• 11.

    אנורקסיה

    אמא, 12/09/10 16:31

    כו אני מכירה היטב את המצב הזה. זה לא רק לא אוכלת, זה סבך שלם של רגשות איומים ואנו כהוריה, רק יכולים לעמוד מן הצד ולאכול לעצמנו את הלב. כי לא ניתן לעזור וההורים עוד פחות מכולם.
    גם לא ניתן לחייב טיפול שכןת הרזה שלי כבר אדם בוגר ולא ניתן לחייב אדם אם הוא לא רוצה.
    הלואי שתצאו מהמחלה האיומה הזאת היא יכולה להיות ס ו פ נ י ת!!!
    יש לדבר על כך כמה שיותר החל מגתיל מוקדם ביותר כאשר השד הזה מראה רק את הסימנים הראשונים!!!

  • 10.

    שי... בקצב הזה אין לך מה לבנות על משפחה משלך

    אחת שעברה את זה, 12/09/10 16:07

    בקצב הזה ספק אם אי פעם תוכלי להרות.
    אם תהיי דודה אז ספק אם תוכלי להרים את האחיינים הקטנים שלך.

    ספק אם בכלל תוכלי לשאת את עצמך כי החולשה הפיזית רק תתעצם.

    אני בטוחה שמחזור את כבר לא מקבלת ממזמן.

    אני קשה איתך רק כי זה מה שהוציא אותי מהלופ הזה - כשאמרו לי בדיוק את אותם הדברים והבנתי שאני מעקרת את עצמי, כשהבנתי שאני רוצה שתהיה לי האופציה לבחור אם אני רוצה ילדים או לא.

    תתעוררי ותתחילי לטפל בעצמך.
    הגוף הוא הראי של הנפש אז תטפלי בה.

    מניסיוני ההפרעה לעולם לא נעלמת כליל ואני עדיין נשקלת 1 לשבוע לפחות, אבל ככל שהזמן עובר התאבון לחיים גדל וההפרעה נחלשת.

    אני אומרת לך מניסיון שאפשר להיות רזה ולא אנורקסית.
    מגיע לך לחיות ותאמיני לי שיש גם בשביל מה.

    מאחלת לך שתמצאי את הכוחות להתגבר על עצמך ושנה טובה טובה!

  • 9.

    מי שרץ לאט מגיע מהר

    שי - ''ש''ליטה ''י''וקדת, 12/09/10 10:19

    בס''ד

    את גם בעלת נפש של אומן כפי שמשתמע ...
    כך שרוחניות תדבר אליך....
    אז במקום לקנות ב''הקפה'' את כל הסחורה וללכת בגדול כ''כ. הצעתי בשלבים.קבלי 2-3 דברים קטנים להתקדם תעמדי במשימה תעמדי בהתחיבות ''שלמי'' לבעל ''הבירה'' ולאט קני עוד סחורה בהקפים גדולים יותר ,בסוף תעמדי על הרגלים
    יש בדברים אלו סוד גדול אך אני לא רוצה להעמיס עליך.(אם מעניין את משהוא אז אפרט)

  • 8.

    כל מה שאת צריכה לעשות זה להחליט שאת לא שם יותר. זהו. תחליטי באמת ואז

    עצבנית, 12/09/10 09:17

    שני את חייך. בהצלחה.

    • anorexyia

      a, 12/09/10 10:42

      its not that simple you know - you can't just say 'change your life' and it all will fix itself . its like saying to a blind person - just want it enough and you will see again. anorexya is an ilness, with physical, emotional and menthal implications to it, you can't just 'stop' to be it

    • איזו בורות מצידך (ל''ת)

      אחת, 13/09/10 07:59

  • 7.

    חבל לנתק את עצמך מהעולם בגלל אוכל. וזה שאנשים רק רוצים

    דליה, 12/09/10 04:19

    שתהיי נוכחת, אפילו בלי לאכול (למרות שנורא קשה להיות בשולחן עם מישהו שלא נוגע בכלום), זה אומר שהחברה שלך חשובה להם בכל מחיר. זה לא אומר שמתעלמים מהמצב שלך.
    למה שאת לא תעלי את העניין לפני כולם? תפתחי את הנושא ותראי שגם אחרים יגיבו. אבל אז קחי בחשבון שאת עלולה לשמוע דברים שלא נועמים לך או שאנשים כל כך יפחדו לפגוע בך שהם לא יעיזו להוציא מילה מהפה
    שתהיה לך שנה טובה

  • 6.

