גילי, כמה תבוני האופן שבו אתה מעביר את השלבים השונים והתכנים של מה שעובר עליך אל הכתב,אתה עם האצבע על הדופק רואה כל התקדמות לצד כל נסיגה ובהמון תבונה רגישות חוש הומור עצב ותקווה מעביר זאת הלאה..
אני חשה בהתעמצות שלך למרות המחלה שמושכת הלאה
כמו שתיארת אתה המחלה גם מחכימה אותך

אוהבת ומחזקת

ענבל

כמו שניצחת במקסיקו לדוגמא. כל חבריך בסיאטל.

גיל, אתה מצליח להרים ראש ולא להכנע, וזה ממש מדהים ומרגש!

בטוח שיש רגעים קשים יותר ופחות, אבל הרוח שבסה''כ עולה מאורח המחשבה, ה- MINDSET, היא הקובעת.

זו רוח נעלה ועוצמתית, שמפיחה תקווה בכל בן אדם שקורא את הדברים, ולא משנה באיזה ''ברוך'' הוא נמצא (או חושש להמצא).

אני מאחל שבאמת תמצא התרופה במהרה, והתקוות תתממשנה.

תודה!

קראתי את כל הפוסטים שלך ביחד עם בעלי. החוזק שלך, דרך ההתמודדות שלך והתיאור הכל כך פיוטי של מחלה כה אכזרית עוררו בנו תחושות הערכה והערצה אלייך. דברייך מעוררי מחשבה והשראה לא רק לאלה החולים אלא גם לאנשים שאינם חולים בה וגרמו לנו לחשוב על חיינו ועל סדרי העדיפויות שלנו מחדש.
הרבה כוחות לך ולמשפחתך.

מאחל לך מקרב לב - הבראה מלאה במהרה בימינו
אמן

כמה אנחנו יכולים ללמוד ממך על החיים ואני ממש לא חושב שלתו יש איזו משמעות