אייל,כשכתבתי מוסר התכוונתי למוסר המבוסס על ההלכה היהודית לא מוסר גלובאלי המחייב כל אדם .ספק אם אפשר לדבר על מוסר מערבי אחיד,ודאי לא כזה המבוסס,למשל,על קאנט שבאותה צורה שהמוסר היהודי מבוסס על ההלכה.הדבר היחיד שאפשר אולי לומר הוא שבעולם המערבי אין יותר סמכות דתית אחידה וכופה אמות המידה המוסריות.כתוצאה מכך יש מערכות מוסריות רבות שהשפיעו על החברה המערבית.באופן כללי ,ברור למשכיל המודרני כי לערכים אין תוקף רציונלי ואינם ברי הוכחה רציונלית .זכותך לבנות מערכת ערכית משלך,שבסופו של דבר תבטא את העדפותייך האישיות ומאומה מעבר לכך,וזכותו של האחר לאמץ מערכת ערכית השונה לחלוטין מזו שלך. כאשר הערכים הם שברירים ונקבעים בהתאם לנורמות מחשבתיות חולפות ובחירות אישיות נעדרי נימוק רציונלי,אין טעם לכנותם בשם המחייב''מוסר'' המבטא למעשה כללים מופשטים . המוסר שלך משקף היבט סובייקטיבי שכלל אינו תואם את המוסר שלי.השקפת עולמי מנומקת והיא סובלנית וליברלית.כשכתבת שהחברה קובעת מהו מוסרי השקפה זו נשענת על נורמות.החברה יכולה לקבוע מה נורמלי,אך הנורמות משתנות מחברה לחברה ומדינה למדינה,נורמה איננה סטאטית ומקובעת באופן קטגורי אך לעיתים נורמות חברתיות יכולות להיות מחרידות כמו אנטישמיות לדג'. גם שמאליים(איטר יד ימין) היו קורבן של נורמות חברתיות אצל האסקימוסים,לדוגמה, נחשבו שמאליים למכשפים ולכן נידו אותם ,גם בישראל עד סוף שנות ה 50 ניסו ''לתקן''אותם בדרכים שונות ומשונות וגרמו להם סבל על לא עוול בכפם. היום מבינים שהאדם הוא בעל דומיננטיות ימנית אך ישנם גם שמאליים. נורמות חברתיות יכולות להוות אסון אם היא ניזונה מבורות ונחשלות.לכשלעצמי לעולם לא אקבל נורמות חברתיות מבלי לבדוק אותם,לחלוטין ולעולם לא,ראיתי כל-כך הרבה נורמות מפגרות שאם מליון זבובים עפים לשם זה לא אומר שזה שוקולד. חלק מעיצוב ההומופוביה נובעת מאי-הפנמה של הגיוון והחוסר קביעות בהגדרות מגדר ומין בחברה,ובחוסר חשיבותן לקביעת ''מידת מוסריותו'',ומעמדו של הפרט. שים לב,עדיין הויכוח שלך סובב על גבולות ולא על מהות בכל הנוגע לגיל הסכמה,הרי לא תימצא מדינה מערבית דמוקרטית המאפשרת לילד בן 11 לקיים יחסי מין,וזאת משום ההסכמה הכללית שילד בן 11 איננו בוגר משום שאינו נכנס לסטאטוס פיזיולוגי/פסיכולוגי של מבוגר,אגב עפ'י היהדות נער נחשב לבוגר עם הגעתו לגיל מצוות,אך לא תימצא באף במדינה דמוקרטית שתגדיר גיל זה כבוגר.ישנם מחקרים רבים שבו ניסו פסיכולוגים לאפיין מתי לערך צעיר מגלה הבנה ואחריות ששם ניתן לשים את קו הגבול.אך נקודת המוצא של המחוקק הוא -הגנה על החלש גם מפני עצמו לכן ציינתי לך את הדוגמה גיל שבו ניתן להוציא רשיון נהיגה ואף נימקתי זאת בתגובתי למגיב 11.אתה ניתפס למקרים גבוליים ושם באמת מתקיים הויכוח

הגב לתגובה זו

המדינה לא יכולה להחליט אם לסרב תהלוכת מחאה,האינטרס הציבורי (של מי?)שאתה מציג מתנגש באופן מובהק עם זכותו של מיעוט להפגין,ולא אתה יכול להחליט איך הוא המיעוט יקבע לעצמו את סיגנון מחאתו(הפגנה מול בית המשפט או תהלוכה) משום שמצעד גאווה הוא גם הקרב על הניראות,חידדתי זאת בתגובתי הקודמת והתעלמת מכך,בנוסף לכך הומואים ולסביות מארגנים מצעדים לחדד מודעות חברתית כלפיהם משום שהם אינם אזרחים שווי זכויות,זהו מימוש של חופש המחאה וחופש ההתארגנות שהן מאבני הסוד של המישטר הדמוקרטי המבטאת את חירות האזרח כחלק מזכויות הטיבעיות שלו,הדמוקרטיה נישאבת מההומניזים הקלאסי המציב את האדם וחרותו במרכז,חירות שאין לחברה ולשלטון הזכות לשלול.המצעד הוא כלי ביטוי למרידה ומחאה. הומואים לא המציאו את הרעיון לקיום מצעד כדי לעלות לסדר היום את מעמדם וזכיותיהם,שחורים ונשים עשו זאת לפניהם למרות שגם הם עוררו מחאה כלפיהם אך אף אחד לא ביקש מהם להפסיק את התהלוכה ולפנות להפגנה מול מוסד דמוקרטי כלשהו.ומכיוון שמאבקם הניב תוצאות מעודדות אין ספק שלמצעד יש אפקטיביות רבה מאד,לכן הומוסקסואלים לא יוותרו עליו. המנטליות שאליה התייחסת,בדיוק כמו נורמות גם הם מישתנות,ולמעשה זהו אותו ויכוח.אך אחדד לך את כוונתי שהבאתי את אוסטרליה כדוגמה,גם שם היתה התנגדות נחרצת,אך רק עם מאבק עיקש המנטליות השתנתה.כל קיומו של מצעד הגאווה נולד כתוצאה מדיכוי מתמשך,אפליה ולעיתים מאלימות לשמה(מהומות סטונוול)אף כיום יש התנגדות נחרצת לקיום מצעדים בעיקר במזרח אירופה אך אין לי ספק שגורלם יהיה כזה של מדינות מערביות ששם מצעד גאווה יהיה עניין של מה בכך ,כפי שהוא עניין של מה בכך בתל-אביב, ובסופו של דבר גם בירושלים.זהו הרי לא המצעד הראשון שמתקיים בעיר הבירה ופי שזה ניראה לעין לא יהיה האחרון.

