- 43.
- 42.
דודה של שוקי, 15/05/09 14:24
אני בהריון ראשון שבוע 17 ואי אפשר לתאר מה עברתי .עד שבוע 12 היו לי דימומים חזקים והיה סיכוי של 50 %שההריון ימשיך. לקחתי כדורים וזריקות ושכבתי כל היום. כתוצאה מזה נוצר קריש דם ברגל אושפזתי .היו לי בחילות והקאות איומות .הגעתי למצב שלא אכלתי והקאתי מים. אושפזתי לקבלת עירוי.היום אני מצליחה לאכול צנצנת גרבר תפוחים ופרוסת לחם וצלחת מרק ירקות .לא בשר ולא דגים ולא חלבי. ירדתי עד עכשיו 7 קילו אף אחד לא מבין אותי ורק אומרים שהריון זה לא מחלה ונותנים לי הרגשה שאני סתם מתפנקת .אני סובלת כבר 17 שבועות.אני לוקחת מולטי ויטמין מיוחד להריון וקפסולה של גינגר עם b6 ניסתי את כל העצות .והרופא לא עזר לי. ואחרי שקראתי את הכתבה הזו התעודדתי שיש עוד כמה בודדות שסובלות כמוני ואני לא לבד .אולי נקים קבוצת תמיכה ?שבת שלום לכולכן ותחזקנה מעמד .אומרים שזה עובר אחרי 9 חודשים .
- 41.
אמא טריה, 07/05/09 14:18
אני פחדתי בהריון שלי שכל החרדות ישארו גם לאחר הלידה. היתה לי תשישות נוראה, עצב, פחדים על מה יהיה, חוסר חשק להכל, הרגשה שאני מכוערת. ממש ככה, הרגשתי מכוערת, שמנה, מאבדת פרופורציות נורמליות של הגוף. קטסטרופה.
ב''ה שלאחר הלידה הכל עבר, עם העזרה המסורה של אמא שלי התחזקתי והיום אנו מגדלים תינוקת מתוקה ואפילו בא לי עוד הריון.
אולי אנחנו מזוכיסטיות בלתי נדלות..
- 40.
חוויתי הריון יותר קשה ממה שבכתבה
סיגל, 07/05/09 13:03
אני הקאתי 9 וחצי חדשים.כל יום, כל דבר. ירדתי 10 ק''ג ורק בחודש תשיעי ירדתי 2.אז כבר יכולתי לשתות רק מים ולאכול כמה שקדים, ולהקיא אותם.עקב צירים מוקדמים הייתי בשמירת הריון בחמשת החודשים האחרונים.בהריון הראשון היה קשה מאד. לא עניין אותי הילד ורק רציתי להיפטר מההריון כבר.אחרי שאני יודעת מה זה ילד, איזו מתנה ואושר נפלא, היה לי יותר כוח להריון הבא שלא היה יותר טוב מהראשון.נכון, סבל יומיומי ,אבל...להישאר בפורפורציה!אחרי שליוויתי אחות חולת סרטן שהקיאה בגלל כימותרפיה - אז אני חותמת על המשפט שהריון זה לא מחלה!סבלתי,אבל למען משהו נפלא שאין עוד דומה לו.כן, ואני רוצה עוד ילדים.אני רק צריכה עדיין להתאושש ולהשמין קצת לפני שארד שוב 10 ק''ג.ויש גם בונוס-תמיד הייתי צריכה להתאמץ להיות רזה ומאז ההריונות אני רזה תמיד.
- 39.
אשה בהריון שני, 06/05/09 21:17
להשגת המטרה - ילד.
אני דווקא שומעת כל הזמן נשים בהריון מקטרות, לא מבינה מדוע טוענים בכתבה שיש קשר של שתיקה.
נשים אפילו נהנות לקטר על המיחושים בהריון, ממה שאני שמה לב.
בכל מקרה, ברור שהריון ולידה אינם תהליכים קלים, לחלק יותר ולחלק פחות, אבל מוכנים לסבול קצת כדי להגיע למטרה - ילד מתוק שמסב אושר גדול.
ומסכימה למה שכתוב בכתבה - מדובר גם במבנה אישיותי. האשה בת ה- 37 נשמעת לי, מצטערת, קצת אינפנטילית, ואולי יש סיבה שנכנסה להריון ראשון רק בגיל 37. לא ממנה צריך לקבל מושג לגבי הקשיים בהריון.
