כמי שחוותה פסיכודרמה עם הכותבת אני רוצה ראשית להעיד שזו חוויה מרתקת בפני עצמה. מבחינתי הפסיכודרמה עונה על הצורך התכליתי של להפוך מודעות לשינוי הלכה למעשה. מודעות, כשלעצמה היא יפה ומעניינת אך לא עושה הבדל, לדאבונינו.

זה באמת שונה מכל דבר אחר שעברתי.
אין כאן שום השמצה של הפסיכולאנליזה

למה אין תכניות טלוויזיה עם פסיכודרמה ?

האופן בו מוצגת הפסיכונאליזה בכתבה זו מעוות מיסודו. מה עם כל נושא ההעברה בטיפול? ההחייאה של קונפליקטים פנימיים בתוך הקשר הטיפולי וההעמקה בהם בתוך הקשר הטיפולי של כאן ועכשיו?