הגב לתגובה זו

עם זאת זה לא אומר שעלי להסכים עימה. ההתנגדות להומו סקסואליות אינה נחלתו של המוסר היהודי בפרט (נדמה לי שעדיין רוב המדינות באירופה ובארה''ב מתייחסות לעניין באופן שלילי). ואם כבר, אין כל רע במוסר יהודי (לתפיסתי ולתפיסת רבים - היהדות היתה הדת הראשונה שהנחילה ערכים מעוגנים של מוסריות בעולם העתיק) על זה בדיוק דיברתי שכתבתי שמדינת ישראל מושתתת על ערכים יהודיים בדיוק כמו ערכים דמוקרטיים (אתה לא יכול לאמץ אחד ולהתעלם לחלוטין מהאחר). מעבר לזאת אתה יוצא כנגד המוסר שלי בטענה שהוא היבט סובייקטיבי ומציג את עמדותיך כנאורות וחקוקות בסלע. אם כך יש לי משהו לחדש עבורך, גם תפיסת במוסר שלך היא סובייקטיבית לחלוטין ונורא פשוט עבורי לקרוא לה נחותה, בהמית וחשוכה. נורמות חברתיות אכן יכולות להוות אסון אולם זה תלןי בעיני המתבונן. אני בטוח שעבור מליון הזבובים (בדוגמא שלך) שעפים לשם מה שהם מצאו לא פחות טוב לקיומם (אם לא יותר) מאשר שוקולד. ובתפיסה יותר רחבה - מי אמר ששוקולד יותר מועיל וטוב (סלח לי על הביטוי) מערימת חרא. אוכל לטעון שבעוד שהאחד גורם נזקים לבריאות וגורם להשמנה השני מועיל לדישון שדות ולגידולים חקלאיים. הנקודה שלי היא (כפי שאמרתי מספר פעמים בעבר) היא שכל חברה דמוקרטית מעצבת את הנורמות המוסריות שלה לפי השקפתה. במדינת ישראל ערכים יהודיים מהווים חלק חשוב וגדול מאד מההווי של החברה. אמרת בעצמך שנורמות משתנות - מחקרים מראים שההתפתחות המינית אצל ילדים צתעוררת בגיל יותר מוקדם בכל דור שחולף, אם כך יכול להיות ולא ירחק היום ויחסים עם בן 11 יתפסו (חס וחלילה יש לציין) כלגיטימיים. אינך צריך לשכנע אותי שמדובר במשהו פסול מוסרית, אתה צריך לשכנע את אותו פדופיל הטוען שהילד הזה הוא בוגר ובעל מודעות עצמית ויכול להחליט מה טוב בשבילו. כנגד המחקרים הפסיכולוגיים שלך הוא יביא מחקרים פסיכולוגים משל עצמו המראים להיפך (בדיוק כמו שהקהילה ההומוסקסואלית בתחילת מביאה מחקרים המראים שמשיכה מינית לאותו בן המין אינה סטייה פסיכולוגית). כך שהוכוח שלי עדיין נוגע במהות. מעבר לכך, לפי תפיסת עולמי גבולות הם חלק בלתי נפרד מהמהות שכן כאשר הגבולות מטשטשים ניתן גם לשחק עם המהות (ברגע שילד בן 15 ייתפס כבוגר - יחל הויכוח לגבי ילד בן 14).

הגב לתגובה זו

המדינה יכולה ואף מנעה בעבר הפגנות כאלה ואחרות מן הטעם של הסדר הציבורי (שזהו דרך אגב אם לא הבנת האינטרס הציבורי של כולנו). צר לי להודיע לך שאם הדרך בה המיעוט בוחר להפגין מתנגשת עם אינטרסים ציבוריים אחרים ויש בידה לסכן את הסדר הציבורי, המדינה יכולה ואף למנוע (ואף עשתה זאת בעבר) את ההפגנה או להציע דרך חלופית באם קיימת (שזה הפיתרון היותר נפוץ).אני גם מודע היטב לעובדה שבג''צ תחת הנהגתו של ברק (שאני אמנם רואה בו גאון משפטי אולם לא מסכים עמו כפי ששופטים אחרים אינם מסכימים עמו בנושא זה ובעוד נושאים רבים) מיעט לעשות בכך שימוש בשנים האחרונות. אני מודע היטב למטרותיו ולשימושו של המצעד וכפי ששמת לב אינני דורש לבטל אותו, הבקשה שלי היא שהוא יתקיים במקום אחר ולא בירושלים העיר המקודשת לשלושת הדתות המרכזיות. אתה יכול לטעון עד מחר שדתות הן חשוכות וזמנן עבר - אולם העובדה היא שבעולם המערבי עדיין רוב האנשים מגדירים את עצמם כמאמינים ושייכים לדת מסוימת (חלקם אפילו אנשים מאד משכילים). כך שיש בכך קצת צביעות שקבוצת מיעוט תשלול מכל וכל את אמונתה של קבוצת הרוב. בוודאי אתה חושב כעת על הדוגמא המפורסמת לפיה פעם הכל חשבו כי העולם שטוח - אולם עד שלא תמצא הוכחה חד משמעית לאי קיומו של אלוהים (מה שכנראה לעולם לא יימצא) דת היא דרך מחשבה לגיטימית לחלוטין לפחות כמו (אם לא יותר) תיאוריות על עולם שנוצר (על כל מורכבויותיו) מפיצוץ אקראי. מנטליות משתנה אתה אומר - נכון, אולם כמו שהיא משתנה לצד אחד היא עלולה להשתנות לצד השני. בכלל אני מציע לך להטיל ספק בכל דבר ולא לקבוע נחרצות את גורל מדינות אירופה (אתה חוטא בחטא הגאווה - תרתי משמע). העובדה היא שהעם היהודי (שדבק בדת היהודית) הוא התרבות היחידה שנשתמרה כמעט בשלמותה מן העולם העתיק (מה שלדעתי מעיד על עוצמה ולא על נחשלות). אומרים עלינו שאנחנו עם קשה עורף שלא משתכנע כל כך בקלות. מאבקים עיקשים כהגדרתך אכן ניתן להביא שינוי אולם השינוי יכול להיות הרה אסון לכל המעורבים בדבר. בכל מקרה כל עוד הדת עומדת על רגליה (מה שלא נראה לי שהולך להשתנות בזמן הקרוב) מצעד הגאווה לא יהיה עניין של מה בכך בירושלים. על דבר אחד אני מוכן להסכים איתך והוא שלצערי המצעד כנראה ויתקיים בבירה (בייניש יצאה מבית מדרשו של ברק) אולם שינויים לוקחים זמן ואיך אמרת - מנטליות משתנה.......

