איזו התרגשות. אני והוריי התגוררנו בשכונת מונטיפיורי ברחוב מסילת החשמונאים גם במספר 29 וגם במספר 36. היינו גרים בדמי מפתח. כל כך בא לי לבקר בשכונה. הכל, בטוח, השתנה, מקצה לקצה. התגוררנו שם מזמן עד שהייתי בת 12 לערך. הייתי קטנה שהגעתי לשכונה. בתוך השכונה היה גן ילדים ושם ביקרתי. בתי ספר לא היה אז בשכונה. את כיתות א' ו-ב' למדתי בבית הספר דובנוב ואת כיתות ג'-ו' למדתי בבית הספר היובל. בגלל שבתי הספר היו מחוץ לשכונה, לכל תלמיד היה כרטיס עם שמו ורק כך הוא יכל לעלות להסעה. היתה הסעת תלמידים על שד' יהודית פינת דרך פתח תקוה. היום אני בת 45 עם 2 בנות. לפי הפרסום כאן על שכונת מונטיפיורי, נראה מה זה כייף להיות שם. איזה כייף למי שמתגורר שם. אני רוצה לבקר שם. שיהיה בהצלחה ופרנסה טובה לכולם.