בתור אחד שמתרגל סוג מדיטציית זן (אגב זה נכון גם לסוגים אחרים של תרגול מדיטציה)
בדרך כלל מה שקורה הוא שכאשר מתבוננים בכאבים לעומק, מגלים שחלק מהם מועצמים בגלל הזדהות עם מחשבות. עצם הגילוי הזה אוטומאטית משחרר את הסבל שנובע מהכאב.
צריך להבחין בין כאב סבל ורגישות.

גם אני מתרגלת מדיטציה באופן קבוע, ויכולה להעיד בוודאות שסף הכאב שלי הוא הרבה יותר גבוה כיום מבעבר. זה נכון גם לגבי כל מיני רגישויות אחרת.
מצד שני אין הדחקה של כלום, להיפך - ישנה פתיחות הרבה יותר גדולה ורגישות גבוהה יותר, שלא מלווה ברגשנות.
האינטרפרטציה (או היעדרה) משחק מקום חשוב ביותר.