מהאיקקלומין עד הפרית מבחנה ולבסוף הריתי באופן עצמאי.
המעניין הוא, שגם אני הריתי באופן עצמאי כשממש לא היה סיכוי להריון אחרי שרצינו לאמץ ילד(לא אימצנו אותו משום שהוריו רצו שהילד יאומץ ע''י אנשים שהם לא מכירים ואין סיכוי שידעו היכן הוא, ואותנו הם מכירים).
פעם קראתי על זה שאימוץ זה חסד גדול מאד ועושה הרבה ''רעש'' בשמים לכן מהשמים מחזירים לבעלי החסד בהריון משלהם. מי יודע?
העיקר שנזכה לגדל אותם בנחת ובשמחה.
אמא שילדה בגיל מבוגר יחסית אחרי 12 שנה של נסיונות כואבים וכושלים.

מלאה בסטיגמות מטופשות
''קריירה, קריירה, קריירה''..
כאילו אין אמהות עם קריירה
ואני ממש לא מרחמת על האורנשטיין הזו על ה''ייסורים'' שעברה, אין לאישה שדוחה את הילודה עד גיל כ''כ מאוחר מה להתפלא שהיא צריכה לעבור את הקושי הזה. האמת? מגיע לה. אישה אנוכית.

אחרי 2 נסיונות שכמעט הרגו את אישתי סיפרה לי חברה על מטפל סיני בירושלים הלכתי אליו (מאחר והבעיה הייתה באיכות זרע נמוכה) בדק אותי ישב והסביר מה שהסביר הסבריו נשמעו הגיוניים קיבלתי אותם והתחלתי בטיפול חלף זמן והוא ביקש לראות גם את אישתי שלושה חודשים בדיוק אחרי תחילת הטיפול המשותף הרתה אישתי עם ילדה מ ה ממת אשר כיום היא בת 3.5 לאחר מכן עם השני לא שיחקנו שוב הלכנו אליו ושוב 3 חודשים (אני יודע כי שילמנו לו אחת לחודש עבור מפגש של פעם בשבוע והיו 3 תשלומים) ונולד לנו בן מהמממם אשר כיום בן שנה יש הרבה היגיון בטיפולים ובאורח החיים הסיני אני ממליץ אציין רק שאישתי סבלה רבות מההורמונים אשר הוזרקו לה וגם מיחס דוחה של אחיות בית החולים הפרטי במרכז ת''א אם כי אולי זה השתנה כי עברו 6 שנים

אני הגעתי לרופא שסיפר לי על הסטטיסטיקה שלו ושל הרופא הקודם שטיפל בי בטיפול בנשים בנות 45. . שניהם עשרות שנים בתחום. לשניהם היו, לכל אחד מטופלת אחת שנכנסה להריון מבן זוג, אחת בטעות ואחת בטיפול. האחרות ללא בן זוג לא הצליחו ! סטטיסטיקה ! הרופא הראשון אפשר לי לנסות טיפולים בלי סוף, ועקף את משרד הבריאות. השני פשוט הסביר לי שעתיים שלמות ונתן לי לבחור מה לעשות. וגם כעת אני לא בטוחה מה נכון. אין מספיק חומר גלוי לציבור !

יש עדיין רופאים שאכפת להם, כמוך, אם אתה רופא, או עוסק בתחום. הרוב משרתים את עצמם. קח כל קבוצה, רק אחוז קטן שם את כל הקבוצה לפניו ומבין את הכוח שיש לביחד. בדרך כלל כל אחד דואג לעצמו בלבד. גם רופאים ! ואני? למזלי נתקלתי בחבר שדאג לי והבהיר לי את מצבי טיפה מאוחר מידי. מי אחר בסביבה שלי חשב עלי, על כך שאני מאחרת לחשוב על הורות? הרוב עסוקים בעצמם.וכך גם היה כשניסיתי להרות. הרוב סביבי חשב על עצמו. שלא אהיה נטל לסביבה אם הקריירה שלי תדשדש. אפשר לספור על כף יד אחת את מי שתמך בי.

גם אני רוצה לזעוק לכל אלו שבגיל 40 עוד מחכות וחושבות שיש להן סיכוי להרות בגיל מאוחר יותר או שמאמינות שעדיין ימצאו את בן הזוג המתאים. כשתנסו בגיל מאוחר ותצליחו או לא, גם אתן תרגישו שתלך הקריירה לעזזל, הלואי והיה לי ילד !
הסיכויים להרות קטנים עם הגיל וטוב שנכתב על כך ספר ! כן ירבו.
מי יתן ויתיחסו לנשים יותר ואולי יותר נשים צריכות להכנס לתחום לשם כך. אולי הטיפול בחולי לב גברים מושקע כל כך כי גברים עדיין מובילים את התחום? אולי אם יותר נשים יעסקו ברפואת נשים לא נרגיש כיתרת בשר ונקבל טיפולים מתאימים יותר !

