|
|
עד כה: 5 תגובות, ב- 4 דיונים.
|
|
לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות
|
הוסף תגובה
|
|
 |
4.
המאמר מצויין אבל
Ben,
U.S.,
29/08/06 08:38
| אני פשוט לא אהבתי את חסד מופלא. ראיתי את הסרט בליווי הרצאה של שרון אלכסנדר. הייתי אז בן 16, ואחרי סרט כזה מדכא, לא הייתה הרבה תקווה לעתיד טוב. הילדים האחרים בכיתה למדו מהסרט שהומואים זה בדידות, ואיידס. זה סרט אולי טוב מבחינה קולנועית, אבל נותן גם חשק להתאבד או להסתגר בארון. ורחוק מאוד מלשקף את המציאות שלי ושל שאר ההומאים שאני מכיר.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
3.
מאמר מדהים
שחר,
28/08/06 21:59
| וסיפור כ''כ עצוב ונוגע ללב שגורם לי תמיד להעריך ולהוקיר את עמוס גוטמן ואת היצירה הכל כך מיוחדת שלו.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
2.
סיפור קטן שנוגע לסרט הנפלא הזה:
ארז מור,
ת''א,
28/08/06 19:36
| קודם כל, ברצוני לציין שהסרט הזה חילק את חיי לשניים: לפני ואחרי. אני באמת ובתמים חושב שזהו לדעתי הסרט הישראלי הטוב ביותר שנעשה אי-פעם בישראל! עכשיו הסיפור: באחת הסצינות בסרט, בה יונתן מפנטז על הגברים שהוא רואה כשהוא מעלעל במגזין פורנו, לפתע קמים הגברים לתחייה ומתלטפים לנגד עיניו, באחת הסצינות הפיוטיות ביותר שידע הקולנוע הישראלי מימיו. את הסצינה מלווה שיר בלוזי חודר קרביים, של זמרת אשר לא זיהיתי. כל נסיונותי להשיג את השיר או לזהות מי הזמרת - עלו בתוהו. גיליתי שהשיר לקוח מתוך תקליט פרטי של עמוס גוטמן שהיה בביתו. לפני 5 שנים בניו-יורק, החלטתי לתת סיכוי אחרון למצוא את השיר, מתוך תחושה שאם לא אמצא את זה בניו-יורק הגדולה, אאלץ להשלים עם העובדה שלעולם לא אדע את שם השיר ושם המבצעת. דבר אחד היה ברור משמיעה ראשונה: מדובר בזמרת שחורה. נכנסתי ל- ''וירג'ין מגה סטור'' בטיימס סקוור, פניתי לאחד המוכרים ופשוט שרתי לו את השיר :-) מכיוון שידעתי את השיר בעל-פה, לא היתה לי בעיה לשיר אותו. לתדהמתי הרבה, הוא ידע מיד במה מדובר, וענה בנונשלנטיות: זוהי ארית'ה פרנקלין בתקליט ישן משנות השישים, ושם השיר: ALL NIGHT LONG !!! מיד שלף לי את הדיסק, מיד קניתי כמובן (מצחיק, הוא עלה רק 6 דולר). ואז ידעתי שעכשיו אוכל למות בשקט!!! יש לי את השיר שמלווה את אחת הסצינות היפות ביותר באחד הסרטים החשובים ביותר שנעשו בארץ! תודה לך, עמוס גוטמן!
הגב לתגובה זו
|
|
 |
לא יודע אם הכי טוב
סטרייט,
ורוד,
29/08/06 23:38
| אבל בלי יותר מדי מתחרים הסרט העצוב ביותר שעשו ויעשו כאן.ואני לא מאמין שיקומו בארץ במאים כמו עמוס גוטמן פשוט כי היום כל דבר ישר שמים מתחת להגדרות ועמוס גוטמן היה מהסרטים שלו שראיתי הכל חוץ מבמאי שאפשר להגדיר את מה שהוא עשה.ההומוסקסואליות שלו לא שינתה דבר.כי היא פשוט היתה שם ולא היתה צריכה כלום מעבר לזה. על כמה יצירות אמנות אפשר להגיד שהם החיים ולא על החיים?עמוס גוטמן היה בעיניי אחד מאלה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
1.
מאמר מרתק וכתוב באהבה רבה
ל"ת
איתי,
28/08/06 12:06
| |
|
|
|