הגב לתגובה זו

אייל,לצערי הרב לא הבנת את כוונותיי אם אתה חוזר על אותם טיעונים,לא ציפיתי בכלל שתסכים איתי,אלא כתבתי את הדברים כדי שתבין אותי-מדוע יש צורך במצעד גאווה,ומדוע המצעד גאווה חייב לצעוד בירושלים.אך דברייך מקוממים משום שאתה מסלף במכוון דברים שכתבתי או יותר נכון נותן פרשנות לגמרי חופשית שלך לדברים שלא התכוונתי,ואף לעיתים בכלל לא כתבתי. רוב מדינות אירופה לא מתנגדות להומוסקסואליות,אלא שכן הם בעיקר מדינות מזרח אירופה,ברוב מדינות אירופה זוגות המכירים בזוגיותם של הומוסקסואלים אך מסתייגים מהמילה ''נשואין'' מקצתם מכירים בנשואין בני אותו המין.גם בארה'ב ישנן קהילות של הומוסוקסואלים חזקות מאד(סן פרנסיסקו,ניו יורק,לוס אנג'לס וכו')למעשה כל רעיון של מצעד הגאווה נולד בארה'ב. חשוב גם שתבין שגם הגדרותייך אינן נכונות ,לפחות עפ'י היהדות,משום שהומוסקסואליות לא יכולה להחשב למוסרי או ללא מוסרי,משום שהומוסקסואליות פר-הגדרה מבטאת משיכה לבני אותו מין,הומוסקסואל כיישות בעל תכונה טבועה אינו מוכר ע'י רבנים.על כן איננו מוסרי ואיננו בלתי מוסרי.מן ההיבט ההלכתי הוא איננו קיים: האם יש שם תואר המאחד את קבוצת המעשנים בשבת ,תחת גג אחד, כקבוצה בלתי מוסרית? רבנים,בדרכם היהודית, מתייחסים לפעולה.אני מזכיר לך המילה ''הומוסקסואליות''אינה מוזכרת בתורה, אפילו פעם אחת.אתה עושה פעולת תרגום ומבצע פרשנות לגמרי חופשית. ייתכן שהמילה''הומוסקסואליות'' היא הנחה שלך שמטענה של המילה הרווח בראשך הוא אמת לכל אך אתה חוטא לטקסט המקראי.אתה משתמש בשפה מודרנית , ובשפה מודרנית הומוסקסואליות היא תכונה.היא משיכה לבני אותו המין . היא אינה מתארת פעולה יזומה,או את דרך המשכב.ומוסר אינו דן תכונה. כוונתי שרצוי להבין שבדאלקטיקה ביהדות מושתת על פעולה עצמה: עשה/ואל תעשה יש המפרשים את המשכב מכחול בשפופרת,אך האם אפשר לומר על כל מי שמגדיר עצמו כהומו כמבצע את הפעולה עצמה האסורה עפ'י היהדות, קרי:יחסים אנאלים? הרי ישנם המוסקסואלים שסולדים מחדירה ומסתפקים במגע של יד מלטפת,בטנטרה,ועוד כהנה וכהנה שמכחול בשפופרת אינם פעולתם,החוטאים הם עפי ההלכה? בדברייך ישנו נסיון לקבץ את כולם ולהכליל כולם משום שלא המוסר עומד לנגד עינך אלא העמדה התועמלנית האטרקטיבית בציבור, הרבה יותר מן העמדה החברתית-פוליטית ובוודאי מהעמדה הדתית ערכית משום שלזכותה של היהדות ניתן לומר שהיא רודפת דיוק ואבחנה זהו המרחק בין אמת לתעמולה, בין הלכה לפוליטיקה ובין מוסר לשליטה.המרחק בין ציות עיוור ולבין נעשה ונשמע.המצווה כמו העבירה היא עניין של היחיד לא לקבוצה אליה הוא משתייך, הדיון כקבוצה הוא פוליטי ואין לו דבר עם מוסר (מלבד אי מוסריותה של הרדיפה עצמה).

