- 25.
- 24.
אמה, 25/04/12 06:27
מקווה לחשוב שהסיום האופטימי והסתום משהו שאומר....''פניה לפסיכיאטר ולמשפחה'' מקומו בטקסט יותר מהכל בגלל שנגמר מלאי המילים שאיפשרו לך להכניס לטקסט.
בעצמי חיה עם דיכאון קליני שבא והולך. סבדר גודל שבע השנים האחרונות ראיתי עצמי כמישהי שעושה ''תהליך שיקום עצמי'' ובאמת, כמוך, למדתי החכמתי, הפקתי מסקנות וזכיתי בעוד פיסת חיים שלמה והנה, עכשיו בדיוק ''יוצאת'' מדכאון ארוך במיוחד ששיבש רבות ממה שהשגתי בשנים האחרונות-מבחינת התפיסה שלי את עצמי, את העולם, מבחינתך ההתקדמות המקצועית ועוד והאמיני לי כשאומר לך, ששוב אין לי מושג אם יש טעם במאמצעים האלו אם רואים בהם דרך לחיות טוב יותר לאורך זמן.חושבת, היום שבאיזה שהוא אופן חייבת לקבל שזו מציאות חיי, שזה תמיד יהיה חלק מהם ושעליי להתאים שאיפותיי בהתאם.
וכן, מטופלת בתרופות ועד לאחרונה, גם בטיפול פסיכולוגי ממושך.
נכון להיום אין פתרון שידוע עליו מספיק כדי לומר שיש היום טיפול נגד דיכאון מלבד דיכאון אקוטי בלבד.
כל טוב
- 23.
אסתי, 18/11/10 15:36
מילותייך המתארות את חווית הדכאון, חדרו עמוק לתןך מוחי ונשמתי וקפצו משם ישר אל המקלדת, כאילו אני כתבתי אותן. תארת במדוייק את מה שעובר עליי, חיזקת אותי והארת לי את הדרך. בדיוק בתקופה זו אני חווה את אחד מהדכאונות אשר מציירים לי את העולם בצבעים כהים. שמחתי שמאז החויה הראשונה שלך הצלחת לבנות חיים. תודה על ''לחיצת היד'' המעודדת.הייתי שמחה לפגוש אנשים כמונו.
- 22.
הדיכאון הוא תוצאת האגו המנופח שאינו נותן אלא רק לוקח
רמח''ל, 31/10/10 21:59
-
הילה., 01/11/10 12:55
-
- 21.
לדיכאון קל אני לוקחת רמוטיב וזה עוזר מאוד בלי תופעות לוואי
ננה, 31/10/10 20:00
- 20.
פוני יער, 31/10/10 14:39
-
דבר ממה שכתבת אינו עוזר נגד דיכאון. ברור שאין לך שום מושג מה זה דיכאון (ל''ת)כמה עלוב וחסר רגישות מצדך לייעץ במה שאינך מבין...., 31/10/10 16:45
-
- 19.
בדיכאון כל החיים, 31/10/10 13:17
- 18.
סתם אחת, 31/10/10 13:16
- 17.
- 16.
- 15.
דניאל, 30/10/10 22:46
אני סובל כבר 20 שנה מדכאון. ישנם חודשים טובים יותר וישנם חודשים טובים פחות. הרבה פחות. לפני 10 שנים ניסיתי טיפול תרופתי שעשה לי כל כך רע, שיש לי טראומה מלנסות ולחזור לטיפול. שמעתי והבנתי שהכדורים היום טובים יותר, אבל אני פוחד מתופעות הלוואי. אני מעדיף להמשיך ולהתמודד עם הדיכאון המוכר מאשר עם אובדן, נוסף של שליטה על הגוף.
אשמח לקרוא תגובות של משתמשים בתרופות של היום והמלצות-
מנוסה, 31/10/10 08:19
לא ברור לי מה רמת הדיכאון שלך, יתכן והוא לא מספיק עמוק שכן אבדן שליטה על הגוף הוא כאין וכאפס לעומת הסבל בדיכאון.
גם לא ברורה לי כוונתך ב''איבוד שליטה על הגוף''. היו כדורים שלא התאימו לי, אך לא זו ההגדרה בה הייתי משתמשת.
התרופות היןם אכן טובות יותר, פחות ממכרות ועם פחות תופעות לוואי וחבל שאתה לא מנסה. אם היו לך כאבי תופת, לא היית מנסה הכל כדי שהם ייפסקו?
-
חבל מאוד, אתה חייב להמשיך ולנסות
א., 31/10/10 09:16
הדיכאון הוא הרסני לגבי הרבה תחומים בחיים. היום יש תרופות מכמה ''משפחות'' ועם מעט יותר תופעות לוואי. נראה לי שאפשר תמיד גם להתחיל במינון נמוך כדי לראות אם תופעות הלוואי לא קשות מדי, ורק אז להעלות לרמה האפקטיבית, וצריך כמובן ליווי של פסיכיאטר שאתה נותן בו אמון ויכול בדיוק להסביר לו את המצב ולנסות למצוא פתרונות ביחד.
