חבל שמורי במכללה מלמד כעת במקום אחר

כן ההתחלה היתה כאן אבל בימים האחרונים הורשע אחד הנאשמים בכתבה זו בבית המשפט
בעבירה חמורה מאוד

כל כך צודק . . שלם וקח.. [ מחסני חשמל ]. חחח.......

בתור תלמיד לשעבר של שחר אני יכול להעיד שהוא אחד המורים הטובים ביותר שפגשתי. נוסף על הידע בחינוך גופני, שחר עצמו הוא גם מורה לחיים ובנאדם מדהים.

בתור תלמיד לשעבר של שחר אני יכול להעיד שהוא אחד המורים הטובים ביותר שפגשתי. נוסף על הידע בחינוך גופני, שחר עצמו הוא גם מורה לחיים ובנאדם מדהים.

השיטה בווינגייט היא כמה בכל עסק אחר:
שלם את הקורס - כך את התעודה.
העיקר הוא התשלום והתעודה בדרך.
אני מכיר הרבה מורים לחינוך גופני שאין להם שום קשר למקצוע והידע שלהם בספורט מוגבלת לרמת הצופה הממוצע במשחקי כדורגל...
אני רק מקווה שהרופאים או במקצועות אחרים לא מקבלים תעודה בלי ללמוד ברצינות כמו בווינגייט.

תבדקו מה הולך בקורסי מדריכים באיגרוף תאילנדי של וינגייט:

- אנשים התקבלו לקורס ללא שהתאמנו ואף אימון אחד באיגרוף תאילנדי (העיקר ששילמו)

- אנשים (בידי שמות) היום מדריכים בלי שהיו בכלל בקורס ובאו רק למבחן.

- אנשים הצטרפו לקורס בשבוע האחרון שלו וקיבלו תעודה.

- בחור שבר את האף בשבוע הראשון של הקורס ע''י רכז הענף בהדגמה (מחדל רציני) הרכז נתן לו תעודה ללא מבחן כדי שלא יתבע!! בדוק!

בכל הכבוד לכותב. אבל הבעייה של החוק הזה, ויותר מכך, התקנות שסביבו, היא חוסר הסבירות הקיצוני של הקריטריונים, הן בתחום הקביעה מי רשאי להעביר את הקורסים ומי נדרש ללמד בהם והן בתחום הקביע מי נדרש לעבור אותם.


בנושא הכתבה:
לא ייתכן שהתקנות יקבעו מצב שבו רק אדם אחד יכול להדריך קורס מסויים. אם ''תורת האימון'' היא אכן נושא כ''כ איזוטרי שאיננו נלמד ברמה אקדמית בכמעט שום מקום בעולם, מדוע כל מדריך צריך ללמוד אותו?

מה יקרה אם מחרתיים כבוד ד''ר ורטהיים יחליט לצאת לשנתיים לחו''ל, לא יהיה אפשרי לללמד מדריכים לספורט?

הפתרון הישראלי לבעיה הוא השיטה הידועה והגרועה שלנו תמיד: נקבע חוקים ותקנות מחמירים מהדרוש ואז נעגל פינות.


אותה התופעה מגיעה בתחום הדרישה להכשרה. אני מתעסק בתחום אמנויות הלחימה הלא תחרותיות. דרישות ההוראה האמיתיות בתחומים הללו מאוד תלויות באמנות בה מתאמנים. וכפי שתיאר ידיד שלמד קורס במסגרת וינגייט עם המורה שלו (ראש אותה שיטה בישראל), בנושאי מתודיקה של אימון, המורה של הקורס הסביר גישה מסויימת, ומייד אחריו ראש השיטה הסביר שבשיטתם זה בדיוק להיפך.
אם הכתב מחפש תחום בו שיטת הקורסים דרך וינגייט איננה תואמת כלל את הדרישות המציאותיות, הרי שהתחום הזה הוא דוגמא פשוטה ואמיתית ובפורום ''אמנויות לחימה'' של תפוז ניתן למצוא המון טענות על הנושא.

כבר היו כתבות בעיתון שרמזו כי מכון וינגייט קיבל את הזכות להעביר קורסים להדרכת ספורט בכל נושא שהוא, בלי קשר להתאמת המכון לאותם הנושאים. יותר מתוך מעמדו הלאומי של המכון והקשר ההדוק בין ראשיו ובין מנהל הספורט. דברים שהם אולי ראויים (ואולי לא) עבור תחום האתלטיקה התחרותית. אבל בהחלט אינם רלבנטיים לתחומים אחרים.

מדינת חלם - אנחנו שם.

והוא מרצה בחסד, ידען גדול ואיש מקצוע מעולה. מכל הקורסים שעברתי בווינגייט, הקורס שהוא העביר (בפיזיולוגיה של המאמץ) היה באמת ראוי לציון גם בהעמקה, גם במבנה וגם ברלבנטיות שלו לעבודה הפרקטית.