כמי שעוברת את זה, כמובן עם הבעל, כבר כשנתיים, אני אומרת: היא ממש מגזימה, וסתם מפחידה נשים שלפני טיפולי פוריות.
לא צריך לעצור את החיים, בטח-ובטח לא צריך להתחיל לריב עם הבעל או להשתגע.

היא צודקת בכמה דברים קטנים - גם לי קרה שרופאים הבריזו, או שאחיות כמעט טעו בתרופה, או שכחו זרע בחוץ (פעמיים). בדרך-כלל פתרנו את זה בשיחה קצרה עם ההנהלה ואיום בתביעת רשלנות. אז התעצבנו למשך שעה-שעתיים ואח''כ שכחנו מזה.
גם נכון שזה לא ממש זול, אבל בארץ קופ''ח משתתפת. עבור מחזור עם הפקת ביציות יוצא שעלינו לשלם מכיסנו בערך 1200 שח אחרי השתתפות, לא נעים אבל הרבה משפחות ממעמד הביניים יכולות לעמוד בזה (מי שאין לו גם את זה - אני מצטערת בשבילכם/ן ומקווה מכל הלב שהמצב ישתפר).

אנחנו כן עושים סקס, כן ממשיכים לאהוב, כן ממשיכים בקריירה, ולא חושבים על זה עשרים וארבע שעות ביממה!! אני מעדיפה לחשוב על שיר ששמעתי, סרט טוב, מתכון חדש, ציור שהתחלתי ללמוד... ואותו דבר הבעל המקסים שלי.
הכל תלוי איך לוקחים את זה. אנחנו מניחים שזה יבוא מתי שהוא, וזהו.

כמה תמים אתה ? הכל ידוע במערכת הבריאות ? כמה שנים הסתירו את הניסויים בחיילים ? מישהו סיפר לך על ניסויים בחולים בלי הסכמתם ? על בדיקות גיניקולוגיות למטופלות בלי הסכמתן - שמעת , קראת ? מי שבמערכת מזדעזע אבל חרד למקום עבודתו. על פרופ' - ראש מחלקה שדורש לקחת דמים מחולים כי הוא זקוק לדם הזה- לצורך מאמר פרטי בכנס מדעי ? שמעת ? בוודאי שלא ! כך גם בבדיקת צילום רחם - הגורמת לעקרות - כי החומר אינו מתפרק לחלוטין , וסותם את המעבר מהרחם לשחלות. אני במקצוע כבר 30 שנה , ויודע על מה אני מדבר, מנסיון, ! את טעויות הרופאים - קוברים ,ואין תיעוד ! מי שלא נכנסת להריון
סובלת , אבל אינה מודעת לבעיה,שהצילום המיותר מחמיר את מצבה .

אם אמת דבריך - מדוע אינך מרים את הכפפה ומוכיח טענותיך ?

1. הוכחת טענותיך תשיג לך מעמד מקצועי ואמינות ללא עוררין, כמו כן בדרך זו תציל נפשות אלה המתייסרות ללדת ואלה שטרם הגיעו לעולם.

2. איך אתה יכול לנדב את אחוזי הסיכויים להיריון ספונטי - זה אמור להתבסס על מחקר ?
בדרך כלל אלו שעוברות בדיקה זו הם כבר עם בעיה פסיכולוגית קשה והפנים אל טיפולי פוריות בכל רמה שתדרש.

3. האם דבריך מתייחסים רק לזרע או גם לביצית מופרית שאמורה להשתרש ברחם ?
אם מתייחס גם לביצית מופרית - איך אתה יכול להסביר הצלחה של הריון תקין - לעיתים, מרובה עוברים - כבר מטיפול ההפריה הראשון ? - לא במקרה שלי, לצערי.

אתה מעלה דברים שאם אמת בהם - זה מזעזע ואם לא - העוול שאתה עושה הוא כפול ומכופל כי אז אתה פוגע בציבור המטפלים והמטופלים כאחד.

לתשומת לבך !

בדיקת הרנטגן הראשונה - צילום רחם - גורם לעקרות, עקב הזרקת חומר ניגודי מסוג אורוגרפין, הנדבק לדפנות הרחם והחצוצרות,וסוגר את המעבר לזרע, אינו יורד גם לאחר שנים! אחרי צילום כזה, שהוא תנאי להמשך הטיפול, יורדים הסיכויים להריון ספונטני ב75% ! ואז כמובן הרופאים חוגגים , יש תעסוקה , יש כסף, אבל הריון - אין.
צריך לאסור בחוק את הבדיקה המיותרת !ובמקום זה רק אולטרא סאונד - או MRI - שעולים כמובן הרבה כסף, אבל בטוחים בהרבה !

ומעלה שאלות נוקבות.