-
תמי, 31/10/10 11:22
שלום דניאל,
לא יודעת מה עבר עליך בניסיון התרופתי ההוא... וגם אי אפשר להקיש מאחד לשני. אבל מנסיוני אני יכולה לומר לך שהתרופות עזרו לי (ועדיין עוזרות) באופן שחזרתי לתפקד כאחד האדם. כבר שמונה שנים שאני נוטלת תרופות (בתחילה לקחתי סרוקסט, ועכשיו ציפרלקס), וב''ה אני מרגישה בסדר גמור. אז נכון שלוקח קצת זמן עד שזה משפיע, וצריך ה-מ-ו-ן סבלנות. ואסור להתייאש מתופעות הלוואי... וזה פשוט עובד.
מאד ממליצה. אל תרים ידיים! חבל להתמודד עם דכאון כשיש תרופות כל כך נהדרות להקל עליו.
בהצלחה, ורק בריאות ושמחה -
תמי
-
- 14.
גם הכתיבה היא דרך להתמודד עם הבעיה
מדוכא לשעבר, 30/10/10 12:59
- 13.
מייאש אבל גם מנחם במידה מסוימת כי אחרי הנפילה בסוף תבוא
אופטימי, 29/10/10 23:34
-
זה נכון לכל מי שמתמודד עם מחלה כרונית קשה- שמדי פעם היא מרימה ראש
אופטימי.ת., 30/10/10 14:48
-
- 12.
עצם הידיעה והשינון כי חווית את זה ויצאת לחיים טובים יותר ... (ל''ת)
...יכול לעזור בהתקף הבא, 29/10/10 15:07
- 11.
mi, 29/10/10 13:20
- 10.
הייתי שם ! לאחר היתרוממות בעזרת הכדורים - אני בדיאטה!!! אוכל וחושב
הפיתרון שמצאתי., 29/10/10 07:43
- 9.
שחר, 29/10/10 03:31
- 8.
- 7.
-
ומה רע להיות באופן קבוע על תרופה שמקלה את החיים והקיום היומיומי?!?!?! (ל''ת)
עדיף ללא תרופה אך עם סבל שלא מאפשר לתפקד?!?!, 29/10/10 19:03
-
אמה, 25/04/12 06:45
ראשית, רק בעשרות השנים האחרונות ובמיוחד, מאז שנות ה90 שנהוג לתת את אותן תרופות לכמות גדלה והולכת של אנשים-מה שנקרא הדור החדש של התרופות ולפיכך,אין לתעשיית התרופות כמו גם לך היכולת להעריך הערכה כמו זו שהצעת.
שנית, השאלה שצריכה להישאל זה לא באילו תרופות אני תלוי אלא אם הן מסייעות כי אם הן מסייעות הרי שזה כמו שתאמר לאדם עם לחץ דם גבוה שלוקח תרופות שהבעיה היא שהוא תלוי בתרופות.
-
- 6.
- 5.
דכאונית., 28/10/10 22:50
אני סובלת מדכאון הרבה שנים. יש בזה גורם תורשתי, כי חלק מבני משפחתי סובלים גם הם מהמחלה. הדכאון פגע במשך יותר משני עשורים בחיים שלי בצורה קשה, למרות שאני לא מהדכאוניים הכבדים ביותר. החלטתי לקחת כדורים נגד דכאון אחרי לחץ מסיבי. אפשר להגיד שהם הצילו אותי, למרות שיש להם תופעות לוואי והם גם לא מחסלים את המחלה, שהיא חשוכת מרפא, אלא משקיטים אותה. אני לא מאמינה כיום בפסיכולוגים. הבעיה היא בעיה של מחסור בסרוטונין במוח וחייבים לטפל בו בדרך כימית. כל שאר הטיפולים הם השלמה בלבד.
תודה על המאמר המרגש. הוא מאד נכון.מי שסובל מהמחלה מבין. -
- 4.
- 3.
אני מישם, 28/10/10 19:49
תמיד שיחקתי עם הכדורים. במשך עשר שנים לקחתי רק חצי, או יום כן יום לא.. חשבתי שזה בסדר ואז חטפתי את זה כמו סטירת לחי מצלצלת אפילו בלי סיבה . מאז המקרה האחרון שאירע באפריל - אין יותר משחקים. הכדור ואני זו חתונה קתולית.
חוצמיזה מעצבן אותי שקוראים למחלה הזאת דיכאון. מה השר בין המילה הזאת למה שמרגישים? אני הייתי קוראת לזה נוונת או עלפת...
- 2.
-
צריך למצוא את התרופה שעובדת, לפעמים זה תהליך ארוך
ש., 29/10/10 09:54
-
- 1.
לפי מחקרים יותר מחצי מהאנשים שחוו דיכאון קשה אחד
בעל ניסיון, 28/10/10 15:33
-
אצלי התרופות הפסיקו להשפיע, והזיכרון של ההרגשה כשתרופה משפיעה (ל''ת)
קורעת אותי למיליון חתיכות...., 29/10/10 19:00
-