- 38.
הריון עצבני, 06/05/09 12:59
אני קוראת את הכתבה הזאת ולא יודעת אם להתרגש שסוף סוף מישהו מבין אותי בעולם או עוד יותר להתעצבן על כל הנשמות הטובות בחיי שטוענות שזו פשוט אני שלוקחת את זה ככה, כי הרי זה לא כזה נורא וכולן עוברות את זה והריון זה לא מחלה!!! אי אפשר לשמוע את זה יותר. בא לי להקיא על כל מי שמעז בכלל לשפוט ולבקר. אני מודה לכן על הכתבה הזאת, אין לכן מושג כמה חיזקתן!! אני מקווה שאני כבר לקראת סוף הזוועות (מתחילה מחר שלישי) ומאחלת לכל הסובלות, להפסיק להקשיב לסביבה שגם ככה רק מעלה את סף העצבים שגם ככה גבוה מהרגיל, להתרכז בעצמך ולקוות שיעבור כמה שיותר מהר ושבסוף נהיה אמהות שוות לאללה!!!-
After 2, 06/05/09 20:20
. Stay strong & try to find something natural to calm down cause those nine months would pass so slowly, days & nights, so slowly that u would wish for it to come out & cry at nights with t final cherry at t delivery where every woman bows to each-other at the only moment of feminine brotherhood. Yet, with all this, we must find ways to stay calm & see t best for him or her. Their smiles would (really) take it all away.
-
- 37.
lets be honest & support each other
after 2, 06/05/09 07:49
Finally a woman comes out and says the truth a and those are the comments. Such a shame. And what about he emotional damage too us and t family with all t hormonal changes? No mention of that while it's worse than anything physical. It is this that makes all the physical damage much worse. We woman never support each other. Constant competitions. Our children also prefer us suffering & honest than fake. .
- 36.
מומחית בענייני הקאות בהריון, 05/05/09 23:41
היו לי שני הריונות שחמשת החודשים הראשונים היו כל כך קשים שכל פעם נשבעתי לא לשכוח ולא לסלוח ולא להכנס להריון שוב. אבל על מי אני עובדת?!?
מרוב שהקאתי את נשמתי בהריון כבר נהיו לי מלא טיפים והנה הטובים מבינהם:
- לדאוג שיהיה כיסא בשירותים מול האסלה (הרבה יותר קל להקיא בישיבה).
- לדאוג שהמושב תמיד יהיה למעלה.
- לישון עם דלי ליד המיטה ליתר בטחון.
- ללכת לישון עם גומיה בשיער כי הכי מגעיל זה כשהשיער מתלכלך.
- 35.
אחד, 05/05/09 23:00
- 34.
הריון זה דבר יפה - וחבל לקלקל לו את המוניטין
גבר, 05/05/09 17:24
-
רסקולניקוב, 05/05/09 21:38
-
מתגובתך נראה שהבעיה היא עמוקה יותרמלה טובה, 05/05/09 21:49
זה שהריון הוא דבר יפה ומטרתו נשגבת לא אומר שאסור לדבר על זה שהוא קשה ומתסכל לפעמים. וזה כבר גולש מעבר לדיבור על הריון- לפעמים קשה ומותר להגיד את זה. זה לא מקלקל שומדבר. אם כבר זה מעניק הזדמנות לקבל קצת פורקן רגשי ותמיכה.
שים לב לצידוק שאתה מביא- ''לראות את בת הזוג בהריון זה יפה''. אני בטוח שאתה בן זוג אוהב ותומך, אבל ההסבר שלך מתמקד במה שא-ת-ה מרגיש, ולא בת זוגך.
ילדים הם דבר נפלא. זה לא אומר שהריון זו כזו חויה נעימה.
מזל טוב,
אביעד, חיפה.
-
- 33.
שני, 05/05/09 14:54
זה נכון שיש נשים שקשה להן בהריון, אבל יש גם נשים שנהנות ממנו. לא צריך להציג את זה כאילו כולן סובלות ויש קשר של שתיקה. אני באמצע שנות השלושים שלי ובחודש מתקדם ועד עכשיו לא סבלתי מאף אחד מהבעיות שתיארו הבנות בכתבה. התינוק שזז בבטן הוא פלא וגורם לאושר שקשה לתאר. גם חברותיי נהנות מההריון שלהן ולא מתלוננות.
בנות, אל תקחו את מה שכתוב פה יותר מדי קשה ותדעו שרוב ההריונות מקסימים.
