• 19.

    אתכם

    אור-יה, 23/11/08 14:47

    נמרוד יקירי, הבטחתי לך במספירה שכמו שאני באה הביתה ככה אני נכנסת מ-י-ד לאינטרנט, נכון? אז הנה אני, המומה ממה שאני קוראת - הן מהתוכן והן מכשרונו של הכותב, שלעניות דעתי, בחר במקצוע הלא נכון. ואגב, הסרטן שלי היה ילד על ידכם....

  • 18.

    זה הכי טבעי בעיני

    מירי, 20/11/08 22:47

    כשהיא בבית היא רוצה לחזור לשגרה.
    מאחלת לכם שיעבור הכי קל שאפשר, והכי מוצלח שאפשר,וזה אפשרי.

    • יומן סרטן

      נמו, 21/11/08 00:11

      ברור מה מצפים שתבכה,הבכי רק מנקה את ארובת העיין לעתה יש לחזור לשגרה בין טיפול למשנהו.

  • 17.

    בריאות ושלווה

    קק, 20/11/08 14:07

    נמו
    עוקבת אחרייך, ושולחת לכם אנרגיות של אור ובריאות, לאשתך האמיצה, שתזכור לנשום ולזכור שהיקום/אלוהים אוהב אותה והכל יהיה טוב.ולכך - חיבוק חזק - ואיזה מזל לכם שאתם אחד עם השני ובשביל השני.. חזק ואמץ

    • יומן סרטן

      נמו, 20/11/08 16:42

      קק תבחרי שם אחר תסמיך שלילי,הודיה היא עם כל ה 45 ק''ג שלה יותר חזקה מכל 120 ק''גשל WWW היא קיבלה את המחלה והבינה שיש להתמודד בכל האמצעים,אני רק כותב ועומד מהצד בכדי שלא תיפול.פרקים בדרך.

  • 16.

    נשוי לו

    13, 20/11/08 13:55

    לא מאחל לשונאיי ובטח לא לאוהביי
    את אשר רואות עיניי
    את אשר חווה ליבי , רוצה להקיא מקירבי
    אך יודע כי אין זה אפשרי
    מספיק כבר סרטן , כל כך קטן
    אך עדיין כזה שתלטן
    שחרר כבר את אישתי , שהיא כל ליבי
    ולמעשה זורם אתה בדמי שלי
    רוצה אני דו קרב
    בו תצא אתה מאוכזב
    אך יודע אני , כי זה לא יקרה עכשיו
    מה עוד יכול אני לעשות
    בזמן שעיניי כל היום דומעות
    ורק את אישתי משתוקק לרצות
    לא אוותר ולא אשבר
    עד כי אותך מגופה אשחרר
    הצדק אבולוציוני לך לא מצאתי
    לכן אותך לנצח נשבעתי
    כי באלוהיי תמיד האמנתי

    • יומן סרטן

      נמו, 20/11/08 14:01

      לכתוב אתה יודע.

      • לצערי גם לכאוב (ל''ת)

        13, 20/11/08 14:11

  • 15.

    הודיה אלוהים איתך - עם רצון חזק ומלחמה מנצחים (ל''ת)

    אמן שתבראי ורבים אחרים גם כן., 20/11/08 11:14

    • יומן סרטן

      נמו, 20/11/08 14:01

      תודה מעריכים.

  • 14.

    אני עוקבת אחרייך נמרוד - אתה לרוב בסדר אבל צריך לפתח רגישות

    יותר גבוהה כלפי הודיה, 20/11/08 11:13

    כי כשאתה חולה וסובל מכאבים אין לך סבלנות לכלום. ואפילו כל מילה שנאמרת לא במקום מרגיזה עוד יותר. תן לה את כל האויר לנשימה שהיא זקוקה. היא עוברת את הגיהנום ותחזור לחיים בחזרה. הסבלנות היא הניצחון.

    • יומן סרטן

      נמו, 20/11/08 14:03

      יש להודיה אין סוף אוויר ממני,רק הסרטן יושב במקום שחוסם את הכניסה ברצף,היא חזקה ודוגמא איך להתמודד עם הסרטן.

  • 13.

    לנמרוד ולהודיה

    עינת, 20/11/08 10:57

    מקווה שההשתלה תהיה מוצלחת ושתחזרו לשיגרה כמה שיותר מהר.
    תהיו חזקים, ובעיקר- בריאים!

    • יומן סרטן

      נמו, 20/11/08 14:03

      עינת את מקיסמההההההההההההההההההההההה

  • 12.

    המון כוח

    טלי, 20/11/08 09:39

    עוקבת אחרי היומן באופן קבוע. אתה מדהים (את זה כבר כתבתי בעבר...וצר לי שאני לא מוצאת מילים אחרות כעת...) ואני בטוחה שאתה נותן להודיה המון כוח וטיפה של שפיות (אפילו כדי לרדת עליך צריך כוח וטיפה של שפיות).

    • יומן סרטן

      נמו, 20/11/08 14:05

      טלי,כל ההתנהלות של הודיה שפויה לגמרה הכי לא שפוי זה הטפיל פרוק רגליים,שלחי את המייל שלך תודה על המעורבות,יש כאן אתגר שנוכל לו.שמרי על עצמך ממני נמו.

