הבעיה פה לא היתה המצוקה של החולה ומשפחתו אלא אווירת ה''מגיע לי'' והאיומים ב''לא זזים''. תרביות לוקחות זמן ורפואה הוא מקצוע של אי וודאות במסגרתה קודם משתדלים לבצע שלילת מצבים חמורים.
רואים מתגובתך שלא הבנת שום דבר - היית עסוקה בלמתוח ביקורת על ההתנהלות הרפואית של מי שבחר זאת כמקצוע והשקיע זמן כסף ומאמצים ללמוד את המקצוע הקשה הזה.

ורק בשביל שתקבלי תשובה - כי הרופאים לא יכולים כל הזמן להגיד את כל מה שעובר לנו בראש כשאנחנו מנתחים מקרה (אחרת כל ביקור ובדיקה ייקחו שנה) - הסיפור פה אינו מלחיץ ולכן לא אמור להיות מבורר במיון. רופא ילדים יכול ואמור לנהל את המקרה גם אם מדובר בצליאק או שהרבה מחלות אחרות אותן שוללים אחרי ששללו סיבות יותר נפוצות. הילדה לא ירדה במשקל = אם היא לא חורגת מעקומת הגדילה שלה סימן שהיא כנראה מתפתחת כראוי וגם סופגת את האוכל. בוכה עם דמעות - בטוח לא מיובשת. בדיקות נעשו ואין הפרעה במלחים = שללנו את כל הדברים שצריך לדאוג מהם כאן ועכשיו. זה מה שעושים במיון.
ההסבר הסביר - זה לא שילשול של חודש אלא שילשול בהפסקות כחודש מאחר ונדבקה בווירוס אחרי ווירוס. שווה לבדוק אם נכנסה לאחרונה לגן..

או בתרגום חלקי: סקס והסיטי.
סי.טי. זה מכשיר הדמיה. לכן השילוב המאוד שנון.

ולמה תמיד הן קוראות לילדים שלהם ''אמא''. ערסיות לשמה.

רואים שאתה לא ברמה ושאין לך מושג מה זה להיות רופא במדינת ישראל! נראה אותך מתקבל לבי''ס לרפואה קודם כל, אחרי זה לומד את כל השנים הארוכות, אז עושה סטאז', אז התמחות שנים ע גבי שנים, בתנאים עלובים, שעות איומות ובשכר מגוחך! וכל זה כדי לטפל באנשים כפויי טובה כמוך! כל הכבוד לרופאה הזו!!!

אין לך שמץ של מושג על אתה מדבר!

''היא התחילה לבכות עם כמות דמעות שלא תבייש ילד סקנדינבי באמצע חורף קפוא''?