הגב לתגובה זו

המשטר בישראל הוא מישטר דמוקרטי,המדינה היהודית,מדינת ישראל שהתכוונה להיות מונהגת ע'י דמוקרטיה מהותית,לברלית שבמיסמך המכונן שלה-מגילת העצמאות-הבטיחה חופש דת וחופש דת הוא גם חופש מהדת.כפי שכתבתי לך קודם לכן, לא ניתן להאחיד ולהטיל משמעת על הזירה הצבורית הישראלית רבת הפנים.איש עוד לא הצליח לרדד ציבור פלורליסטי לתוך תבנית אורתודוקסית.מדינת ישראל היא מדינה ריבונית מוכרת על ידי אומות העולם,מדינה שהיהודים הם רוב אזרחיה,עברית היא השפה השלטת בה,ימי השבתון,החג והמועד הם עיבריים ומקצב החיים נקבע על פיהם:מדינה שבה היהודים הם המחוקק(ברובו הגדול) והממשלה ומערכת המשפט ומלא הארץ כבודם.בכך המדינה מאופיינת בערכים יהודים אך המדינה לא מקיימת את אחד העקרונות החשובים ביותר למישטר דמוקרטי והוא עיקרון השוויון,הומוסקסואלים הם אינם אזרחים שווי זכויות לפחות בכל הנוגע למעמדם אישי.בחוק יסוד''כבוד האדם וחרותו'' מ 1992 אין סעיף שמבטיח שוויון זכויות שהסיבה העיקרית לה,מחאתם של ח'כים דתיים כדי שנשים לא תדרושנה שוויון בפני בתי דין רבניים,וייתכן שהסיבה העקיפה היא במניעת ששוויון זכויות למיעוטים שאינם מצייתים לדוקטרינה הרבנית האורתודוקסית. הויכוח בינינו אכן נסוב על ההתנגשות של מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית הקביעה''היהודית'' לצד ''דמוקרטית'' באה להדגיש את ההפרדה,את האפרטהייד בין האורתדוקסיה השלטת בארץ ולבין היתר.כך הוסיפו עוצמה,כוח והשפעה ליהדות האורתודוקסית השמרנית והנעולה,בניגוד לרצונם של רוב אזרחיה ובכך גם לקפח את זכויותיהם של מיעוטים בניהם הגייז. אני לחלוטין לא יוצא נגד המוסר שלך,לא כתבתי במאום דבר המזלזל או פוגע.אני מכבד כל אדם הרוצה לקיים את פולחן הדת ולממש את עולם הערכים שלו כל עוד הוא לא פוגע פיזית בזולת ולא כופה אותה על האחר,ואף לא היתה התנשאות בדבריי שעולם הערכים שלי עולה על עולם הערכים שלך,הדגשתי את העולם הערכים שלי על מנת לחדד לך שהם שונים משלי לא שהם יותר טובים ובודאי שעולם הערכים שלי הוא סובייקטיבי,לא טענתי לרגע את ההיפך,ואף סיכמתי זאת בכך:''זכותך לבנות מערכת ערכית משלך,שבסופו של דבר תבטא את העפותייך האישיות ומאומה מעבר לכך,וזכותו של האחר לאמץ מערכת ערכית השונה לחלוטין משלך''. אך בעוד אין אני מוחא כנגד כווננתם של חוגים דתיים לקיים את פולחן הדת ולעתים גם הם מלווים בהחצנה ובהילולה כמו ההקפות בכיכר רבין בשימחת תורה,אין אתה יכול למנוע ממני תהלוכת מחאה בירושלים.זהו עיר הבירה גם שלי,גם של הקהילה הגאה,ירושלים היא עיר הבירה של כולם ,היא עיר שעולים אליה כל מי שמבקש מזור או אוזן קשבת למצוקותיו ולצרכיו הפוליטים והחברתיים. בדוגמה שנתתי לך בעניין''הזבובים''אתה ניתקת זאת מהמשמעות המקורית ולכן אחזור שוב על המשפט המקדים:''לכשלעצמי,לעולם לא אקבל נורמות חברתיות מבלי לבדוק אותם,לחלוטין ולעולם לא...'' אינני כובל עצמי לתוך תבניות ותכתיבים חברתיים שהחברה יכולה לקבוע משום שקביעות חברתיות יכולות לעיתים להניב תוצאות מחרידות ולא רק בעיני המתבונן כפי שכתבת,נתתי לך דוגמה לגבי היחס של שמאליים אצל האסקימוסים וגם לגבי האנטישמיות שגם היא מתרחשת ''הודות''לנורמות חברתיות.

הגב לתגובה זו

יובל היקר.. לצערי הרב אני מרגיש כאדם הלכוד בלולאה הנאלץ לחזור על דבריו שוב ושוב משום שהם נופלים על אוזניים ערלות ואם אתה מרגיש שאני נותן פרשנות חופשית לדברים שאתה כותב זה רק משום שאני מראה לך את הצד השני של אותו מטבע שנורא נוח לך להתעלם ממנו.. קצת הצחיק אותי שאמרת שהומוסקסואליות אינ מוזכרת בתורה. מוזר לי שפתאום נהיית בקיא כל כך גדול ברזי הפרשנות. הרשה לי לרענן מעט את ידיעותך: ''ואת זכר לא תשכב משבכי אשה, תועבה הוא'', (ויקרא, מ''ג, כ''ב). אמנם המילה הומוסקסואליות אינה נזכרת אבל קצת מעליב שעל זה אתה מבסס את טיעונך. בנוסף הבאת את פירושו של רש''י לעניין השפורפרת והמיכחול. א) כל הכבוד על הלמידה. ב) רש''י הוא לא המפרש היחיד המתייחס לפסוק הנ''ל. ג) מה שאתה עושה זה דמגוגיה זולה וסמנטיקה. הומוסקסואליות מתפרשת בציבור הרחב כיחסי אישות בין שני פרטים מאותו המין. אל תתחיל לנסות ולמכור לי כל מיני תירוצים שמדובר רק בהפגנת חיבה ותו לא - אם כך אכן היה הרי שכל חיבוק בין שני שחקני כדורגל/חיילים קרביים וכו'.... הופך אותם להומוסקסואלים. הקהילה ההומוסקסואלית נאבקת על קבלת שוויון זכויות ביצירת תא משפחתי - ואת זה ידידי כל רב או הוגה הלכות בתחום המוסר היהודי יפסול לך על הסף. אף אחד כמובן לא יאמר לך איך לנתח את המוסר היהודי שלך, אבל קצת יומרני מצידך (ואף חצןף הייתי אומר) לנסות ולקבוע עבור ציבור שלם החי לפי המוסר היהודי הכללי מהו מוסר זה. דוגמא נוספת: בתורה כתוב גם ''לא תבשל גדי בחלב אימו'' לא כתוב בשום מקום איסור הפרדה בין בשר לחלב. מה שאתה עושה בפרשנותך זה מה שעשו השומרונים לפני אלפיים שנה, אתה לוקח את הטקסט הכתוב ושום דבר אחר מלבדו. ידידי הנכבד תרשה לי לגלות לך סוד. המוסר היהודי נוצר דורות על גבי דורות מפסיקותיהם של רבנים ומיצירת הלכות המתאימות לתקופה עפ''י ואני מדגיש, עפ''י כללי פרשנות מקובלים ובמסגרתו של הטקסט הכתוב. דוגמא אחרונה: ''כי יכה איש את רעהו באבן או באגרוף....'' התורה לא מפרטת מה עונשו של מי שהיכה את רעהו בסיר בישול לדוגמא. אולם כל בר דעת מבין שיש לעשות השלכה מהטקסט לכוונה העומדת מאחריו. כך גם בדוגמת המשכב זכר.

