מושתלי מח עצם במחלקה זו זקוקים לתנאים סטריליים במיוחד וזאת עקב העובדה שהורגים להם את המערכת החיסונית והם הופכים להיות חשופים למחלות וחיידקים. (מה שעשוי להיות קטלני עבורם). אך לא כך בבית החולים המדובר :
צוות המטפלים נוגע בחולים ללא כפפות. (כשבני המשפחה היו נכנסים לחדרו של איתן עם כפפות ומסיכה, חלק מהרופאים והאחים היו צוחקים עליהם.)
ההוראה אומרת שעל הנכנסים לחדרי המטופלים להיות עם ערדליים על הנעליים. לא רק שהצוות המטפל לא מיישם את ההוראה הזו אלא שהוא גם יוצא החוצה לעשן עם הנעליים האלה ונכנס איתם אח''כ לחדרי החולים כשהם מלאים בחיידקים.
בשלב מסוים היה צורך דחוף לחבר את איתן למכונת דיאליזה, האדם שהביא את המכונה גילה שהיא מקולקלת ובמקום להביא חלופית הוא התחיל לתקן אותה בחדר של איתן (בסוף התייאש והביא מכונה אחרת)
השרברב נכנס לתקן את ברז המים בחדר של איתן כשהוא מלוכלך מתיקון צינורות וביובים .
טכנאי הרנטגן עוברים ממחלקה למחלקה ומחולה לחולה מבלי למגן את עצמם ואפילו לא שוטפים ידיים לפני שנוגעים בחולים. (היו עושים לאיתן צילום כמעט כל יום)
בארוחת הצהריים מקבלים המטופלים סלטי כרוב במיונז (מיונז שלא נשמר בתנאי קירור קפדניים, הופך להיות בית גידול לחיידקי סלמונלה ובמקרים מסוימים עלול לגרום למותם של מטופלים – במיוחד אם אין להם מערכת חיסונית בגוף)
כשאיתן גסס ונשם את נשימותיו האחרונות, הפרופסור ששכנע אותו להיכנס להשתלה, עמד מחוץ לחדר והתבדח עם אחד הרופאים מול המשפחה הבוכה. (חוסר רגישות)
את מי שמעניינים הפרטים
http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=483740