(כפי שמתאר כל כך יפה אלכסנדר פן, וכפי שמתארת אום כול תום ברוב השירים שלה.
אגב ,אל תתמהו על אום כולתום ,
שהרי היא שרה שירים שכתבו לה גברים ולכן האישה ה''מאוהבת'' אום כולתום מדברת בדיוק בשפתו של אלכסנדר פן.
לדוגמא באל אטלל(חורבות אהבתנו).
היא פותחת בתרועות שלך:
''אעטיני חורייתי אטלק ידייה''.
''החזיר לי את חרותי ושחרר את הכבלים מידי''.
ואז בקול מאשים היא שרה את כל ההסבר שלה,מדוע עליו ללכת לאלף אלפי אלפים של עזאזל.
אבל בסוף היא נרגעת ומסיימת(וזה כל השיר):אממה אין כאן על חוב לווחדו ,מן ג'ייר זולמאק ,אהלן ביק אהלן ביק''.
''למרות כל מה שאמרתי עד עכשיו,
עכשיו בשעת ה''נעילה''.
אם אתה מתכוון לאהבה ללא ההתאכזרות שלך:''אהלן ביק אהלן ביק''.
ברוך הבא ברוך הבא וטוב שבאת.
לא כך דרכן של הנשים האמיתיות,
כך דרכן של הנשים שגברים הכניסו להן את הטכסט לתוך הפה.
דרכן של בנות חווה שהן מזכירות לך עוונות נשכחים מלפני עשרות שנים.
קל ווחומר שלעום הן לא יכולות להרביץ מכות כמוני הגברים ואחר כך לפתוח דף חדש ולהיות חברים בלב ובנפש.
דרכן לנהל פנקסנות ארורה שבינה לבי ה:''אהלן ביק'' של אום כולתום או לבין השירים של אלכסדנר פן,
מפיד זיין ושני אשכים.
עכשיו כל הפימיניסטיות שרוצות לשסף אותי ,מוזמנות.
אני כבר לא מפחד מכן נשים.
למדתי לחיות בלעדיכן ולכן אתן יכולות מצידי להתחיל אורקסטרא של גידופים.
אהלן ביקו, אהלן ביקו.
נ.ב.
ראו איך אנחנו מתפוררים בגירושין,
ורק אחרי הרבה הרבה זמן מתאוששים ואז .
את ההמשך יודעת כל גרושה.

הגב לתגובה זו

מנחם היקר
אני אוהב לקרוא את מאמריך, יש בהם הרבה חשיבה ביקורתית בונה ומעצבת.
ובים ההתקרנפות ותרבות הפלצנות אתה ממש קרן אור.
גם בכתבה שלך על פן אתה מאיר צד בשירתו-אשיותו שלא היה ידוע לי.
וטוב שכתבת על ''משנתו'' השובניסטית ובעצם הסאדיסטית.
כך אפשר להבין את התנהגותו הפרועה.
וכל כך למה. בגלל שיש איזו תפיסה רומנטית מטומטמת שאהבה היא עזה כמוות. ואשה צריכה להיות מטורפת אחרי הגבר שלה כי אהבה זהסוג של נוירוזה.
וכך יש האלאהשל הגבר הכאריזמטי היפה המסעיר דוגמת אלכסנדר פן.
ומה עלינו מנחם- שאנחנו לא כאלה יפים כמוהו. ויש ביננו גם שמאמינים שצריך לכבד את האשה וכי אהבה זה משהו יפה יצירתי של שני בני זוג שבונים יחסים מתוך חופש אמונה ונתינה.
ולא ''האידיאולוגיה'' הכריזמטית שמשרתת את עולם הטלאנובלות.

אשמח לתגובתך

הגב לתגובה זו

השירה ה(ארצ)ישראלית מתחילת המאה ועד מלחמת ''ששת הימים'' לא הייתה גדולה כלל. פן, אלתרמן ושלונסקי היו בוהמייניים והיוו מיינסטרים נטול אלטרנטיבות, תוך ניצול ציני של הרגעים ההיסטוריים. את ''מגש הכסף'' שלהם אפשר ורצוי לזרוק לפח, כי במבחן הזמן אינו עומד.
יש לפנות ישן מפני חדש, ולתת הזדמנות לשירה הבועטת, לא של זך, אבידן ובני דורם, אלא של רועי צ'יקי ארד, יהושע סימון ואנשיהם. זוהי השירה הישראלית הראשונה.

הגב לתגובה זו

ואלתרמן היה עובר בזמר שלש התשובות? ומשה דיין כשר ביטחון? ואורי זוהר כתסריטאי ובמאי? ודן מרגלית כעוגב סדרתי? נו באמת. לגברים מוכשרים אין לפעמים ברירה אלא להיות שובניסטים, וגם כיום הם כאלה, רק בצנעה, מאימת התקשורת הצדקנית והצווחנית הנשלטת בידי הומוסקסואלים.
אגב, מנחם היקר, את הבית השלישי ב''וידוי'' לפן, בו מוסבר על שום מה יובל הוא בגללה בנחושתיים, לא שרו כבר אז. תבדוק בהקלטות. זה היה קיצוני מדי גם בימים בהם שלטה במדינה הזו אשה. גם כן אשה

הגב לתגובה זו

הכותרות עלולות להטעות. אני מבקש להבהיר שפן הוא בכל זאת משורר מקסים בעיני, למרות כל הבעייתיות החמורה ביחסו לנשים, והשיר ''וידוי'' הוא אחד היפים ביותר בשירה העברית. גם מהדורת שיריו החדשה
יפה מאוד ומומלצת מאוד

הגב לתגובה זו