• 22.

    לאורן,אני פשוט עצובה לקרוא את התגובות

    לנה, 09/01/11 13:12

    המרושעות.
    אין לאף אחד זכות להתערב לך ולהחליט מה טוב בשבילך!!
    מעריכה אותך על האופטימיות ועל החוסן שאתה נותן לילדיך,ומתפללת בשבילך כשהאהבה תבוא היא תהיה שלך לתמיד,
    ושמאפלה תצא לאור גדול!וכמובן אל תתיחס למילים חסרות הטעם של המגיבים למיניהם,

  • 21.

    כל אחד פועל על פי דרכו

    מירי, 08/01/11 17:23

    אורן יקר
    אני ממכבדת אותך על הגבורה אשר הפגנת במשך 3 שנים קשות מנשוא
    אשמח בשבילך בכל דרך אשר תבחר ואשר תהיה טובה עבורך.

    מאחלת לך את כל הטוב שבעולם
    חיבוקים
    מירי

    • מצטרפת לאיחולים מכל הלב (ל''ת)

      ששה, 09/01/11 11:22

  • 20.

    News

    Annie, 08/01/11 16:18

    Orenben Orennadlan
    לכול הטוקבקיסטים הצבועים מאחל לכם להישאר מחוץ למשפחות הסרטן
    Put it in the right place so that everybody will see.

  • 19.

    מי את מה את שתקבעי עבור אדם זה או אחר?תמשיכי לחיות באכזבות מתאים לך

    לתגובה 13 את חשוכה ואומללה בדרכך שלך, 07/01/11 14:08

    ייאמר כאן ומיד שאין אני מכירה את האיש,תגובתה של גב' ''אני'' מתגובה מספר13 הקפיצה אותי כנשוכת נחש.
    ממתי יש ''זמן''אמת,נכון,מתאים,ראוי,הוגן,סביר,וכן הלאה וכן הלאה לרחשי הלב?החיים הם כאן ועכשיו,האלמן חיי כאן את חייו וזו אינה חזרה גנראלית לחיים שלו!!!
    למה שהאיש ימוג?ישקע בין קירות ביתו?הוא הרי נענש שלא מרצונו על לכתה של אהובתו-אז למה צריך להגדיש את סאת סיבלו המר?
    לא לחינם נאמר:''אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו''...והמבין יבין.
    לאיש הזה מותר לנהוג כרצונו הוא אדם בוגר ואינו זקוק ''לרשיון''מאחת כמוך ולא מאף אחד אחר.שיתנהל על פי צו מצפונו ורגשותיו-את בכלל יודעת מה עובר עליו?איזה ויה דה לרוזה הוא עובר עם האובדן המשפחתי שלו?
    ולך איש יקר תהנה מהחיים ומילדייך ובכלל ממה שהעולם מגיש לך בוקר בוקר.
    אסתר - כרמיאל

    • לא חשוכה ובטח לא אומללה אני בן אדם מאוד שמיח ורגיש ל

      אני, 07/01/11 21:31

      לסיבלם של אחרים הוא משתף אותנו בכל מה שעובר עליו ומצפה מאיתנו להיות כנים. לאורך היומן תמכתי ונעצבתי ובכיתי איתו איתה/ חשבתי רבות על ילדיהם וסחבתי את זה איתי גם במהלך היום אני עדיין חושבת שעבר רק חודש בשביל לצאת בהכרזות של חופשי ומאושר אפילו כשהכלב שלי מת לקח לי הרבה יותר מחודש .העולם מגיש הרבה יותר דברים
      שממלאים את הלב בשימחה ובתוכן על מנת להתגבר ולהמשיך הלאה

      לא חשבתי שהוא צריך לשבת בבית ולהיות אומלל השיבה לחיים חברתיים ןיצירתיים ביותר ראויה בעיני לקפוץ מיד לזוגיות חדשה מעוררת בי דחיה .למען ילדיו
      למען זיכרה .תגובתך מראה מי את ומה סולם הערכים שלך .