    לא ''בצלמה'' אלא ''באהבה''

    דנה ס, 11/09/10 23:24

    שיוש,

    הלוואי והיית יכולה לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך! דברים שרואים מפה לא רואים משם.. ואני מבטיחה לך שאם תנסי להיכנס לדקה אחת בודדה לנעליים של אחרים, אפילו לנעלים שלי - את תראי שכולם אוהבים אותך ורוצים אותך בכל עת.

    גם בבית הספר למשחק מאוד רוצים אותך כי יודעים כמה שאת מוכשרת, הדבר היחיסי שלא רוצה אותך שם זו האנורקסיה, וכמו שאני מכירה אותך פייטרית אמיתית! את תנצחי אותה ובגדול כי הכל בראש - וכמו שאמרת וצדקת : מחשבה יוצרת מציאות , כל יום עלייך לחשוב שאת הכי טובה בעולם ולאהוב אותך הכי שיש ואת תראי שזה יוצג כלפי חוץ!!!!!

    אני פה בשבילך, בשביל לעזור לך לנצח את כל המכשולים בדרכך - ואת יודעת כמה שאני אוהבת אותך!

    שנה טובה!

  • 5.

    מרגז (ל''ת)

    עצוב, 11/09/10 18:55

  • 4.

    מאחלת לך מכל הלב

    ענבל, 11/09/10 11:04

    שהשנה תהיה אחרת ושתמצאי חלק מהכוחות האלו שיוצרים שינוי.
    אני מבינה כמה את מיואשת, שומעת את הצער הגדול והתסכול, ופשוט בא לי לתת לך חיבוק גדול ולהתפלל יחד איתך שדברים יתחילו להיבנות לך בפנים, שהבכי יפסיק לרסק ולמוטט, ושתוכלי גם לטעום משהו משולחן החג ואפילו להנות מזה.
    אני באמת מאמינה שבעזרת אנשי מקצוע, ועם רצון אמיתי וקצת אמונה אפשר להתגבר אפילו על אנורקסיה, אחת המחלות הקשות והעקשניות ביותר..
    אל תוותרי, נשמע שאת בדרך הנכונה.

  • 3.

    הייתי שם

    חג שמח שי, 11/09/10 09:45

    מזמן בנקודת זמן עתיקה לפני 20 שנות אור
    הייתי לבד עמןק בתוך הבועה החולה שלי
    הפרעות האכילה שלי היו סימפטום של מחלה ושל כאב ופגיעה קשה
    שי נסי ללמוד לאהוב אותך דרך זה תלמדי לאהוב אחרים ואת העולם
    הוא לא מושלם אבל יש בו המון דברים נפלאים שאת כרגע מוותרת עליהם
    אני מאחלת לך שתבחרי לחיות
    ואולי בשנה הבאה תחגגי באמת
    גילי

  • 2.

    לפני הכל, שנה טובה לך, ושהשנה הזאת תביאי שינוי לטובה

    ilana, 11/09/10 02:27

    אם את לא מנסה את גם לא יכולה להגיד שזה אכן המצב. האנשים משתנים עם הזמן וכך גם את.

    את רוצה את השינוי, אבל כנראה מפחדת מהשינוי עצמו.
    החיים הם דינמיים, משתנים תמיד, כל רגע כל דקה, תנסי לחיות אותם, עם כל השינוים ולא לסגור את עצמך לא מבפנים ולא מבחוץ.

    בהצלחה!

  • 1.

    היי שי

    קרן, 11/09/10 01:00

    האמת היא שבחגים את יכולה להתקרב למשפחה שלך קצת יותר, לנצל את העובדה שזה חג וכולם במצב רוח טוב יחסית, והכל יותר נינוח ומשפחתי כזה.. והם כן יהיו שם בשבילך.

    אימא שלי למשל הייתה אצל מיליון רופאים ופסיכולוגים איתי ועם אחי הקטן דברים שבחיים לא היו מוכרים לה והיא בכלל לא האמינה בהם, כדי שיהילדים שלה יהיו בריאים בנפשם. הם משתדלים מאוד תאמיני לי

    את גם צריכה לרצות לעזור לעצמך
    באמת אבל
    את לא רוצה מספיק
    ואני עדיין מצליחה להבין אותך... צריך למצוא את הדרך וזה לא פשוט.

    אני מאחלת לך למצוא את הכוח להרים את עצמך עוד קצת למעלה, כדי שתנצחי..

    חג שמח ושנה טובה