עובדים (ומתנדבים) רבים חשופים לעישון פסיבי מפני שמקום עבודתם אינו מקום מסודר, אלא בחוץ עם קהל כמו מאבטחים ומחלקי עיתונים, עובדים מבית לבית (חלקם עצמאים), עובדים עם אוכלוסיה קשה כמו בתי חולים לחולי נפש ובתי סוהר) ומקומות עבודה שאין בהם הקפדה על איסור עישון.
בעבודות בחוץ עם קהל, יש לאסור עישון בפתחי בניינים ולאסור או להגביל עישון במקומות הומי אדם והעובדים יעבדו במקומות ללא עישון.בכל מקרה צריכה להיות זכות לעובדים לא מעשנים שצריכים להיות בחוץ במקום מסויים לדרוש ממעשנים לשמור על מרחק מסויים ו/או להתמקם לפי כיוון הרוח כדי שהעשן לא יגיע אליהם.
בעבודות מבית לבית אם העובד לא מעשן, צריכה להיות לו זכות לדרוש לא לעשן זמן מסויים בדירה ולאוורר את הבית לפני שהוא מגיע.
בעבודות עם אוכלוסיה קשה יש להפריד עד כמה שניתן בין מעשנים ללא מעשנים הן עובדים והן מאושפזים/כלואים ואם יש איזורים משותפים יש לאסור לעשן שם.
במקומות עבודה שאין הקפדה על איסור עישון יש לנהוג כמו בהתעללות בעובד ולהחמיר בענישה.