      • יהשיבה לחיים

        נמרוד, 09/01/11 05:18

        אני הכותרת מצביעה על הדרך ברור שזה תהליך חשבתי שאם זו המנטרה היא תגשים את עצמה.לא נוכל להחזיר את הודיה אני עדיין כאן בביתנו הקולבים ריקים, מברשת השיניים שלה גלמודה, מכון הקוסמטיקה עזוב חבול ומוכה, אך שני בנים לנו במותה ציוותה לנו את החיים.לעתה אני מתרכז בקמפיין בדיקות ממוגרפיה ושאלתי מתי פעם אחרונה נבדקת? מעבר לכך תומך בחולות סרטן ועסוק בהנצחה ובהתנדבות אישית.חייבים מאד להיות זעירים במילים חשבי הפנימי וצאי לדרך.

    • ואה...... מי את שתשפטי את דעתי או דעת אחר (ל''ת)

      אני, 08/01/11 01:33

      • זכותו של אורן /נמרוד להתנהג כפי שהוא חושב/מרגיש

        קורא ותיק, 27/01/11 23:13

        אבל גם זכותם של המגיבים להגיב אם הוא כותב על כך במדור באינטרנט שיש בו מקום לתגובות

  • 18.

    כל הכבוד על האומץ להיחשף.

    עדי, 07/01/11 13:46

    אני באמת מאמינה ומעריכה את ההחלטה שלך לחזור לחיים, לא רק למען ילדיך אלא למען עצמך וכן, למען הודיה.
    ואני מאמינה באמת ובתמים ש''מגיע לנו''. מגיע לנו לעשות הכל כדי להיות מאושרים וזו הדוגמא הטובה ביותר שהורה יכול לתת לילדיו, איך להתמודד עם משבר.
    והאמת, אם היה קורה לי משהו הייתי מאחלת לבעלי שישקם את עצמו גם במישור הזוגי.
    ויחד עם זאת. מדובר כאן ב''ריבאונד''. רע לילדים, רע לך, רע לבנות הזוג הפוטנציאליות. מה שנקרא: ''להכניס ראש בריא למיטה חולה''.
    לחשוב אפשר, לבצע? יש עוד זמן.

  • 17.

    ''כולנו חכמים כולנו נבונים..''

    ישראלית אחרת, 07/01/11 09:48

    נמרוד, יש נטיה בעמנו שמצד אחד תומכים ומצד שני חושבים שהכי חכמים ויודעים הכל. עצתי-תתעלם מ''העצות הטובות'' והביקורות ולך עם הלב שלך. רק אתה יודע מה עברת ומה מתאים לך. אין פה נכון ולא נכון. תקיף את עצמך באנשים שתומכים ללא שיפוט ומאחלת לך המון רגעים שמחים בהמשך החיים. ה''רע'' כמו שנוכחת מוצא את דרכו אלינו בעצמו ולכן עלינו לעשות כמיטב יכולתינו להביא את ה''טוב'' לחיינו

    • השיבה לחיים

      נמרוד, 08/01/11 09:23

      תודה.אתייחס בפרק הבא לתגובות, אומר רק שלוש שנים אכלתי חרא והייתי חלק ממשפחת הסרטן רוצה לרדת בתחנה הקרובה.הודיה תמיד עימי הילדים הם הלפידים שלה תמיד יבערו ראי שבוע הבא תגובה שלי חריפה

      • re:שיבה לחיים

        ישראלית אחרת, 08/01/11 21:06

        רק מי שעובר מחלת אדם קרוב יודע עד כמה. אויר זה לא רק חמצן, ואסור לשכוח שאתה גם בן אדם בנוסף לאבא ובעל.והבן אדם הזה עבר קשיים אדירים במשך תקופה מאוד ארוכה וזו לא רק זכותו אלא גם חובתו כלפי עצמו למצוא את עצמו מחדש בדרך שהכי טובה לו.ואגב זה ממש לא מבטל את הילדים-אם לך יהיה טוב אז גם לילדים יהיה טוב.

  • 16.

    He already lived thru the sorrow

    Rebecca, 07/01/11 01:23

    From experience, being a care giver to a trminally ill spouse, going thru all the sorrow, fears, crying and denial to almost the last minute, it is inevitable to feel a huge relief and being open to some freedom, touch, friendship. When you see somebody suffering beyond belief, hear them cry and scream with pain - you wish for a quick death for their own sake.
    Let him be himself, he is entitled to feel anyway he feels. Styop being so judgemental - unless you know how it really feels to stand by the side of a spouce, a child or a parent.

  • 15.

    Why the rush?

    Or, 06/01/11 22:20

    After all Nemrod was married for 40 years.

