טוב שאת נשואה ולא לבד

איך אפשר להיות בדיכאון כשנוסעים לחוצלארץ אני הייתי בדיכאון רק כשחזרתי למדינה הזאת מדינה אוכלת יושביה

כולם מחייכים. אין דחיפות. תור הוא תור. אנשים לא נצמדים אליך. הנהיגה רגועה. אין ויכוחים. המקומיים לא נרתעים ממך כמו ממגפה.
מה עוד צריך ???

סיפור אמיתי: יוצאת מרוקו סיפרה לי שעברה למצריים מאילת. הפקיד המצרי הסתכל במסמכים שלה ושאל אותה בפליאה: ''את מרוקאית ?''. היא ענתה לו: ''כן''. הפקיד המצרי ענה: ''לא יכול להיות. את שקטה מנומסת ועומדת בתור בשקט. מרוקאים תמיד צועקים ודוחפים''. מסקנה מהסיפור: אפילו המצרים יודעים עם מי יש להם עסק (או שגם הם ''גזענים'').

תישארי בבית תנוחי ותקראי ספר טוב.
לא בשבילך לנסוע לחו''ל אל הבלתי נודע

ולכן תמיד לוקח אתי בתיק יד ולא במטען

נסיעה ומקום זר יוצרים סטרס ומתח..
אבל מצד שני גם טוב לשנות אווירה

לפני נסיעות בחו''ל: שיכייסו אותי,שאאבד את הדרכון, שאחשד בריגול או בהברחה ואושלך לכלא.יש משהו בנסיעה כזו שמנתק מהמוכר והידוע וזורק לחלל ולזמן שונה ולא צפוי,ומעצים את תחושת הניכור והזרות.אמנם לכאורה זה מוגבל ומתוכנן, אבא אני חושבת שהמון אנשים נלחצים לפני נסיעה, ני פחות ומי יותר, ובכל זאת, חוזרים ונוסעים.