- 32.
-
- 31.
יש כאלה שזה הפוך אצלן- (חוץ מהטרימסטר הראשון)
אמא, 05/05/09 14:01
אבל לאחר ההריון היה לי פשוט גהינום, רבתי המון עם בן זוגי, התינוקת שלי לא ישנה בלילה וסבלה מכאבי בטן נוראים (שהתגלו כרגישות לחלב), היה לי נרא קשה ואני מתפקדת מאד לא טוב בלי שינה, מאד עצבנית ומיואשת, לקח לזה כמה חודשים טובים לעבור, ככל שהיא יותר גדלה כך היה לי יותר קל, אבל עדיין אני לא מתכוונת להיכנס להריון נוסף רק מהסיבה הזאת- הקושי והחוסר חיים שמתלווה לכך, בייחוד למי שאין עזרה כמוני זה קשה ביותר!! שלא נדבר על הקושי בלמצוא עבודה ולשמור עליה......
- 30.
- 29.
- 28.
אמא לארבעה וחצי, 05/05/09 09:39
- 27.
-
יללה יללה, 06/05/09 21:23
-
- 26.
אנשופלה דובלה, 05/05/09 08:46
יש גם את קשר ה''ילדים זה שמחה'' שבו מתארים לך שכדאי לך לעשות ילדים כי הם יהיו לורדים בריטים קטנים מלאכיים ושאת תראי כמו דוגמנית , רק עם תינוק שקט וחייכן על היד.
בפועל תגלי שזה רחוק מלהיות כך, וגורר הרבה תסכולים, עצבים, קריזות (שלך ושל הילד), מרמור, מריבות עם הבעל (שלא חולק מספיק), דימוי גוף נמוך, עייפות תמידית ולעיתים תגלי שאת הופכת להיות מפלצת אלימה שמוכנה לרצוח בשביל שעות שינה או שקט.-
אף אחד לא אמר שלגדל ילדים זה קל! (תשאלי את ההורים שלך)
esther170 , 05/05/09 11:26
-
נטלי, 05/05/09 12:55
חסרות בנות חמישים שהילדים שלהן עזבו את הבית, עסוקים עם המשפחות שלהם ובקושי מרימים טלפון פעם בחודש, וגם זה מתוך תחושת כורח? חסרים זקנים בני שבעים שזרוקים בבתי אבות ויש להם ילדים שלא טורחים לבוא ונזכרים רק כשזה מגיע לירושה?
עם מי נראים רוב הזקנים במרכזי הערים? עם הילדים או עם הפיליפיניות?
למה רווקה = אוטומטית ל''ערירית ומסכנה''? אולי אותה רווקה בנתה חיים עם המון חברים, המון קשרים והמון הגשמת חלומות שהיא לא היתה יכולה להגשים אם היתה שוקעת בין החיתולים?
חלאס עם קלישאות!
אדם יכול להיות ממורמר גם עם עשרה ילדים (ועוד לא הזכרתי את הילדים שמנצלים את אמא שלהם לביביסיטר חינם והמון טובות כספיות בלי לברר אם האמא בכלל מעונינת?)
-
אני רווקה ללא ילדים ולא ממורמרת.
רווקה בת 54, 05/05/09 18:48
-
-
הנה עוד צפור נודדת מפורום נשים ששונאות ילדים
או, 06/05/09 21:20
-
- 25.
מעיין, 04/05/09 21:45
היי אני מזדהה עם כל מילה בכתבה ואף יותר.
אני עברתי הריון מאוד מאוד מאוד קשה.
סבלתי מתשישות קצינות בה לא יכולתי לקום שלושה חודשים מהמיטה בנוסף היה לי דיכאון שנימשך עד החודש השישי בערך .גרד נוראי ברגליים כאבים בחזה בצקות ברגליים,ועליתי 30 קילו במישקל.בלילה כשהיתי מנסה לישון היתי ניתקפת חרדות וסיוטים ומתעוררת אחרי שלוש שעות .בקיצור הריון מטורף . כיום אחרי שלוש שנים אני שוב רוצה להיות בהריון ולא אכחיש שאני דיי פוחדת .בהצלחה לכולן-
מותק, עלית 30 קילו. אם תעלי 30 קילו בלי הריון גם תרגישי ככה
dd, 05/05/09 19:37
-
לגברת הניכבדה חבל של שמת לב לשאר הפרמטרים ורק לעניין המישקל כי אז
מעיין, 24/05/09 23:44
-
-
- 24.
