- 16.
yafaz, 17/12/10 08:32
כבר כמה ימים חושבת מה לכתוב, איך לעודד.מוות של מישהו כה קרוב עוד לא חויתי(תודה לאל)כך שאיני יכולה גם לתת עצות מנסיוני. ובכל זאת רוצה לשלוח כמה מילים מלטפות.
שולחת לך מילות שיר של מאיר בנאי ''זה חלום''
ומאחלת לך שבת שלום והרבה אור,טוב ונחמה לך ולילדייך
זה חלום/מאיר בנאי
העיר שותקת מאחורי חומה
היא מסתתרת בתוך דמעה שקופה
זה חלום, זה חלום
רק עוד רגע
רק עוד רגע
אור-יזרח
רצים ביחד ומפזרים עשן
ואיש הפלסטיק נמס בתוך כבשן
זה חלום, זה חלום,
רק עוד רגע
רק עוד רגע
אור-יזרח
הבט אל עולמך
אל תסרב לאור-
בליבך
עכשיו האהבה
זורמת בגופך
משחק של כוח נמכר ברחובות
גשמים של פחד מכים את הגגות
זה חלום,זה חלום
רק עוד רגע
רק עוד רגע
אור-יזרח
עוצמים עיניים בדרך הפתוחה
רוצים לברוח לתוך הסערה
זה חלום, זה חולם
רק עוד רגע
רק עוד רגע
אור-יזרח
הבט אל עולמך...-
נמרד, 17/12/10 17:21
-
- 15.
מיכל, 16/12/10 05:08
כמו בשיר......
ולכאורה עסקנו בשלנו
רק בשלנו
בלי לבקש גדולות ונצורות.
שלווה מופרת
וכבר אחרת
ואין טעם לכסות
כי בפתח נכנסות -
התמורות.
מי שצמא לכל מחווה של חסד,
אוזנו תופסת -
איך הקריאות חוצות את הרחוב
שואל עדיין
שואל מאין
כן, מאין כוחות לשאוב.
זה בזו נביט
ונתמה שנית
אם ראינו נכונה
לפעמים אני
לפעמים אתה
כה זקוקים לנחמה.
- 14.
הזמן הוא לא מרפא אך הוא מביא הקלה
שרית, 15/12/10 21:19
-
נמרוד, 18/12/10 07:13
-
yafaz, 18/12/10 22:31
הייתם עסוקים במלחמה על החיים.לו הייתם בוחרים במסע להודו ייתכן והיית מצר על כך שאולי בזמן זה יכולתם להפוך עוד אבן ןלמצוא את הפתרון והמרפא למחלה.
זכיתם ב-3 שנים יחד ונאבקתם על כך.הסוף לדאבוננו היה כנראה בלתי נמנע.אין טעם לשאת משא מיותר על כתפייך. הבט קדימה. עשיתם את המקסימום.אתה יכול להיות שלם עם עצמך ואף למעלה מזה.
-
-
- 13.
חנית, 15/12/10 20:42
- 12.
- 11.
מישהי, 15/12/10 08:58
בסופו של דבר, אי אפשר להפסיק לכאוב באופן הכרתי. הכאב קיים, ואולי טוב שהוא קיים. ובמשך הזמן, הוא יצטמצם ודברים חדשים וטובים יקרו. ואולי גם רעים.
הדבקת גם אותי בתוגה שירית. ואני אצטט שיר של זמר צרפתי ידוע, (שאת שמו שכחתי):
אלה הם חיי
הם לא גן עדן
וגם לא גיהנום.
אורן היקר, אתה עדיין מדמם וייקח לך זמן להתרפא. ובדרך תעבור תהליכים שונים, אולי אפילו תחוש רגשי אשם כשתשמח ותצחק. אבל לאט לאט, תאגור כוחות ושמחה ותעלה על מסלול חיים טוב.
אלה הם חיינו. קשים וכואבים ומלאי צער, געגעועים וחרטות. אבל גם יפים ומאושרים לפעמים. והרבה תלוי בנו, אם כי לא רק. לא מכות החיים הן שמכתיבות את חיינו, אלא הדרך שבה אנחנו מתייחסים אליהן.
המשך לכתוב. אתה באמת כוכב.
:-). -
- 10.
- 9.
- 8.
יוסי, 15/12/10 05:33
אחרי הכל את שיר לא עוד בשר ודם
גם אני איבדתי את אהבתי
לא אוכל לא ישן ונמצא בעולם לא שמח כל הפעלים שגורמים הרגשה טובה מתחילים בלא וכבר עבר זמן וידעתי כמה וכמה וליבי עליהן שהן רוצות ואני מחפש את שהיה ויודע שלא אמצא
אוי לי שקוראים לי פרפר ואני כבר מדמה עצמי לפנדה שרק עלים מסויימים של אקליפטוס ערבים לחיכו מה לי ולפרפר המחפש צוף מתוק ועובר מפרח לפרח ואני כל שרוצה הוא העלה הקטן שהיה לי שייבש ועף ברוח
שלא תדע צער ושתמשיך בחייך שאני חיי הסתיימו ורק מחכה שילדיי יתבגרו ואתפנה-
במותם ציוו לנו, 15/12/10 08:48
עצם העובדה שאתה עדין בחיים, אומרת שעליך גם לראות את היופי שיש בהם ולהנות מהמעט שניתן להנות.מותר ורצוי להתאבל אבל, צריך גם לדעת לקום ולהמשיך הלאה. אף אחד לא חי רק בשביל הילדים. אתה חייב איכות חיים בשביל עצמך. כל אובדן וכל קושי הוא שיעור גדול בחיים אבל, אסור(!!!)לעצור.אני יודעת , עברתי כמה אובדנים ושרדתי. אחרי שנות האבל לומדים לראות שהשמש עדין זורחת.
-
- 7.
Orly, 15/12/10 05:08
- 6.
רויטל, 15/12/10 02:57
היא תמיד תהיה איתך ותלווה אותך, ככה זה כשאוהבים. הזיכרון יכאיב מאוד תמיד, בהתחלה הרבה יותר ואחר כך קצת פחות, אבל תמיד יהיה שם, בעיקר בארועים, בשבתות ובחגים, אבל היא תהיה תמיד איתך בלב ובזיכרון ודרך ילדיך ויום אחד גם דרך ילדיהם שלהם, פתאום תראה אותה גם דרכם. מאחלת לך רק טוב, חוזק ואהבה שתעטוף אותך תמיד.
כל טוב
- 5.
אני, 15/12/10 01:27
-
נמרוד, 18/12/10 07:17
-
- 4.
אני עצובה. כאילו קימטו לי את הלב
Just me again, 15/12/10 01:20
- 3.
גולן, 15/12/10 00:30
- 2.
אורית, 14/12/10 23:40
-
- 1.
ענבל, 14/12/10 10:33
-