שטויות במיץ לבלטל את כל התחום הזה לאלתר שכל אחד ימצא לעצמו פתקון לבעיות של עצמו למה בנאדם בחר במקצוע בו הוא מעונין לעזור לאחרים הבנאדם הוא הרופא הכי טוב של עצמו וגם אם מאה יגידו הפוך אני ישאר בשלי

יותר אפקטיבי ויותר דוגרי. מומלץ בחום.

לבדוק מי הפסיכולוג טוב טוב. אם הוא אדם לא מוסרי לא ללכת לטיפול אצלו, לעשות לו מבחן, לשאול אותו אם הוא בעד אכילת חזיר ואם הוא עונה שכן אז לומר תודה ולחפש מישהו אחר.

יתכן שהמקצוע מושך אנשים עם בעיות רגשיות, אבל מה שמעניין הוא שהפסיכולוגים שאני פגשתי היו נכים רגשית ולא פגועים, לטעמי - כלומר אנשים סגורים עם יחס מכני לרגשות וללא יכולת לתת באמת אמפתיה. אנשים שמה שמעניין אותם הוא הכסף והמעמד, בדיוק כמו ילדים קטנים, חסרי בגרות אמיתית - והם אלו שנותנים לנו ציונים על רגשות. הצחקתם אותי.

טוקבק מאתר אחר של מטופל אחר:
ש.ש , י-ם (13.12.03):

יש הסכמה רחבה על כך שאיכות הקשר בין המטופל למטפל היא בעלת חשיבות עליונה להצלחת הטיפול. לצערי, חנוך ירושלמי (המוזכר בכתבה) הוא נאה דורש בהקשר זה - אבל לא ממש נאה מקיים. הוא הזדהה עם מישהי שתקפה אותי והתנהגה כלפיי בצורה חלאתית במיוחד, הפסקתי לפגוש אותו ואיבדתי כל אמון בממסד המחליא הזה. נחוץ לפסיכולוגיה באשר היא (על הפסיכיאטריה אני אפילו לא מתכוון להתחיל בכלל לדבר..) להכניס המון שיפורים ומעגלי בקרה על מעשיהם, למשל פסיכותרפיה קוגנטיבית או קוגניטיבית התנהגותית, אשר יש בהן מימד של שטחיות אשר יכול להדהים מטופל שסובל מבעיות רבות ומורכבות אשר משפיעות על ממדים רבים בחייו.

בישראל הפסיכולוגים הם האנשים הכי נכים רגשית בהגדרה. כל התחרות היא על ציונים גבוהים ואין שום התיחסות לאינטלגנציה רגשית בזמן הכשרתם. ככה נראה גם הטיפול הפסיכולוגי שמנותק רגשית.
מדינה חולה.

והם ששים לגרום לנו להתמכר לתרופות
כנראה שגם הם מתוגמלים על התרופות

הייתי בטיפול אצל פסיכולוגית בכירה בעלת תואר דוקטור במשך ארבע שנים. בערך בשנה האחרונה התחלתי לשים לב שהיא מרחפת בזמן שאני מדבר ולא מקשיבה.

בהתחלה זה היה למשך כמה שניות בכל פגישה, אבל עם הזמן היא פשוט הפסיקה להקשיב למשך דקות.

עימתתי אותה עם חוסר ההקשבה שלה והיא אמרה שהיא מקשיבה לי כל הזמן.

יום אחד החלטתי לשים לזה סוף וברגע ששמתי לב שהיא לא מקשיבה אמרתי בקול רם וברור: ''מכרתי את התוכי שלי היום'' (אין לי ולא היה לי תוכי) היא לא שמה לב למה שאמרתי אז שאלתי אותה אם היא הקשיבה למשפט האחרון שאמרתי והיא אמרה שוב שהיא מקשיבה כל הזמן.

אמרתי לה שאני עומד על כך שהיא תחזור על המשפט האחרון שלי והיא לא זכרה.

למחרת צילצלתי ואמרתי שאני מפסיק את הטיפול.

הגעתי לפגישת סיכום שבה הטחתי בפניה את הזילזול שלה בי. היא שיחקה אותה פסיכולוגית עד הסוף וחזרה על דברי עם כביכול הבנה וכן הציעה להפנות אותי למטפל אחר.

לפני חצי שנה הצטרפתי לקבוצת יוגה אינטנסיבית שמאד עוזרת לי.

היום ברור לי שחבל על הכסף וחבל על הזמן ללכת לפסיכולוגים.

גם אני הייתי עם כל אותן סתיגמות ודעות קדומות ולא רציתי ללכת לטיפול. אני פוטרתי מעבודתי אחרי 14 שנה והרגשתי אבוד ומדוכא. למרות זאת לא חשבתי ללכת לטיפול כי חשבתי שזה יקר ומיותר. אבל אחרי שהרגשתי שאני לא מסוגל לתפקד ולא מתקדם לשום כיוון אז בהשפעה של זוגתי כן הלכתי לפסיכולוגית.
הטיפול ארך 3 חודשים, 12 פגישות בעלות של280 ש''ח אחרי הנחה . אולי זה לא נשמע זול אבל זה כן יצא מאוד משתלם כי חזרתי לחיים , חזרתי לתפקד ומצאתי משרה מצויינת . אני רק ממליץ דווקה לא לחפש שמות גדולים אלא ללכת לפסיכולוגים יחסית בתחילת דרכם.הם חדורי מוטיבציה ואמפטיים. וגם אפשר לבקש הנחה וזה לא בושה,

מניסיון זה בפירוש לא כמו שאת מתארת את זה. היכולות של הפסיכולוגים מאד מוגבלות