הגב לתגובה זו

לפי המשתמע מדבריך המוסר הוא סובייקטיבי בעיני כל אדם ואדם המפרש את החוק/הלכה כראות עיניו. מכאן ועד אנרכיה המרחק קצר מאד. בעניין אחר. שוב אתה מייחס חשיבות רק לערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל ולא לערכיה היהודיים. אני מסכים עימך בהחלט שישנו חופש מדת אולם עם תעקב היטב אחר פסיקותיו של בג''צ (אשר אינו חשוד בהעדפת היהדות על פני הדמוקרטיה) בעניין זה תראה שההגנה על חופש הדת הרבה יותר חזקה על ההגנה על החופש מדת (פס''ד אי.די דיזיין; פס''ד מיטראל; פס''ד חורב). אמרת בעצמך שלא ניתן להטיל משמעת על הזירה הציבורית הישראלית, זה נכון לשני הכיוונים. הרוב במדינת ישראל מתנגד לקיום המצעד בירושלים (עם כך נדמה לי שאפילו אתה תסכים), מדוע אתה מנסה להטיל עליהם משמעת? מעבר לזה אתה שוב משתמש בלשון המתנשאת כאילו התנגדות למצעד בירושלים היא רדודה, אני אישית לא מסכים עם האמונות שלך אבל לא חושב שהן רדודות - התנשאות מסוג זה רק מלבה את ההתנגדות הקיימת כלפיכים. מדינת ישראל היא מדינת לאום ערכיה היהודיים ניתנים לויכוח בדיוק כמו ערכיה הדמוקרטים (חוק השבות למשל הוא חוק מפלה הפוגע בשוויון הכל כך יקר לליבך, הוא הכרחי מכורח הגדרתה של המדינה כמדינת לאום) כך ששום דבר לא מוחלט. ברור כשמש שאיננו מסכימים על מכלול הערכים היהודיים שעליהם המדינה צריכה להתבסס בדיוק כמו שאיננו מסכימים על מכלול הערכים הדמוקרטיים (כמו למשל התכלית הראויה המתירה פגיעה בחוק יסוד כבוה''א). כדי לקיים חברה תקינה בה הרוב לא כופה את דעותיו על המיעוט אולם גם המיעוט אינו כופה את דעותיו על הרוב (ואיך שלא תסובב את הדברים זה מה שקורה בשורה התחתונה). יש למצוא את שביל הזהב העובר באמצע. רוב הציבור במדינת ישראל מוכן לחשוק שיניים ולקבל את קיומו של מצעד הגאווה כמצעד ,על אף שהדבר חורה להרבה מאד אנשים (בכך מתקיימת מניעת עריצות הרוב) עם זאת על המיעוט לכבד את הרוב ולקיים את המצעד שלא בירושלים (ובכך נמנע את עריצות המיעוט). - אמנם אף צד לא יוצא מרוצה במאת האחוזים אולם כל צד מקבל משהו וחשוב מכך, זוהי נוסחה המאפשרת לכולנו להתקיים יחד במדינה הקטנה (והמסובכת גם ככה) שלנו.

הגב לתגובה זו

אייל שלום לצערי הרב אתה ממשיך בשלך ואינך משכיל להבין דבר ממה שרשמתי.נופל על אוזניים ערלות? אמר מי שאמר. ובשפה ובדאלקטיקה שלך שוחים בערבוביה הארכיב היהודי התורני,הפוליטי והלועזי-''מודרני''.ובמשחק הכיסאות הזה אתה נופל פעם אחר פעם. ציטט לי מהתנ'ך לגבי המישכב אך אתה עדיין עושה פעולת תרגום ומכנה זאת בשם הלועזי:הומוסקסואליות.וקבעת שהיא אינה מוסרית. אני מזכיר לך שוב שאתה משתמש בשפה מודרנית גמישה. ובשפה מודרנית הומוסקסואליות אינה מתארת את המישכב או פעולה יזומה(כפי שציטטת מהתנ'ך)אלא תכונה מתארת משיכה לבני אותו מין.ומה לעשות מוסר לא דן תכונה יופיה של היהדות בצלילותה ,היא רודפת דיוק אמת ואבחנה אצלך הדבר בכלל לא קיים.וברובו הגדול דברייך הם בליל סיסמאות פוליטיות וחברתיות שאינם קשורים ליהדות אעמיד במבחן את עולמך היהודי את דברייך: תרי'ג מצוות. עשה ואל תעשה. זו הדיאלקטיקה של המוסר והאתיקה היהודים.פעולה ותגובה-שם פועל. ''ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אישה''-לדוגמה. לו היית כותב או סתם מדייק היית רושם''אסור לזכר לשכב עם זכר משכבי אישה'',למה? כי כך כתוב בתורה.-אמת. אבל אתה בחרת בהומוסקסואליות-שם תואר ולא שם פועל והחלת עליו דין תורה. בחרת להימלט אל הדעה הקדומה והבלתי בדוקה ופסקת את פסיקתייך.ואף קראת לי חוצפן כשניתלתי באילנות הרבה יותר גבוהים ממני שתיארו את תצורת המישכב(מכחול בשפורפרת),זאת ואיננה הפרשנות שלי או פרשנות של השומרונים או פרשנות הכפופה לתקופה לפרשנות מקובלת.פירוש זה מתבסס על פרשנות פופולרית מאד ביהדות,המקובלת עד היום ברבנות,פרשנות שהיא המשך של תקופת ימי הביניים בפירוש המקרא והתלמוד. מה שהיה לצנינים בעיני הוא הכללה שאתה עושה.הריני מציג לפניך זוג הומוסקסואלים באים בימים החיים בזוגיות טובה,גופם בגד בם,אונם מאחוריהם,הם אינם מקיימים יחסי מין כלל.החוטאים הם? אנא פרט ברשימתך. באותו אופן,אצעיד לפנייך במצעד גאווה זוטא,הומואים משותקים בכל גופם,א-מיניים,הסולדים מחדירה,המסתפקים במגע חומה של יד מלטפת,ועוד כהנה וכהנה שמכחול בשפופרת אינם פעולתם. על כל איסור אציג לך הומוסקסואל אחד נקי מעבירתו(ההילכתית). אציג את בעליי המשפחות,את מרובי הילדים כחול אשר על שפת הים-לשם הם נוטים עם ליל,את הבתולים, את הנמקים בחשקם שלא קיבל פורקן,את מגוון הקשת עלי אדמות של אנשים ושל פעולות.שים לב אתה מבלבל בין איך ההומוסקואליות(כפי שכתבת) מתפרשת בעיני הציבור ולבין המשכב כפי שהוא מנוסח בהלכה.לא טענתי בכלל שהומואים מביעים עצמם בהפגנת חיבה בלבד,אלא יצאתי חוצץ כלפי האבחנה הכוללנית שלך,וזהו כמובן לא קשור לחיבוקים בין שני שחקני כדורגל/חיילים קרביים כפי שציינת משום שכן התייחסתי להתרגשות מינית ולא להפגנת חיבה סטרילית . ואתה,אייל,אינך יודע מה הומוסקסואל עושה בחדרו,אלא אם כן הצצת לו לחדר המיטות וראית אותו בעת ביצוע העבירה(ההלכתית). כל שאתה יודע במידה ואחד מזדהה כהומו הוא שיש לו משיכה לבני אותו המין,כל השאר הם הנחות,דעות קדומות ופסיקה בטרם מישפט. האם יש מניעה לשותפות עסקית של בני אותו המין? האם יש מניעה לקיומה של משק בית, (לעניין דין מלכות),המורכבת משותפות של אחים? האם זה גילוי עריות? וכפי שכתבתי לך קודם לכן ולא התייחסת,האם יש תואר המאחד את קבוצת המעשנים בשבת ,תחת קורת גג אחד,כקבוצה בלתי מוסרית?האם יש שם תואר לעוד קבוצות אנשים החולקים אותה עבירה? בעברית,במנותק משם פועל. אבל ''הומוסקסואליות''יש.ולא מין התורה,אלא מן ההומופוביה האירופאית,לכן כתבתי לך שאתה חוטא לטקסט המקראי.ומן הגזענות לשמה.

