C'est la vieלצערי.

צער לך וצער לי,
על כך מעידות העיניים.
בואי, אישה, ביום זה אוילי
לארוחת צעריים.

נשב, נשוחח על דא ועל הא,
על אי השוקע במים,
על אבינו אדם, על אמנו חוה,
ועל מלאכים בשמים....

שירו של אברהם חלפי

אפרופו שירים, יש שיר קצת ישן אבל מצוין:

קח אותו לאט את הזמן
העולם עוד יחכה בחוץ
קח עוד שאיפה מן הזמן
שתי דקות לפני ההתפכחות.

להתמכר ללב המתפרע
לדמיון המתפקע
לאושר הנוגע
בעומק הכאב.

אתה עוד תגלה את העולם
אם תרצה או לא תרצה
יש עוד זמן להשתנות
מן הקצה אל הקצה.

אם האהבה כאבה לך אתמול
אולי מחר היא לא תכאב
אם עוד הדמעות זולגות בלי קול
בסופן אולי חיוך רחב.

להתמכר ללב המתפרע...

נמרוד היקר,

כמה יפה אתה מבטא את עצמך. חלף זמן קצר מאד מאז עזיבתה של הודיה. זמן קצר מדי מכדי להפסיק להתאבל ולחפור בעבר.

קטונתי מלתת עצות. אני מאמינה בזרימה. אם תרגיש צורך לשנות (בית, אוירה) מן הסתם תעשה את זה.

מה שכתבת על הילדים קצת מדאיג, אבל אני לא מאמינה שאפשר לגרום להם להיפתח בכוח. זאת כנראה דרכם של ילדים להתמודד עם אובדן קשה מאד: להדחיק. לנסות לשכוח שאמם נכחה אי פעם בחייהם.

יחד עם זאת, לא הייתי עוברת על זה לסדר היום. כדאי להתייעץ עם פסיכולוג ילדים כדי לנסות להבין מה קורה להם ולאפשר להם תהליך של עיבוד האבל. ילדים שנוחתת עליהם מכה כזאת מתבגרים מהר מאד וחשוב שלא יישארו מצולקים וחרדים.

תמשיך לכתוב ולשתף. כתיבתך מקסימה ומחזקת מאד.

שבוע טוב!

''יום אחד- סיפר לי- ראיתי את שקיעת השמש ארבעים וארבע פעמים!
אחר הוסיף ואמר: -אתה יודע... טוב לראות את שקיעות השמש כשהנך עצוב מאוד...
-ובכן, היית עצוב מאוד אותו יום שבו ראית ארבעים וארבע שקיעות?
אולם הנסיך הקטן החריש ולא השיבני דבר''.

שבת שלום לך ולבניך
יפה

הזמן יעשה את שלו, החיים ימשיכו הלאה,
ולאט לאט תמצא את עצמך במציאות החדשה שנוצרה.
מהתרשמותי ממך אני יודעת שתצליח להפיק מעצמך את המירב, ותצוף שוב למעלה.