כבר מזמן לא קראתי ספר מעמיק כל כך העוסק במשפחה ,ביחסים בין ההורים לבין ילדיהם,בזמנים פוסט-מודרנים כמו שלנו. בישראל למזלנו לא חווינו עדיין מקרים של טבח המוני בבית ספר תיכון ,אם זאת האלימות ידוע וברורה לכול.
ליונל שרייבר חותרת תחת כל מוסכמה חברתית ברורה של יחסי הורים-ילדים. מטריד ובאמת עוכר שלווה אך גם מעורר למחשבה.

הגב לתגובה זו

הכח נמצא כן. ספר אדיר, כתוב היטב. ולא כל ספר אמור להיגמר בסוף טוב. הספר הזה מציג את החברה המודרנית ואת החברה בכלל כמשהו שקשה לתייג אותו. הספר שואל שאלות נוקבות על נורמות חברתיות מושרשות היטב ועל אינטואיציה אמהית (מוצדקת במקרה הזה).
ספר לכל מי שמחפש דברים מעבר לבנאלי.
אני אהבתי והזדהיתי עם הייסורים של אווה חצ'טוריאן, בעיקר לאחר הסוף של הספר.

הגב לתגובה זו

על העטיפה כתוב ''מטריד ועוכר שלווה'', אבל זאת המעטה פושעת. ספר מרושע שישאיר את הקוראים המסכנים, שנמשכים אחרי הכתיבה הסוחפת, ליליות מסויוטים ומחשבות אודות הרוע האנושי.
לא ממליצה לקריאה, במיוחד לא לבעלי עצבים רגישים ובתקופות מתוחות.
יש מספיק צרות אמיתיות בחיים.

הגב לתגובה זו