  • 14.

    גם אני בסרט הזה- רק הפוך

    זהבית, 06/01/11 22:04

    ואכן יש לנו הכנה ארוכה לפרידה מה שעובר עלינו בכל רגע ,שעה ,יום,ושנה - אנשים לא מבינים
    מי שלא חווה פרידה מיוסרת כואבת וארוכה לא יבין את דבריך
    ולכן -למרות כתיבתך היפה הייתי מציעה לך לקחת הפסקה מהכתיבה ומהפתיחות שלך לגבי החיים כי זה עלול לחזור אליך כבומרנג מהמשפחת הקרובה במיוחד
    סתם חומר למחשבה!!!!!!!!!!!

  • 13.

    אתה מאכזב רק חודש עבר וכבר אתה מוכן

    אני, 06/01/11 21:18

    היתה לי הרגשה עוד לפני שהיא נפטרה שאתה ממהר להספיד אותה
    ואז חשבתי שאולי בכלזאת יש דברים שאתה יודע ואנחנו לא
    ובכן לפחות מפאת כבודה תתאפק לפחות שנה
    תעכל ותתן לילדים להסתגל למצבם החדש אני נעלבת בשבילה

    • את יודעת מה השורש למילה ''נעלבת''?עליבות וזה מה שאת משדרת קוקיה יפה שלי

      אחת שכבר הגיבה לך בחריפות, 07/01/11 14:11

      הילדים לא צריכים לחיות עם אבא קודר...למה שלא ימשיך לחיות,לחייך,לשמוח ולהנות מהחיים שלו?כולנו כאן לתקופה קצרה מאוד.
      החיים אינם בבחינת ''שידור חוזר''.
      לך איש יקר איחולי רק טוב ובריאות.
      שבת שלום

    • שימרי על תקוותיך וציפיותך לעצמך -זכותו לחיות! ''...ובחרתם בחיים...'' (ל''ת)

      אח שלו, 07/01/11 14:28

      • ובחרת בחיים לא אומר שלא צריך לכבד את עצמו ילדיו ואשתו

        שוב אני, 07/01/11 21:44

        תקוותי שמורות לכולם ציפיותי לעצמי בלבד . הבעתי דעה לגיטימית מי שמשתף צריך להיות מוכן לקבל גם חיזוקים וגם ביקורת
        שבת שלום

    • במקורותינו מספיק חודש!!

      ששה, 09/01/11 11:26

      וגם זה יותר מידי.
      את שוכחת שהוא סובל כאב נורא כבר 3 שנים ארוכות וקשות.
      ומי את שתעבירי ביקורת. את היית במצבו?!!
      אין לך שום מושג מהו המצב הנןרא שך חוסר אונים כשאתה מול עיניך מאבד טיפין טיפין את שאהבה נפשך יותר מכל!
      נמרוד אורן..
      חפש שמחה ובדק בה. אהייה מאושר וחיי את היום.
      המשך ליהנות מילדיך המקסימים ומצא אהבה חדשה.
      מאחלת לך בכל לבבי.
      ששה

  • 12.

    אומץ

    דפי, 06/01/11 20:30

    אתה אדם אמיץ,מי שמתפרק אך אוסף את עצמו מחדש מגלה אומץ לב,מגיע לך להיות מאושר,אתה עדיין חי ומותר לך לבחור בחיים, בהצלחה

  • 11.

    טעם החיים

    א, 06/01/11 19:58

    איש יקר,

    איבדתי אדם קרוב מאוד בצעירותי, ואני יכולה לומר לך שזו הייתה בדיוק ההרגשה. כבר ביום האובדן, הבטתי בשמש, בפרחים ובציפורים וחשתי שפועם בי דחף חזק לאחוז בחיים.
    יש שיגידו שזה כוחם של הנעורים. אולי.ייתכן.

    התחושה וההכרה הפנימית היו של צער על שאדם כה יקר לי איננו פה איתי להנות מכל הטוב הזה, ומאידך, חשתי בעוצמה כמה אני מחוייבת לחיות כל רגע עד תום.
    אני יכולה לספר שגם לאחר שנים לא מעטות, ההבנה המזוככת הזו עדיין פועמת בי - בתוך השגרה, בתוך היומיום, בתוך כל חוויה, גם אם היא מעצבנת ופחות נעימה.

