בצער תחיה עם אסמה קשה! לייתר דיוק: בן 4ש',ועד 15-16 ש', סבלתי מאסתמה קשה + אלרגיה קטלנית( קדחת השחת).
משנת 1973(מ.יום כיפור) אני מעשן,בינוני ++ פלוס... עד לינואר 1988.עד שחוויתי ארוע לבבי!
ב5 השנים האחרונות ... אני מוגדר חולה : COPD,INCLUDING: אסתמה קשישה(אלרגיה מופחתת(מוגדרת).מטופל כיום ב-אונברז,וספיריווה... ולקינוח : קיו וואר ! אשר מאפשר לתפקד,כבן אדם. צבי נבו גבעתיים

שמעתי את כל האזהרות, הרגשתי שעם הזמן אני נחלש ונחלש והכושר הגופני שלי יורד, הגעתי למצבים שפעולות פשוטות היו קשות לי ובכל זאת המשכתי לעשן. הייתי מוכן להסתכן במוות העיקר להמשיך לעשן (כמו מכור אמיתי). לא הייתי הולך לרופאים כי ידעתי שהם יטיפו לי להפסיק לעשן.

למזלי, היה לי הכוח הנפשי להפסיק לעשן לבד. זה כמו שאתם נמצאים בבריכה או בים וחוששים להיכנס למיים כי הם קרים. ברגע שאתם נכנסים למיים ומתרגלים אז כייף לכם ואתם לא מבינים למה לקח לכם כל כך הרבה זמן. ככה זה בדיוק עם הפסקת עישון. אחרי שמפסיקים, לא מבינים איך עישנו כל החיים.

אחרי שהפסקתי לעשן, התחלתי לעשות פעילות גופנית. הצלחתי להחזיר לעצמי את הכושר הגופני. אני מסוגל לרוץ כיום כמה קילומטרים רצוף, מה שרבים בגילי שלא מעשנים לא מסוגלים (כי הם לא מתאמנים). אני מרגיש טוב יותר מאי פעם.

לכל המעשנים מבין הקוראים. זה הרבה יותר קל ממה שאתם מדמיינים לעצמכם. זה בדיוק כמו להיכנס למיים. בזמן שלכם, שיהיה לכם נוח, פשוט תחליטו שאתם עושים את זה ותפסיקו לעשן. אל תשכחו להתחיל מייד אחרי הפסקת העישון בפעילות גופנית.

להרעיל אותנו .אני רוצה לדעת איך זה יתכן?

אם מעשנים ולא שואפים את העשן לראות מה אז? יש סיכון או שלא.