-
8.
אסף, 07/11/05 16:59
ההתיחסות למתאבק היהודי האגדי בר , גובלת באנטישמיות בר היה מתאבק גדול ואישיות , האיפוק שהפגין בקרב בשל הטראומה שספג כשהרג בשוגג מתאבק על הבמהמחשש שלא לחסל את בראדוק , היא שהביאה לבראדוק את הנצחון -
7.
-
6.
רות בכר, 02/11/05 09:13
היי ראיתי את הסרט, התרגשתי, בגלל האכויות הנדירות שבו לתאר ניואנסים של אהבה וחמלה. המאמר של יוסי רז בא לי כהארה לסרט וכמיקוד רוחני שהרגשתי שיש בסרט אבל לא הצלחתי להתכוונן אליו. תודה. רות -
5.
קרין, 31/10/05 21:53
הסרט הזה מבוסס על החיים האמיתים באותה התקופה וזה עושה את הסרט לכזה יפה שאדם יכול להתגבר על קשייו ולאחז בדברים הכי יקרים לו להמשך חייו , אם כול זאת הוא מביא את העובדה שהיו אנשים במצבו ונשברו , כמו כן בסרט יש הרבה נקודות משבר ושפל שלא כול אדם היה מוותר על האגו שלו כידי לבקש כסף אבל זה רק מוכיח את אהבתו למשפחה..... -
4.
-
3.
תקווה, 31/10/05 15:57
''הרוחניות הנשגבת ביותר היא להתעורר אל השלמות שנמצאת בחולשות שלנו...'' ? ..- זה הימנון הבינוניות והתבוסתנות שאופייני לחרטה ברטה של ''העידן החדש''. האירוניה היא שזה נכתב במסגרת התייחסות לסיפור שמדגים בדיוק ההיפך. בראדוק הוא אדם מושלם. אי אפשר להיות אלוף ספורט, בטח לא איגרוף, עם גישה תבוסתנית. בינונית. מחפשת תירוצים. והזירה היא משל לחיים. צאו מזה! Up up and away-
בועז@ךב, 31/10/05 17:56
זה נכון ,רק שלזירה את נכנסת גם עם החולשות שלך.הנשגבות הרוחנית זה לתת להן את אותו כבוד כמו ל''מעלות'' שלך ,כוון שהקביעה שאלו מעלות ואלו חולשות אין לה על מה להסתמך. אלו קביעות ערכיות שרירותיות שמכריחות אותנו להתייחס לחלק בנו כאל שלילי (קונוטציה לחולשה)בזמן שיש אפשרות אחרת. בהתיחסות אל חולשותינו כמקור של כוח ויצירתיות לא פחות ממה שאנחנו מכנים ''מעלות''. וזה צריך להבין ולהפנים. אז תבוא ההשלמה שלא תנסה בכל מחיר לסתור .את מה שלמדנו לראות כמזיק. מה שמוביל לדרישה המתסכלת והיוצרת מתחים מיותרים. צאו מזה!!-
פועה, 01/11/05 13:30
צריך ''לתת כבוד'' לחולשות שלנו?? לכבד את האגואיזם? את הפחדנות? את השחצנות? צרות העין? הליכת הרכיל? איזה חולשות צריך ''לכבד'' ולמה? את החולשות לא צריך ''לכבד'' אלא להלחם בהן עד שהן תעלמנה. זו המשמעות של התפתחות רוחנית. להלחם בשטן שבתוכנו ולהיות קרובים יותר לאלוהים.-
בועז@לב, 01/11/05 14:55
למה את מתעצבנת?? את לא מסכימה ??יופי, אבל למה שטויות? זה מעליב. אבל זה בדיוק העניין את קוראת לשחצנות ,פחדנות, צרות עין, הליכת הרכיל. חולשות. אבל הן ,גם, את. זה למה צריך לכבד.זה שלימדו אותך לא לכבד חלק ממך, עצוב. אבל גם הצורך להילחם בשטן זאת חולשה,גם הרצון להיות קרוב לאלוהים זאת סופר חולשה.את מקטלגת את האדם וכך גורמת לקונפליקטים ולחוסר תכלית לחיים עצמם. במקום להיות עסוקה בלחיות ,את עסוקה בלהילחם ב''חולשות'' את לני ברוס את מכירה ,זה מתחום אחר נכון,אבל אפשר גם ללמוד מכוחן של מוסכמות לגבי ההתיחסות שלנו לעצמנו ולתכונות שלנו. את יוצאת לקרב בשדים שאת קבעת שהם שדים ,על מנת להתקרב, למה שנדמה לך, כנשגב. אבל אם אני משנה את היחס שלי וקבעונות ערכיים כלפי מה שאני ומה שמרכיב את אישיותי , אוכל להפסיק להתרכז בתפיסה הדיכוטומית ,שהוכרחתי לראות באישיותי. החלוקה לחולשות ומעלות היא שרירותית ולא קיימת. ומה עם המעלות שלי מחוברות קשר בל ינותק לחולשותיי.