הגב לתגובה זו

לי מותר להתקבץ פוליטית,גם לך.מותר לך לבחור שם.אך בדיון מוסרי אין לדון קבוצה.משום שכפי כתבתי לך :''המצווה כמו העבירה היא עניין של היחיד לא לקבוצה אליה הוא משתייך''.הפרטת דין קבוצה על היחיד היא מעשה גזעני.הדיון בקבוצה הוא פוליטי ואין הוא דבר עם מוסר (מלבד אי מוסריותה של הגזענות עצמה).אני מניח שאתה מכיר זאת:''חלילה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חלילה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט...ויאצר לא אשחית בעבור עשרה''. ואם בארזים נפלה שלהבת ... הרב שך כינה את החילוניים:''אוכלי שפנים'' ואילו חילוני אנוכי ומעולם שפן לא התקרב אל פי. ובכ'ז כופר אנוכי ובכ'ז חטא לאמת. ולסיכום הנקודה הזאת:בלבול מושגים על כל השלילה ,הוא גם הדרך שבא אנו מאמצים שינוי. הומוסקסואל כיישותך בעל תכונה טבועה אינו מוכר לרבנים.על כן איננו מוסרי ואיננו בלתי מוסרי.מן ההיבט ההילכתי הוא איננו קיים.הרבנים,בדרכם היהודית,מתייחסים לפעולה.הדיעה כאילו ההומוסוקסואליות (''אין דבר כזה'')אינה מוסרית(קבוצה!)מתחזה כמסתמכת על ההלכה היהודית אך שאובה מן הפוליטיקה השמרנית .לא היתה בכלל בדיקה רצינית שלך, חתמת כבר בפיסקה הראשונה שלך והתנסחת בסחבקיות של חפיף כדי להחיל דין תורה.

הגב לתגובה זו

בהמשך אתה שוב מנתק לגמרי את כוונותיי ועושה שימוש מעוות לגמריי בדברים שכתבתי.אני רשמתי לך שהמוסר שלך מסתמך על ההלכה היהודית ,בעוד שהמוסר שלי מסתמך על ערכים אחרים שהאדם במרכז ולא את האל(היהודי),כל אדם יכול לבנות עולם ערכים משלו כל עוד הוא לא פוגע פיזית בזולת ואינו כופה זאת על האחר,ברוב המדינות המערביות ישנו חוק וחוקה,שזה שני דברים שונים לגמרי,אנשים בעלי השקפות עולם שונות וערכי מוסר שונים חיים יחדיו ללא אלימות ללא מריבות וללא אלמנטים אנטי-דמוקרטיים.קבוצות וקהילות עם עולם ערכים שונה בינם ולבין היתר,אך הפלורליזם המחולל מקיים מדינה דמוקרטית ללא אנרכיה ואף ההיפך הוא הנכון,מדובר במדינות דמוקרטיות פלורליסטיות חזקות וסובלניות. וייתכן שלב הויכוח הזה הוא בין שני מערכות מוסריות.האחת מציבה את ערך האדם במרכז ואילו השנייה את האל לשני התפיסות האלו אין הצדקה רציונלית. הם בחירה מוסרית ראשונית שממנה אפשר להסיק מסקנות רציונליות. במערכת ההומניסטית מעשה הוא בלתי מוסרי כאשר יש פגיעה באדם(כל אדם). קיומו הקונקרטי של האדם הוא נתון שאין להתווכח עליו.ההחלטה להעניק ערך לאדם כאמור אינה רציונלית אך קלה להבנה. המערכת הדתית,לעומת זאת,רואה במעשה בלתי מוסרי כי הוא עומד בניגוד למה שהיא מתיימרת לזהות כרצון האל או לחלופין מתוך פחד מפני עונש שהמאמינים מייחסים לאל. אם כי נכון לומר שהמערכת הדתית מגדירה כלא מוסרי משהו שעומד בניגוד לכללים שמוגדרת על ידי מערכת ענפה של פרשנויות,פרשנויות משתנות לאורך ההיסטוריה,על ידי בני אדם,לטקסט המיוחס לדברי ה' ולמסורות המיוחסים לו. אך אנשים דתיים אינם מבינים איך מעשה יכול להיות לא מוסרי כאשר האדם צריך לשפוט בעצמו עם תבונתו ומצפונו לקבל החלטה.הם מתעלמים מהעובדה שהם בעצמם שופטים ובוחרים לקבל את הסמכות החוקים הדתיים.ההומניסט לא מבין למה הם זקוקים לכללים כתובים בכדי לדעת שרצח הוא לא מוסרי.עבורו כל סבל אנושי הוא סיבה מספקת.עבור ההומניסט עצם הבחירה מתוך שיקול דעת היא מה שעושה מעשה למוסרי.פעולה(או חוסר פעולה)הנובע מתוך צייתנות לסמכות או מתוך פחד מעונש לא ניראה לו כמעשה מוסרי. לאדם הדתי ההחלטה של ההומניזים והליברליזים להגביל את סמכותו רק לשאלות של פגיעה בבני אדם,להימנע מכפייה רק כאשר יש סכנה מיידית לאדם,ניראים כביטוי לחוסר ביטחון במערכת הערכים הזו.ההבדל המשמעותי בין הציווי הדתי ולבין התפיסה ההומניסטית ,שההומניסט יתערב כאשר אדם (כל אדם)רוצה להתאבד בגלל שהאדם מצוי במשבר ולא כהתאבדות היא חטא. בכל מיקרה ההמוניזים מציב את האדם במרכז לא מסיבות רציונליות והיהדות את האל במרכז גם לא מסיבות רציונליות .לכן ההומוניזים רואה את האונס כעיברה חמורה וכפשע,ומשכב זכר מרצון חופשי בין מבוגרים לא חטא ולא פשע.אבל ההבדל העיקרי בין דת להומניזים זה שההומניזים מאמין בזכותו של הדתי להאמין בדתו לא לשלול מאומה מזכויותיו ,ולקיים את פולחן הדת,ולעומת זאת הדתי אינו מאמין בזכיותיו של ההומניסט החילוני ואף שולל בפועל את זכויותיו.

