מלים הן מה שיש לנו...

אם אתה אדם מאמין וגם אם לא (: , חשוב שתדע ה' איתנו בכל שניה וזה לא משנה אם אתה דתי או לא אם אתה אדם טוב או לא אם קוראים לך יוסי או דוד, אבינו שבשמים משגיח על כל אחד מאיתנו.
אם תחשוב על זה, עצם הידיעה שאתה לא באמת לבד כמו שחשבת כבר קצת עוזרת, אפילו שאתה מרגיש ממש ממש רע ולא רואה את האור, הידיעה שאבא שלנו משגיח עליך כל הזמן עושה טוב. אבל כאן מגיע החלק שלך במשוואה- אתה צריך לעשות פעולות שיעזרו לך לצאת מהדיכאון, נכון זה יהיה קשה ואיטי אבל אם אתה באמת רוצה אתה תצליח, שלב שלב, עוד פעולה עוד מעשה שיגרמו לך להתקדם לחיים של משמעות, חיים עם שמחה והגשמה של משאלות ליבך.אתה יכול לצאת להליכה בערב ,או להתנדב במקום שצריך סיוע ויש הרבה מקומות שממש זקוקים לאנשים וישמחו על כל עזרה, אתה יכול ללכת לים ולטייל על החוף ויש עוד מלא דברים שאתה יכול לעשות, אתה בטח יודע ומכיר יותר טוב מכולם מה יעשה לך טוב. יש משפט שאומר '' אחרי המעשים נימשכים הלבבות''- זה אומר שברגע שאדם פועל בצורה מסויימת ומתרגל לעשות אותה זה כבר הופך להיות חלק ממנו, ושוב, תכתיב אתה את הקצב ותיווכח שזה קורה.בהצלחה בעזרת ה'!

אם משהו ניתן לטיפול זה אומר שהוא לא מחלה? אדיוט. גם שפעת ניתנת לריפוי והיא מחלה.דיכאון הוא אולי יותר מחלה מהרבה מחלות כי הוא מוציא ותך מתפקו תקין.לא כולם יוצאים ממנו. לא לאטא לאט ולא מהר מהר.חיים איתו. דיכאון הוא לא מצב רוח רע ולא 'שמחה שהתהפכה' לפי דברי טימטומך. הייתי מציעה לך לקרוא קצת בספרות רפואית(בשבילך באינטרנט) מה זה דיכאון כדי שרק תתחיל להבין.

אתה מזכיר לי קצת את האוונגליסטים הנוצריים שחושבים שאפשר ''לרפא'' הומוסקסואלים ע''י קריאה בכתבי קודש כאלה או אחרים.
מה לעשות, יש מצבים פיזיים שלוקח עשרות או מאות שנים כדי להכיר בכך שהם פיזיים (תקרא לזה מחלה או בכל שם אחר), וצריך לטפל בהם במסגרת של טיפול פיזי כמו קרע בגיד או פריצת דיסק.
אה, שכחתי, יש גם כאלה שמטפלים בקרע בגיד ביד באמצעות מסג' בכף הרגל, שכחתי איך קוראים לסוג האוונגליזם הזה ... אה, נזכרתי, רפלקסולוגיה

צריך להבחין בין סוגים ודרגות של מה שמכונה ''דיכאון'' - אולי לפעמים זה באמת כמו מה שאתה מתאר, אבל בטוח שלפעמים זו אמנם מחלה כמו כל מחלה אחרת

תפסיקי לתבכיין!