    יהי הכוח איתך. אין לך סיבה להתנצל על דבר. עכשיו זה זמן החיים!

  • 10.

    למה הההגיגים הפרטיים האלו הם במדור בריאות? אין קשר לבריאות כלשהי!

    בשביל הצגות יש במת תאטרון, 06/01/11 19:31

    מי שרוצה לפרסם את עצמו שיפתח בלוג. שלא יעשה זאת מעל במה קבל עם ועדה.

    לא בטוח בכלל שיש איזה שהוא חולה סרטן שבאמת קיבלת חיזוקים מחגיגת האומללות בכתבות האלו.
    אדם שנמצא בהליכים של מאבקים על חייו לא ממש רוצה לקרוא על כישלון המאבק.
    ספק רב אם בכלל מדור כזה היה צריך להתפרסם אם הוא מזיק ולא מועיל.

    יתרה מזאת, זה זמן מה שהטור הזה הפך לחגיגת פירסום של הכותב (שדבק בשם נימרוד ולא בשמו האמיתי - אורן). צורם מאוד לקרוא שהכותב פנוי ריגשית חודש אחרי מותה הטרגי של אשתו ושהוא משתמש באובדן ככלי למינוף אתר הכרויות פרטי משל עצמו. בשביל זה שיפתח בלוג ...

    • מה לעשות שיש אנשים רעים כמוך?!

      נני, 06/01/11 20:16

      אורן התמודד תקופה ארוכה- שאותה העלה על הכתב,
      הוא נתן השראה ותקוה להרבה אנשים.וכן נתנו לו במה ועדיין נותנים לו!!!
      ואם את חושבת שזה יכול למנוע שמחה או תקווה ממישהו אז את והמישהו הזה אל תיכנסו לכתבה הזאת,
      וזה ממש מגעיל לראות אנשים שיש להם תקווה ושמחה כאורן לגדוע להם אותה!!!!!!!

    • אם זה מפריע לך את לא חייבת ולקרוא, ובטח שלא להגיב (ל''ת)

      מישהי, 06/01/11 22:28

    • לצערנו סרטן היא מגפה

      עוד מישהי, 07/01/11 00:18

      ומה שמתאר נמרוד היא מציאות כואבת עבור המוני אנשים שליוו את קרוביהם בסוף ימיהם.

      הרצון להמשיך לחיות אחרי שאדם אהוב הלך, הוא מוכר... מצד אחד אובדן ומצד שני כמיהה להמשיך לחיות. והכמיהה להמשיך לחיות מתנגשת אל מול ה''ציפייה'' של אנשים מסוימים להיות ''יותר'' באבל.

      כמו שמתואר בספר ''שום גמדים לא יבואו'' על האלמנה: ''הוא בקבר ואותך הם קוברים במבטים שלהם עוד בחיים''. (ציטוט לא מדויק בכלל)

    • צודקת מסכימה איתך (ל''ת)

      אני, 07/01/11 21:45

  • 9.

    ובחרת בחיים.

    מיי, 06/01/11 18:47

    איש יקר.

    דרוש אומץ לדרך בה אתה בוחר, דרוש אומץ לב ואהבה גדולה לחיים והאמת שרק אדם שאוהב, מעריך ומוקיר באמת את החיים, יבחר בדרך של...חיים, לו, לילדיו, לחיים עצמם. אני באה משיינדר היום,(בנה של בת דודתי, נאבק..) אני רואה איך תינוקות קטנים, כביכול חסרי מודעות, עם דגש על הכביכול נאבקים בכדי לחיות מבלי לדעת את ''משמעות'' החיים, פשוט נאבקים על מנת לנשום ולחיות, יש פה בחיים המופלאים האלה, עוצמות ויופי אינסופים, לצערי חיי היומיום ועולוות האדם מכהות את התחושות ומסתירות את היופי, אך הוא כאן, הוא מתקיים האור, מעולם לא נעלם, מתקיים, אינסופי ורק אדם בריא שחש בו מבלי קשקושים מיותרים, מי שמבין אותו, בוחר בדרך הזו, בחיים, באישה, באהבה. בעל הסולם כשאיבד את אישתו האהובה, התחתן מיד אחרי השבעה, הוא לא היה אדם כהה לב, הוא אחד מחוקרי הקבלה הגדולים אי פעם, הבין, שאת האור, מגלים עם אור, וחיים יחדיו הם אור..כל הכבוד לך נמרוד, איש יקר, אתה השראה.