הגב לתגובה זו

.לא הבנתי אך אתה כותב שאני מייחס לערכים הדמוקרטים של המדינה ולא לערכיה היהודים,אייל,הבנת הניקרא: ''מדינת שהיהודים הם רוב אזרחיה,עברית היא השפה השלטת בה,ימי השבתון,החג ומועד הם עיבריים ומקצב החיים נקבע על פיהם: מדינה שבה היהודים המחוקק(ברובו הגדול)והממשלה ומערכת המשפט מלא הארץ כבודם''.ישראל היא מדינה יהודית בכך שבה התקבץ העם היהודי,היא פתרון בעייתו.לכל יהודי הזכות לעלות לארץ ולקבל את אזרחותה.בכך אין פגיעה בעיקרון השוויון.אכן, כאשר הטעם המונח ביסוד הקמת המדינה הוא שהיא תשמש בית לאומי ליהודים באשר הם הרי מתן זכות עליה ליהודים אין בו אפליה כלפי מי שאינו יהודי. יש בו הכרה באותה שונות המתבקשת מהשוויון. כמובן שהשבת וחגי ישראל מקובלים עליי ובלבד שלא יכתיבו לי מה צריך להיות עונג שבת.אך סבור שבתי אוכל,בתי תרבות ובילוי יהיו פתוחים כפי שהם פתוחים כיום מן הדין. משום שעפ'י אמונתי השבת נועדה לעונג,למנוחה ולהתוודעות חברתית.אך מה שלא התייחסת ממה שכתבתי שהמדינה אינה מקיימת את אחד המאפיינים החשובים בדמוקרטיה והוא עיקרון השוויון,הומוסקסואלים הם אינם אזרחים שווי זכויות בישראל .אדם,איש או אישה,אינו יכול להשתחרר עצמו מכפיפות לשיפוט הדתי(כפי שהיה בימי הטורקים והבריטים)גם אם הוא אתאיסט.ובכך הפכה ישראל לעדה דתית סגורה הנתונה לשיפוט דיינים בכל הנוגע למעמד אישי ואף יותר מכך.דיינים הזרים לאורחות חייהם של רוב אזרחי המדינה,למהותה של הדמוקרטיה ועקרונות שוויון הזכויות לנשים ולמיעוטים בניהם הומוסקסואלים. בקווי היסוד של הממשלה הנבחרת הראשונה,שאושרו בכנסת הראשונה ב 11-3-1949,אשר בה כיהנו נציגי כל ארבע המפלגות הדתיות וראש ''אגודת ישראל'' הרב יצחק מאיר לוין שימש בה כשר הסעד,נכתבו,בפרק שכותרתו ''חירות שוויון ודמוקרטיה''הדברים האלה: ''בחוק שיבסס את המישטר הדמוקרטי ורפובליקני במדינת ישראל,יובטח שוויון גמור של זכויות וחובות לכל אזרחיה בלי הבדל דת,גזע ולאום.יובטח חופש של דת,מצפון,לשון,חינוך ותרבות,שוויון זכויות מלא של האישה-שוויוןבזכויות ובחובות בחיי המדינה ,החברה והמשק ובכל מערכת החוקים..,המדינה תספק את צרכי הדת הציבוריים של תושביה,אבל תמנע עצמה מענייני דת.שבת ומועדי ישראל יהיו ימי מנוחה הקבועים במדינת ישראל.אלו שאינם יהודים תישמר להם זכות ימי מנוחה בשבתם ובחגיהם''. עד כאן ההבטחה המאששת את האמור במיסמך המכונן של המדינה ''בהכרזת העצמאות'' המציאות היא משחוקק חוק בתי דין רבניים(נישואין וגירושין),אין אזרחי ישראל חופשיים מכפיפות למשפט הדתי.החוק הניבזי הזה,השולל ממיעוטים את מעמדם בכל הנוגע למעמד אישי,ושולל מעמד שווה לאישה מקרין גם על חוקים נוספים. החוק הקליריקלי מ 1953 נחקק כדי שמפא'י בראשות בן גוריון תוכל לקיים קואליציה עם המפד'ל, מאחר שפסלה לשותפות מפלגות ליגטימיות אחרות. שינוי זה מקורו בחקיקה ובנהלים שהפכו את המדינה מדמוקרטיה לאתנוקרטיה,כלומר למדינה שהחוק בה מעניק זכויות יתר למי ששייך לעדה היהודית,ולא עוד אלא עפי הקריטוריונים וההגדרה המחמירה של האותודוקסיה השלטת בישראל מכוח החוק.

