המכתב של שרון כל כך מקסים, וכל כך יפה,
אני בהחלט שותפה לדעה שמי שיכל למחלה הזו
אסף איתו הרבה כח ועצמה בדרך,אני יצאתי מחוזקת מאד, הרגשתי שאם עברתי את זה, אוכל לעמוד בכל דבר. זו הרגשת חוזק ועצמה שמלווה אותי עד היום, 24 שנים אחרי.
הרבה הרבה חיבוקים ונשיקות לשניכם.

מצטרפת לשבחייך על הצוות הרפואי.

המכתב שנשלח להודיה מקסים ומרגש. הוא מציע דרך לראות אור בימים חשוכים וארוכים שלא רואים את סופם.

אז שבוע טוב לכם ומקוה שבמהלכו הודיה תתחזק ותרפא עוד ועוד עד להחלמתה המלאה.
יפה

שלום לכם
חשבתילהעביר את דבריכם לחברה שחלתה לאחרונה והיא כבר קרבה לגיל 80.
במחשבה שניה אני מעדיפה לעודד אותה באופן אישי ולהעריץ אותה על הדרך שהיא מתמודדת עם מצבה החדש.
איני מסוגלת להרגיש את סבלה, אני יכולה רק לעודד.
כך אני גם מקווה שאני יכולה רק לעודד אותכם.
החזיקו מעמד והסבל יהיה מאחוריכם
שרה

רק לאחרונה אני עוקבת, אולי פספסתי, איך המחלה התגלתה?
איך מצב הרוח של הילדים?
ואני מאמינה שיהיה סוף טוב לסיפור הזה! אמן!!