  • 8.

    From a widow in the USA...

    Anat, 06/01/11 18:27

    My husband passed away few years ago under tragic circumstances. He was 49 years old. He was a young man; physically and spiritually. It is not easy but it does get better.
    I know that moving on with my life and being happy is a way to honor my husband's memory. I will never forget him and he will always be part of my heart and soul.
    You sound like a wonderful man. Be strong. Better days will come. I wish you luck.
    Best. Anat.

  • 7.

    נהדר לשמוע

    yafaz, 06/01/11 18:22

    שמחה שאתה מביט קדימה במבט אופטימי. אתה ראוי לימים טובים יותר ואין לי ספק שהם בוא יבואו.עברת תקופה קשה מאוד והתמודדת בלי הנחות. אף אחת לא תתפוס את מקומה של הודיה. אין מה לחשוש.כשתבוא הזוגיות היא תבוא בנוסף, לא במקום. אל תחשוש מתגובות האנשים. היה שלם עם עצמך.מאחלת הרבה ימים טובים ויפים ואור לך, וליילדיך המתוקים.

  • 6.

    את האבל צריל לעכל ולעבד. ככה עובדת נפש האדם

    עם כל הכבוד לפסיכולוגים, 06/01/11 17:29

    אנחנו לא מכונות. צריך לעבור תהליך רגשי/נפשי. זה לוקח זמן!!!! זה אנושי! לא מאחלת לאף אחד להישאר תקוע באבל אבל, לפני שממשיכים בריצה מטורפת לעתיד, צריך לנשום כמה נשימות.

  • 5.

    את האבל צריל לעכל ולעבד. ככה עובדת נפש האדם

    עם כל הכבוד לפסיכולוגים, 06/01/11 17:26

    אנחנו לא מכונות. צריך לעבור תהליך רגשי/נפשי. זה לוקח זמן!!!! זה אנושי! לא מאחלת לאף אחד להישאר תקוע באבל אבל, לפני שממשיכים בריצה מטורפת לעתיד, צריך לנשום כמה נשימות.

    • לנשארים מאחור נותרה צוואה - להמשיך לחיות!

      עדי, 09/01/11 15:56

      אדם שיקירו חולה במחלה קשה ויודע את סופה העצוב מתחיל לעבור תהליך של פרידה ואבל עוד בחיי יקירו. כאשר יקירו הולך לעולמו רגע זה יכול להיות רגע של הקלה על כך שנגמל מיסוריו וגם הזדמנות למי שנשאר מאחור לחזור לחיים לאחר תקופה כה קשה בצל המחלה.
      אורן היקר - קיבלת את החיים כמתנה, אתה מעריך את בריאותך ומרגיש מחוייב ואחראי על נושאים רבים.
      אתה אמיץ בכנות שלך ואתה מאמין בדרכך.
      נצל את הטוב שיש לחיים להעניק לך ותשמור על הנכס היקר - החיים והבריאות שלך ושל יקיריך.

  • 4.

    לכל המתלהמים אני לא מאחלת לאף אחד

    רחל, 06/01/11 16:37

    לעבור את מה שהוא עבר,
    יש לי בת דודה שנפטרה ממחלת הסרטן ובעלה שיחיה התחתן פחות משנה,
    וזה ידוע שלגבר הכי קשה להתמודד (יותר מאישה)
    בפרט שהוא כ''כ סבל ב4 השנים האחרונות!!!
    אז לאף אחד אין זכות להביע דעה,''אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו...''
    ואני לא מאחלת לאף אחד להגיע למקומו!!
    וכן,אחרי שביה אין ספור שעות,ועשה ימים כלילות בבית החולים במסירות גדולה ,מותר לו להרגיש חופשי!!
    ואני יודעת מה זה.יש לי גיס שעכשיו סיים טיפולים איומים,
    ידוע לכולם התופעות הלוואי המזעזעות שיש לחולים ועם הכל הוא התמודד בצור יוצאת מן הכלל,אז מותר לו להרגיש הקלה ושחרור,
    ולך אורן אני מאחלת מהיום רק הצלחה בכל!!