בת 34, 04/05/09 20:22
- 23.
רונית, 04/05/09 20:21
- 22.
- 21.
הא, 04/05/09 19:39
- 20.
Racheli, 04/05/09 19:19
נשים יקרות
אישה עוברת כמה שלבים בחיים היא ילדה.אשה. אמא. וסבתא כל שלב הוא יפה ומיוחד.
אני בת 38 בהריון ומרגישה נפלא את בחילות הבוקר קיבלתי באהבה והן נעלמו כאשר הגוף שלי מותש אני שוכבת לי כמו סמרטוט אבל פתאום משהו זז בתוכי ואז אני יודעת שיש בתוכי חיים וזה גורם לי ולבן זוגי אושר עילאי.
אני ועוד המון כמוני נראות נפלא בהריון אנחנו מרגישות נשיות סקסיות אהובות ומלאות חיים.
לכן אני ממליצה לכן להתחבר לצד הנשי שלכן ולאהוב את עצמכן ולהיות אישה בכל מובן המילה -
- 19.
- 18.
- 17.
אומללה נוספת, 04/05/09 18:54
- 16.
נינה, 04/05/09 18:50
לילך, תגידי תודה לאל שלפחות את נראית יפה כ''כ, כי אני סבלתי בדיוק כמוךאבל בנוסף לכל הצרות התנפחתי כמו בלון והיה לי אף של טרול מרוב שהתנפחתי בלי סיבה מוסברת. לא הרביתי באכילת מלחים וברוך ה' גם רעלת לא היתה לי.
וכמו גדולה הקאתי עד חודש תשיעי ובלידה עצמה החזקתי את עצמי בכוח לא להקיא.
אין מה לעשות. בצער תלדי בנים. -
- 15.
אבישג, 04/05/09 18:35
- 14.
- 13.
המדריך מהחוף הנפרד, ניו יורק, 04/05/09 17:34
-
אלמונית, 05/05/09 09:06
-
אלמוניקו, 10/05/09 09:45
-
-
- 12.
צאלה, 04/05/09 17:31
אחרי שגרתי מספר שנים בארה''ב ובאיטליה,
אני יכולה קצת להשוות את ההתבטאויות של
הנשים שם, לעומת אצלנו.
בגן של בתי בארה''ב האמהות דיברו בחופשיות על הקשיים בהריון ובלידה. נדהמתי מגילוי
הלב והכנות.
גם באיטליה הן שיתפו בטבעיות עם הקשיים.
רק כשחזרתי ארצה וסיפרתי על הבעיות שהיו
לי בהריונות ובלידות הסתכלו עלי כעל שוברת מיתוס, על איך אני מעיזה להתלונן ובכלל שאגיד תודה שיש לי שני ילדים.
אז יש לנו כנראה עוד מה ללמוד.
- 11.
האמת העירומה, 04/05/09 17:26
יש מליון נעלמים במשוואה הזו שנקראת הריון.
יש נשים שפורחות, ומתחברות לנשיות, ומרגישות יפות וסקסיות, ויש את אלה שבדיוק להפך. זה תלוי בקלפים שהגורל חילק לנו.
אבל ששום אישה לא תבוא ותספר לי כמה היא נהנתה להיות בחודש השמיני והתשיעי. גם לא אלו שחוו הריון נהדר ולא הקיאו פעם אחת.
את מגיעה לגודל של לוייתן. כל התנועות שלך כבדות. את עייפה. כפות הידיים והרגליים שלך נראות כמו של פיונה מהסרט שרק. סבלנות אפס להכל. ככה זה.
ומעבר לזה - למרות כל בילבולי המוח כאן בתגובות הקודמות - הגוף משתנה. נקודה. אפשר לגור כל היום בחדר כושר. להוריד כל גרם עודף מההריון - אבל האמת היא שהגוף משתנה. מה שהיה הוא לא שיהיה.
הריון קל לכולכן!
- 10.
גליה, 04/05/09 17:24
- 9.
רנה, 04/05/09 17:24
- 8.
- 7.
- 6.
אימי, 04/05/09 17:13
- 5.
עצוב שכך. לדעתי הכל תלוי באישיות של האישה ובתמיכה
אזרח מנוסה, 04/05/09 17:12
- 4.