לעתים לא רחוקות ה''חולשות'' שלנו מביאות אותנו להישיגים לא קטנים .פשוט לא קראנו להן חולשות .את זוכרת את המקרה של אנשים שהתרסקו עם מטוס על הר מושלג.הם היו צריכים על מנת לשרוד לעשות דבר שלא חשבו לעולם שיעשו.הם אכלו בשר אדם. על מנת לשרוד הם היו צריכים לשנות לחלוטין את סולם הערכים שלהם ולראות באכילת בשר אדם ברכה. כי זה מה שישאיר אותם בחיים. אם לא נקבע את עצמנו במושגים ערכיים מלאכותיים נוכל לעשות שימוש מועיל ומפרה גם ב''חולשות'' שלנו.-
פועה, 01/11/05 18:03
ראשית אל תהיה כל כך רגיש. כדאי שלא תזדהה כל כך עם דעותיך עד שכל ביקורת עליהן תתפרש לך כביקורת על עצמך. שנית, אין לי אפילו כח או ענין להסביר לך למה אתה מאוד טועה ונשאר לי רק לאחל לך הצלחה בדרכך ולאחל לך שאף על פי כן כן, תתקרב ל''אלוהים'', כפי שקראת לזה.-
בועז@לב, 01/11/05 21:48
למה את מגיבה בכלל.אולי על מנת לכתוב את המנטרות הפסיכולוגיות הרדודות על רגישות ופגיעה.?ולהתפעל מיכולת הביטוי שלך,גם? אני לא מאמין באלוהים השאיפה להתקרב אליו היא שלך. אני כן יודע לבשל אבל שטויות בעגבניות, זה, לא ניסיתי. זה מתכון נגד רגישות יתר??ככל שתחזרי על המילה שטויות יקחו אותך פחות ברצינות? אבל אל תכעסי את נפגעת בקלות מדי .זה אומר שהאגו שלך לא מפותח ואת צריכה לעבוד על הבנה בלי מעורבות אישית כל כך גדולה.תנסי שטויות בבשמל ושמפיניון.וזה אחרית הכל .ואגב ביקורת על שטויות היא מיותרת . כי בכל מקרה הן שטויות.
-
משתאה, 02/11/05 12:27
ואני שואל את עצמי מה מביא אדם לבקר אחרים ולשבת ולהטיף בטרחנות תפלה שעות ארוכות לאנשים שהוא לא מכיר, להרבות בתגובות סרות טעם שמרבות במלל ואינן אומרות כלום ושבכל אחת מהן הוא רב עם מישהו אחר... לך מצא לך חיים וצא מהמסכנות הזו. כואב לי בלב בגללך...
-
-
-
-
-
-
2.
יוסף ש., 31/10/05 13:24
הכתבה מאד יפה ומרגשת, אין ספק שאמונה היא כח שעוזר מאד בשעת משבר לדעתי, האמונה נבנת לפני המשבר, כלומר היא לא נוצרת בזמן המשבר אלא נבנת הרבה לפני ורק פורצת ועוזרת בזמן המשבר. בזמן שהכל על מי מנוחות , רובנו לא משקיעים באמונה ויותר קל להשקיע ולחסוך בנושאים חומריים. דבר נוסף שקשה לנו להתמקד באמונה ''נכונה'' כאשר אנו מוצפים בהרבה מאד שיטות ודתות שכל אחת מהם נותנת רק חלק קטן מהתמונה. האמונה הפנימית שיש כח עליון שדואג לנו גם בשעות הקשות ביותר וכל דבר שקורה לנו אינו מיקרי והאחריות שלנו היא לחיות את החיים ולהתמודד איתם בלי פחד המוות יוצרת לדעתי את האמונה הטבעית הנכונה שאינה זקוקה לכל ''אמונה'' נלמדת חיצונית-
צ, 31/10/05 14:35
וישנה אמונה מתחת לדעת. שני סוגי אמונה, וההבדל בינהם הוא שמיים וארץ (פשוטו כמשמעו). האמונה המתוארת בכתבה דומה בתכונותיה לאמונת האדם הדתי, ומשאירה אותו פאסיבי ונתון לחסדי האל, כמובן שזה עדיף מאי-אמונה מוחלטת... אמונה מעל הדעת, בהדרכה נכונה, מעלה את האדם אל עבר הדרגה הבאה, וכך מתקדם הוא במעלות הסולם עד גמר תיקון. אמונה שהיא כלי עבודה רוחני ולא רק מכשיר ייצוב. למי שמעוניין להעמיק בנושא, מאמר מעניין של בעל הסולם- http://www.kabbalah.info/hebkab/maamarim/rabash/ber_veza_sulam_3.htm
-
-
1.
סרט גרוע נמרח כמו מסטיק העלילה
מירב, 31/10/05 12:43
יפה אך כשמותחים אותה מה שיוצא בסוף זה סרט שאפילו ערוץ הספורט היו שוקלים שוב אם לשדר אותו... עוד סרט אוילי מבית היוצרהאמריקקי -