    • השיבה לחיים

      נמרוד, 07/01/11 12:24

      תודה.הנחתי הבוקר פרחי חמניות על קברה של הודיה, היה קשה השמים היו אפורים קמעה, הברושים עמדו דום והצביעו להודיה, עץ השיטה כיסה את יגונה ואני אמרתי תודה על הבנים שנתנה לי במתנה.
      חופשי ומאושר עבורי וגם עבורה היא סבלה כאבי תופת ואלהים אהב אותה יותר.

  • 3.

    אוויר

    אוויר, 06/01/11 16:01

    אמנם זה לא נעים להיות במקום הזה אבל אין קיצורי דרך לאחר אובדן, תהליך האבל נקרא כך משום שהוא תהליך. אי אפשר לדלג עליו כי בזבזת זמן על בתי חולים. לעולם לא תוכל להמשיך בחיים בצורה אמיתית ומלאה אם לא תלך בעדינות דרך המוות, את דרך המוות עוברים רק לאחר האובדן ולא לפניו, גם אם יודעים שהוא עומד להגיע, ככה זה.
    אני חושבת שאתה עובר כרגע איזושהי חוויה שבה אתה מפורסם, מחוזק, אהוד חופשי ומשוחרר ויכול הכל. זאת אשליה, תן לעצמך לחוות את הכאב והיאוש, אף רופא או פסיכולוג לא יכול להכין אדם עד כדי כך טוב שהוא לא יזדקק למן התאבלות. חודש זאת אפיל לא הפסיעה הראשונה.
    עוד יבוא הבום. וזה יהיה בסדר. בינתיים, כבד את עצמך, קח פסק זמן, אתה צריך לנוח.
    אגב, חברותיה של הודיה לא התנדפו סתם, אתה בוודאי מבין את זה.
    בהצלחה.

  • 2.

    למה אצה לך הדרך?

    קוראת בתדהמה, 06/01/11 15:40

    הגופה עוד חמה, רק חודש עבר ואתה כבר פנוי רגשית לנשים חדשות? עקבתי אחריכם שלוש שנים, ויש לי תחושה שאתה ממהר למלא את הריקנות קצת יותר מדי מהר. אתה לא נותן לא לעצמך ולא לילדים שלך זמן להתמודד עם אובדן של אמא ורעיה. יש לך חיים ארוכים לפניך לבלות עם נשים רבות, אתה לא מבזבז את חייך על צער...בסך הכל עבר חודש. לאן אתה ממהר? שום קשר שתתחיל עכשיו לא יצלח לא עבורך ולא עבורך ולא עבור ילדיך כי לא חלף מספיק זמן וכל אישה שתגע בך תחזיר את סימה לתוך החיים שלך כי לשם היא שייכת לפחות בזמן הקרוב. אתה לא יכול למחוק אותה וכבר להיות פנוי לקשר חדש, לסמן וי על המוות ולהמשיך הלאה. בעיני זו טעות גדולה. סבתא שלי תמיד היתה אומרת המהירות היא מהשטן..קח את הזמן לא בוער כלום גם לכל הנשים שפונות אליך ומאד התרגשו ממה שכתבת, אבל חיים אמיתיים לא פרושים באינטרנט וחיים זו התמודדות מעבר להתרגשות של התחלה. גם שם תצטרך להתמודד ואתה עדיין לא מוכן..רק נדמה לך. מצטערת על השבתת השמחה אבל לא האמנתי כשקראתי את מה שכתבת היום. אולי כדאי לך להפסיק לשתף את עם ישראל בחייך החדשים.

    • השיבה לחיים

      נמרוד, 06/01/11 16:08

      כל הסיפור הזה הוא תיאורתי אני מניח שיקח 5 שנים עד אשר תכנס מישהי לביתי.בכול מקרה הבנים הם כל עולמי.תודה על ההתייחסות