יודעת היטב, 04/05/09 17:06
ההריון הראשון שלי בגיל 21 היה איום ונורא כמו כל התיאורים בכתבה. לא הפסקתי להקיא ולא תפקדתי בכלל כולל שנאה עצמית וכעס על העובר ותהפוכות רגשיות קיצוניות וכולם כולל הרופאים אמרו לי שזו מחלה בריאה כשמסביבי נשים הרות בכיף ונהנות ואני לא מפסיקה לבכות ולילל. אז אני מאוד מבינה לליבן של המתקשות. בנוסף גם הלידה הזו היתה קשה ביותר עם המון מנות דם, חיתוך ענק מדישמפריע עד היום ולידה עם מלקחיים וללא חומרי אילחוש. כן בכל פעם שאני חושבת אני מרחמת על עצמי. מה שכן חיכיתי כ 12 שנה עד שהעזתי שוב. ההריונות השני והשלישי היו בסדר הלידה השלישית היתה קשה כמו הראשונה + שלא הוציאו את כל השיליה וכמעט הרגו אותי. היו כולם בוגרים ויפים אבל הזכרונות לא תמיד נעימים. -
- 3.
מאוכזבת מהכתבה, 04/05/09 17:05
-
רנה, 04/05/09 17:30
כתבה ממש מצויינת ואני יכולה להזדהות עם כמעט כל מילה (לא היו לי הקאות אבל הרבה דברים אחרים לא יותר סימפטיים).
ברור שהרגשה שונה ותלויה בגיל האישה, במצבה הנפשי קודם להריון ועוד הרבה דברים. אבל עדיין זה לא אומר שאם למישהו זה קל לאחרים זה לא יכול להיות קשה, זה סטרס לגוף ולנפש וטוב שמדברים על זה בגלוי וגם כמובן יש איוסוף מקרים שונים.לא הבנתי למה השגת שהנשים שמשתתפות בכתבה חושבות רק על עצמן... זה לא נובע משום מקום לדעתי. חוץ מזה - תמיד צריך וחשוב לחשוב על גם עצמינו!
-
נ, 04/05/09 20:14
תתארי לך סיטואציה כזו, לקום כל בוקר עם בחילה, להמשיך עם ההרגשה הזו במשך כל היום כולל סחרחורות והרגשה כללית רעה, להקיא שוב ושוב ואחר כך לשמוע מהרופאה שזה טוב שאת מקיאה כי ההורמונים עובדים. אין כאן שום קשר לגיל או נרחמנא ליצלן פינוק של נשים שחושבות רק על עצמן. (גם המפונקת שבנשים לא הייתה מוכנה לחוות את זה יותר משבוע), אני מאחלת לך מכל ליבי שבהריונות שלך תרגישי טוב. ובקשר לגיל.... את בת 22 וכנראה בגלל גילך הצעיר את מגיבה כך. קצת אמפטיה.
-
שירה, 05/05/09 13:15
איך את כותבת כזו תגובה בלי לבדוק לפני??? את באמת מאמינה שלכולן זה אותו דבר???? שהסיפורים על הקאות והתעלפויות, חולשה, עייפות, כאבים ושאר מרעין בישין- הכל זה אגדות שנכתבו ע''י נשים מפונקות שחושבות על עצמן בלבד???? איזו התנשאות ויהירות! את בטח גם חושבת שמי שלא נכנסת להריון אחרי חודש-חודשיים בטח לא רוצה...אני בהלם שיש מישהי שבאמת חושבת ככה. תברכי על כל רגע שאת מרגישה טוב, ואני מקווה בשבילך שכל החיים שלך ימשיכו להיות דבש.
-
שטויות! אני כבר עברתי 40 ואני בהריון... מרגישה מעולה
א., 05/05/09 15:27
יש מספיק בנות 22 שכל היום מתאוננות ומתלוננות!!!
''אוי, העמסת סוכר ... איזה איכס נוראי!''
עשיתי היום - איזה שטות מטומטמת!
''אוי, איזה חשק למלפפונים חמוצים בשוקולד יש לי... מאמי.. לך תביא לי!''
גם כן - בנות 20+ בד''כ מתנהגות כך בהריון (כמובן שלא כולן)
נו באמת - כמו שההכללות שלי אינן חד משמעיות גם שלך הן לא!
-
- 2.
esther170 , 04/05/09 16:57
-
רנה, 04/05/09 17:26
-
- 1.
-
רנה, 04/05/09 17:25
-