אני סובלת מדיכאון קליני כרוני, וכשמגיע החורף אני בכלל על סף התמוטטות, זה נוראי.

לארץ שמשית ונהדרת

אין כמו סקס בלטפל בדכאון מסוג זה. אם מאהבת בלתי אפשרי טכנית אז ללכת לזונה. ענין של 250-300 ש''ח לפגישה ואתה מסודר.

קל יחסית ל"טפל" בו.

א. אכילת שוקולד ושתית קאקאו משובח.

ב. צמצום האכילת אורז, לחם, אטריות
קמחים וכו', לטובת מאכלים שמגבירים את
נוכחות הסרוטינין במוח, כמו:

חלבה
טחינה בדבש
דבש עם סומסום.

ג. אכילת יתר מרגיעה.
אבל מומלץ לא להגזים ולא "לטפוח", ולהקפיד
על מאכלים שמעלים את שיעור הסרוטינין במוח.

מחלת הדכאון היא מחלה שסובלים ממנה
כשליש מהאוכלוסיה. בעיקר נשים.

אפשר "להלחם" בדכאון בעזרת כוח רצון,
עיסוק בעיסוקים מענינים ומהנים,לרבות
תחביבים, קריאה ואפילו בישול (לא אכילה...).

העובדה שרוב חולי הדכאון הן נשים,
חייב לדחוף את הרופאים לרדת לעומק הענין
ולפתח תרופות לנשים הרבות שלוקות בדבר הזה.

אגב, אשה דכאונית שתתמנה לתפקיד
רב אחריות, יהיה לה קל יותר להתגבר על הדכאון.

יש בי קצת מועקה בלב...כמו היום למשל.מה לעשות?

למזלי אין לי את התופעות הקיצוניות שעליהן דובר בכתבה, אבל אני בהחלט מבינה מה זה דיכאון חורף ולמרות שהקיץ מהביל וקשה, מצידי הוא יכול להיות כאן כל השנה.

אצלנו, יש יותר מדי קיץ, לטעמי. אני מאוהבת בשלוש עונות. בסתיו בחורף ובאביב. הקיץ המהביל, בלתי נסבל, למי שלא יוצא מבית ממוזג לרכב ממוזג למשרד ממוזג.
תנו לי חורף ואברך על כל טיפת גשם. חורף זה ברכה. זה זמן להגיגים. לנצל את הקור להתקרב, נפשית. פיסית.
רומנטיקה באוויר, גם אם אין כרגע גבר שישכל רגליו הקרות בין רלגיך החמימות.
חורף נעים!

כולה שבועיים בשנה יש פה עננים בשמיים

אני חולה על החורף. אני פורחת. בקיץ אני קמלה כמו העשב.