      • המשך הדברים

        קוראת בתדהמה, 06/01/11 16:57

        שלא תבין אותי לא נכון, אני לא חושבת שצריך לשקוע במרה שחורה ולהרוס לך ולבניך את החיים. אבל להבדיל אלף אלפי הבדלות ושניבדה לחיים ארוכים כולנו אני עברתי גירושין מאד מאד קשים, הבנים שלי היום הם בגיל של בניך לקחו את הסיפור מאד קשה, לקח לי 6 שנים עד שהעזתי להיות בקשר. הם כפי שאתה כותב הדבר הכי חשוב בחיים. הם אומנם נראה שחזרו לשיגרה אבל אין להם הרבה ברירות. השיגרה מחזיקה ותחזיק אותם בחיים. אבל יקח זמן עד שהם יעכלו, וזמן האבל כפי שאומרים שהוא שנה שלמה הוא לא רק זמן להפרד מהמת, אלא הזמן שלוקח לנפש להחלים מעט מההלם שחוויתם כולכם. אני מתארת לעצמי שהבנים שלך פשוט בשוק ובהלם כללי, ויקח זמן עד שהם ידברו על מה שהם מרגישים בצורה פתוחה. כרגע הכל מודחק בגלל מצב הלחימה על החיים, וכשהמלחמה נגמרת הפוסט טראומה יוצאת החוצה. אתה תרגיש מתי הם מוכנים ואני רוצה להפתיע אותך ולהגיד שהם אפילו ירצו באיזה שהוא שלב משהי בבית, אבל צריך זמן לבטא את הרגשות לעבד את האבל ואז ורק אז אפשר להמשיך וכדאילהמשיך. האבק של הסופה צריך לשקוע ואז תצא השמש מבעד לעננים ותביא את שלושתכם למקום שהוא הרהה יותר עם כבוד הראוי לסימה המתה.

    • מילים כדורבנות

      מיכל, 06/01/11 16:16

      אני אכן מסכימה שמגיע לך לחזור לחיים,כי את המתים אים להשיב..אך קצת צורם לשמוע את ''אני חופשי ומאושר'' וכל זה חודש בלבד אחרי שרעייתך ואם ילדיך הלכה לעולמים

    • Really?

      Claire, 06/01/11 19:27

      Was ready before she died

    • לקוראת בתדהמה ולנימרוד

      רפאל, 07/01/11 13:46

      אני המום מקוראת בתדהמה וגם ההמשך...
      מי אתם שתנכו אותו מה להרגיש- אתם עברתם
      חויה ? וולאה כל הכבוד -זה שלכם!
      מי אתם ומי שמכם להטיף מוסר?
      אין לכם שמץ של זכות להביע דעה כה עקרונית?{מתי נכון לפתח זוגיות חדשה}
      את מינהגי הצער שלכם תשמרו בביתכם-זה שלכם בלבד.
      נימרוד ,בבקשה אל לך להקשיב ולו לרגע אחד בצדקנות הדביקה ועלובה הזו המנציחה את המוות בכל רגע .
      בחרת בחיים יפה !זה החשוב מכל !
      סבלת שנים בליווי וטיפול ואישפוזים-תהליך זה היה התהליך הארוך והמיגע והקשה של האבל !
      האבל לא החל בלויה הוא היסתיים שם.
      זכותך לזיין כמה שאתה רוצה - אלא החיים תהנה מכל רגע - זה מה יש -אושרך הוא מקור הכוח של ילדך- ככל שתתגבר ותשמח -כך יחוו ילדך את החיים.ולא כחויה של אמם נפטרה ושם נעצרו חייהם. לא ולא.
      תן לעצמך ולהם את הכח להמשיך להיתפתח וליצמוח -בשום פנים ואופן אל תקדש ותנציח את המוות!
      עשה מה שליבך מורה לך ובקצב שלך ולא של שופטים טיפשים שמטילים את הטעיות שלהם עליך.

      • צדקנות דביקה ועלובה?! שופטים טיפשים?

        מסכימה עם התדהמה, 07/01/11 21:38

        כולם רוצים בשבילו שיחזור לחיות לשמוח הוא וילדיו. ההתיחסות היא לתזמון. והאמת שנראה לי שהוא מבלבל בין רוצה, לביןמוכן רגשית.
        עד שלא יסתיים תהליך הפרדה אין מקום לבניית זוגיות. אשה אם רעיה, עם כל הכבוד לסבלו במהלך השנים האחרונות היא לא דמות וירטואלית שמוחקים בדילייט.
        ואתה? לא שופט את המגיבים?