הגב לתגובה זו

הנה מצאנו אפוא כי מכוח סמכות שהעניק המחוקק הדמוקרטי לאורתודוקסים ומכוח ההחלטות ממשלת ישראל והסכמים קואליציונים הפרה את הבטחתה,נימצא כי בישראל הריבונית, שבמיסמך המכונן בהכרזת העצמאות הבטיחה שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה בלא אפליה מטעמי מוצא ,גזע ומין ,יש אפליה מעוגנת בחוק.כל יהודי ויהודיה חייבים לקבל הכשר מהרבנות בכל הקשור למעמד אישי נשואים,גירושים,רישומי לידה,רווקות,קבורה ואימוץ ולא עוד,אלא שמדובר רק ברבנות האורתודקסית השולטת בכיפה ושאימצה את הכלל ''חדש אסור מן התורה'' (אף שהפסוק שייך לאיסור השימוש בקציר חדש של העומר). מכל הסיפור הזה עולה היטב ריח הגטו ואי הבנת הריסון שרשויות השלטון במדינה דמוקרטית חייבות בו.חוסר הניסיון בניהול מדינה מודרנית והיעדר חוקה-שתהיה בביחנת קוד ברור הקובע את תחום השררה ושוויון הזכויות הן הובילו את מדינת ישראל ממדינה שהתיימרה להיות דמוקרטית לאתנוקרטית.ובעוד נשואים אזרחים להטרוסקסואלים המתקיימים בחו'ל המוכרים בישראל,נימצא שהמדינה מסרבת לרשום זוגות הומוסקסואלים בנשואים אזרחים שגם התקיימו בחו'ל (כרגע תלויה ועומדת עתירה לבית מישפט העיליון). ביסוד תפיסתו של שלטון החוק המהותי,היא הדמוקרטיה המהותית,עומד האדם.כבוד האדם הוא ערך יסוד לכל חברה. כבוד האדם נגזר מהמסורת שלנו,שעל פיה ניברא האדם בצלם ה'.כבודו של אדם הוא כבודו של כל אשם,לא רק זה שיקר לנו. גם זה שלא מסכימים איתו.כבוד האדם משמעותו ההכרה כי האדם הוא יצור חופשי,המפתח את גופו ורוחו עפי רצונו.במרכזו של כבוד האדם מונחת קדושת חיי האדם וחירותו.ביסודו עומדים האוטונומיה של הרצון הפרטי,חופש הבחירה וחופש הפעולה. כבוד האדם הוא החירות של האדם לעצב את חייו ולפתח את אישיותו כרצונו.ודע לך אדם הוא יצור שואף חירות,מתוך החירות הוא שאוב את כבודו,כבודו מושתת על זכויות שהוא מקבל שהזכויות שלו משללות הוא מורד.מצעד הגאווה הוא כלי ביטוי למחאה ומרידה,אין פה שום ניסיון להטיל משמעת,כפי שכתבת,אלא נסיון לעלות לסדר יום ציבורי את השגת שוויון הזכויות,על מנת להפגין נוכחות כלפי מי שמתבייש ומתייסר בדבר זהותו המינית,על מנת לצור אקלים חברתי של חברה בעלת מרקם חברתי סובלני ,רב-גוני,אנושי,צודק וטוב יותר.אינני כופה את דעתי על איש,אינני מחייב אף אחד לצפות במצעד,אף אחד לא מכוון אקדח לרקתו של פלוני כדי להשתתף במצעד.זכות ההפגנה והמחאה היא ניגזרת מחופש הביטוי,והיא אחד הביטויים הנעלים לחירות האדם והאזרח לטוען לקיפוח בזכויות החברתיות ולתבוע תיקון עוול לכן אין קשר בכלל לשאלת מה רוב הציבור חושב כפי שרשמת ברשימתך .וירושלים היא עיר הבירה,עיר הבירה של כולם גם שלי,שם שני המוסדות הדמוקרטיים החשובים ביותר :בית מישפט העליון וכנסת ישראל שבעיקר אליהם מכוונת המחאה ולא רק,זוהי עיר המסמלת את הפולרליזים החברתי,אחווה אנושית,צדק החברתי, סובלנות את מגוון פניה של החברה בישראל.לכן המצעד כן צריך להתקיים שם,אך כמובן לא מצעד בעל אופי פרובוקטיבי אלא תהלוכת מחאה ללא משאיות וללא מוזיקה רועשת ורקדנים מפזזים שמסלולה לא יכנס למקומות קדושים או למתחם בו יש רוב מוחלט לאוכלוסיה דתית(מאה שערים לדוג').זוהי הנוסחה,ואני שמח שהבג'ץ יישר קו עם עמדה זאת למרות שיש לי ספקות לגבי אם צריך לקיים השנה את מצעד הגאווה אך בהחלט לקיימו בירושלים בשנים הבאות. בבירכת שנה טובה. יובל.

הגב לתגובה זו

הי יובל התלבטתי רבות האם להגיב לנימוקיך (המפורטים יש לומר) המובאים לעיל. כאשר קראתי את דבריך מיד, כאינסטינקט, עלו בי תשובות שונות לטענות שונות שהעלת אשר בחלקן משקפות (צר לי לומר) סוג של חוסר הבנה או התקבעות מסוימת. חלק מהטענות אף קוממו אותי באשר לתוכנן הלא מדויק. בסופו של דבר החלטתי שלא להגיב באריכות ולהיכנס לפרטי פרטים שכן אינני רואה את התועלת שבכך. הרי די ברור שחוסר ההסכמה ביננו מקורו בבסיס ההבנה של כל אחד מאיתנו על הדרך בה יש להתנהל בחברה דמוקרטית ובחברה בכלל. כנראה שלא אצליח לשכנע אותך בצדקתי כשם שאתה כנראה ולא תצליח לשכנע אותי בצדקתך. אבל..... הרי שפה טמון הכלב, הרי שכשני פרטים החיים באותה חברה חובה עלינו למצוא את הדרך בה יתמעטו החיכוכים ביננו על אף חילוקי הדעות בכדי שנוכל להתקיים כחברה ולשם כך חובה עלינו להתפשר. אגלה לך סוד קטן - על אף שאינני נמנה על חסידי המצעד בלשון המעטה ועל אף שתכניו נוגדים את אמונתי וכן על אף שאינני מבין מדוע יש צורך במצעד במקום בהפגנה רגילה מול המוסדות הרלוונטים, על אף כל זאת, כאזרח החי במדינה דמוקרטית ומאמין בחופש הביטוי אינני קורא לביטולו של המצעד וסבור שכל קבוצת מיעוט זכותה ואף חובתה להפגין בעד זכויותיה. עם זאת סובלנות והבנה יש לגלות גם מהכיוון השני. לטענתך אתה מכבד את זכותי להאמין באלוהים ולקיים את דתי כל עוד אינני פוגע באחרים, המצב אינו כה שונה לגביך, גם אני מכבד את זכותך להפגין ולהשמיע את דעותיך ואמונותיך כל עוד הן לא פוגעות באחרים (ובמקרה הזה הן פוגעות בהרבה ''אחרים''). כבר דשנו בכך שכמעט ולא ייתכן מעשה או ביטוי שלא יפגע באחרים והשאלה היא רק היכן עובר הגבול? (במקרה שלנו יש לומר שמדובר בפגיעה רחבה המשתרעת על חלקים גדולים באוכלוסיה ולא רק על דתיים כפי שכמה מחבריך מנסים להציג). ירושלים כפי שטענתי בעבר מהווה להרבה מאד אנשים (ולא רק יהודים) הרבה מעבר לעוד עיר בירה. כולי תקווה שתצליח להבין את טענותיי ואת החשיבות שבהתפשרות שכן אחרת ישמע רק קולם של הקיצונים שבשני הצדדים וחבל... בברכת שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה. אייל.

הגב לתגובה זו