    • השיבה לחיים

      נמרוד קורא בתדהמה, 08/01/11 09:54

      בבקשה להזדהות ולא להיסתתר מאחורי השימלה של אימך.
      אני לא כל כך מהר הולך לשבור מוסכמות ובודאי הבנים מעל הכול.ראי 3 וחצי שנים הייתי שייך למשפחת המוות סרטן היא מחלה כרונית, מעתה על פי עיצת עורך מדור בריאות NRG ביקש שאשנה כיוון, בשלב זה אלה הם מילים.
      בעקרון אין לי ספק שזו הדרך, אמש בכיתי על קברה והבאתי לה חמניות, פרחים שכה אהבה, היא כתבה לי ביומן האישי שלה לך לדרכך אהובי תמצא אהבה חדשה, אהבה זה לא ענין ליום זה או אחר כאשר יגיע תבורך.
      מציע לך לקחת אויר נשימה ארוכה,לא להתחפר בדעות שאבד עליהם הקלח ודבר מבחינתי לא השתנה הייתי מוכן למות במקומה והצעתי לה זאת.אני דוגל בפילוספיה הטיבטית ראי את הספר החיים והמתים הטיבטי.
      בקרוב הוציא ספר על המוות וזה בסדר למות זה חלק מהחיים.
      תתנצלי מעל דפי NRG כי החברה האלה WOW

      • מעורפל (ל''ת)

        אל מי מאתנו מיועדת תגובתך והבקשה להתנצל?, 08/01/11 20:35

      • כנראה לא הבנת מילה ממה שכתבתי לך

        קוראת בתדהמה, 08/01/11 21:13

        לאור תגובתך ההזויה ברור לי שלא הבנת דבר ממה שכתבתי.ואולי כדאי שתחזור לקרוא את מה שכתבת אתה. אתה מצפה לאיחוד כוחות כמו שהיה בזמן מחלתה של אישתך ולא תמצא אותה כאן. אתה מזמן לחייך את הביקורת בהמשך הכתיבה שלך על חיפוש נשים.
        כאן איבדת אותי כקוראת לעולם.
        שלוש שנים עקבתי אחריכם ולעולם לא עוד.
        בהצלחה לך, ועוד כמה שנים תבין שצדקתי.
        אף אחד לא מסתתר מאחורי שימלה של אמא,
        חזור לך לחיים בבהלה ומהר מאד תראה שאי אפשר לרתום את העגלה לפני הסוסים.
        בהצלחה לא אקרא יותר את מה שאתה כותב

        • את לא ראויה לקרוא את הטור הזה תעשי אורן ולנו טובה (ל''ת)

          עדי, 09/01/11 16:00

  • 1.

    אורן היקר!!אתה בנ''א מדהים אישיותך כובשת!!

    שרה ירושלים, 06/01/11 15:22

    זה לא אומר שלא עלינו לבן אדם נפטר קרוב משפחה הוא צריך ללכת עם שק ואפר כל ימיו!!
    וכן זה גם לא טוב לנפטר,
    כתוב:''מצווה על המת להשתכח מן הלב...''
    הכוונה היא לא לשכוח לגמרי אבללהמשיך הלא את החיים!!
    ו''מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד''בכל מצב!!!
    אני מאחלת לך למצוא את בחיר ליבך ומהיום רק תמשיך לפרוח!!

    • השיבה לחיים

      נמרוד, 06/01/11 16:11

      שרה האמת הודיה עימי כל העת, אך אני חייב להשתחרר מהתלות שהיתה כול עולמי בשנים האחרונות כל העניין לעתה תיאורתי, אני ממשיך לבקר את הודיה בקבר, חושב עליה וכותב ספר להנציח את מאבקה, מעבר לכך הקמתי בלוג בפייסבוק שמקדם את בדיקות הממוגרפיה למניעת סרטן השד.תודה

      • לא התכונתי חלילה שתשכח ממנה,הכוונה היתה

        שרה ירושלים, 06/01/11 16:27

        שאתה לא צריך להיכנס לדיכאון וכו,
        מכל נפילה צריך לקום,ואני מעריכה אותך מאוד
        על זה שאתה חזק וגורם לילדיך להיות מחוזקים,
        כי אתה זה מה שנישארת להם ואתה צריך לתת להם חוסן.
        ועל זה כל הכבוד!!ובעזרת ה''גם תמצא אהבה!!
        שבת שלום!

      • לא צריך להשתחרר. אהבה היא נצחית. אפשר פרק ב' לצד א' (ל''ת)

        להשתחרר?, 06/01/11 17:29