  • 11.

    נמרוד - מה זה הספר הזה?? רוצה לקרוא גם

    לאמשנה, 20/11/08 09:39

    אישה יפה הלכה לרופא-מי כתב, עכרית/אנגלית - תן פרטים

    מאחלת לכם הרבה בריאות-ותמשיך לכתוב-אתה כותב מדהים!!

    • יומן סרטן

      נמו, 20/11/08 14:07

      הסופר הולנדי,קולין נמצא בחנויות הספרים ''אישה אחת הולכת לרופא'' הוא מתפרק ומסתובב בין הברים והקסטזי כתוב מאד יפה.

  • 10.

    ניקיונות זה מה שמעניין אותה? אולי כדאי גם לעשות שינוי בנפש?

    שדגכ, 20/11/08 08:56

    הבחורה נשמעת לי לא מאוזנת גם בלי קשר לסרטן.

    • יומן סרטן

      נמו, 20/11/08 09:14

      זו הדרך שלה לברוח מהמציאות ובכלל ניקיון זה לא רע בעיקר בגלל הטינופת שאנו משאירים.

    • הרבה אנשים מוצאים תראפיה בניקיון

      אורנה, 20/11/08 09:56

      זה לא רע. זה נותן אנרגיות ושקט נפשי כשהכל נקי. לא לזלזל!

      • כשאתה חולה וחוזר הביתה ורוצה להרגיש שאתה בריא - אתה חוזר

        לחיי היום יום זה עוזר לשכוח, 20/11/08 11:09

        להרגיש שאתה בריא שהכל בסדר אצלך. אני מכירה את ההרגשה הזאת לחזור אל החיים.

      • יומן סרטן

        נמו, 20/11/08 14:07

        לנקות זה סוג של התעמלות,גם סקסי.

  • 9.

    Transplant

    sarah, 20/11/08 01:17

    On September 18 I went through a stem cell transplant, It was a rough ride, but I am here and I do not feel sick anymore. Take it one day at the time, do not project... be optimistic, and she will be ok. and so will you and so will your children.. Best to all of you.

    • יומן סרטן

      נמו, 20/11/08 06:45

      תודה על העידוד קהל הקוראים מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםם

  • 8.

    הצלחת להעביר בצורה כל כך יפה את התחושות והכאב...שיהיה לכם רק טוב ואושר

    אורי, 20/11/08 00:39

    הצדדים האלה בסרטן ועל התמודדות המעגל הקרוב לחולה עוברים בצורה מוחשית. ולפי מה שאתה כותב אני חושב שהכוח שלכם כזוג הוא מדהים.
    מאוד מרגש לקרוא את הדברים ונראה שהכוח שלכם יחד לא יגרום לשום סרטן סיכוי לשרוד בגוף.

    • יומן סרטן

      נמו, 20/11/08 06:44

      אורי דברייך מרגשים תודה.

  • 7.

    נשבעת שבדם שתרמתי להודיה

    אילת ג, 19/11/08 22:11

    לא היה לא הרואין ולא קוק :)

    קראתי הערב את כל היומן שאתה כותב, נמרוד, ואני מעריצה את תעצומות הנפש.

    שולחת לכם הרבה כח ואופטימיות...אתם תנצחו גם את זה...

    רפואה שלמה ומהירה, אמן.

    • יומן סרטן

      נמו, 20/11/08 01:50

      תודה,נתרמו 80 מנות עד כה תודה ועוד היד נטויה.{לדקירת המחט}

  • 6.

    כחולה סרטן הודג'קין לשעבר-- [אמן!!!]

    יוני, 19/11/08 21:23

    אני מכיר את כל הסיפור,
    החרדות, הכאבים, הבעיות בעיכול, השיער שנושר
    כל ההתמודדות הקשה הזו. אבל תזכרי-- הסוף הטוב יגיע!

    תהיי חזקהה מאודדד עד לסוףף הטובב נשמה|!!

    • יומן סרטן

      נמו, 19/11/08 22:23

      יוני תודה עברנו 80% מהדרך,זו ריצת מרתון והשורד מנצח ועולה על הפודיום.

  • 5.

    תהיי בריאה

    רפאל, 19/11/08 21:21

    מי כמוני יודע כמה זה קשה..לשניכם!
    תהיו חזקים ורק אושר ושימחה מעביר הכל.
    אז שרק תהיו בריאים אני מאחל לכם רק טוב!

    • יומן סרטן

      נמו, 19/11/08 22:22

      רפאל מהשורש רפא מי ייתן.

  • 4.

    נא להכנס לאתר WWW.SHOFAR.NET

    רפי, 19/11/08 20:21

    לצפות בוידאו ''ניסים התותח'' ולראות כיצד הוא נרפא מהמחלה האיומה הזאת ..

    רפואה שלימה

    • איכס, אין לכם גבולות אדומים, אה? (ל''ת)

      בני, 19/11/08 21:27

    • יומן סרטן

      נמו, 19/11/08 22:21

      אסתכל

  • 3.

    עברתי זאת עם בתי ועתה עם בעלי. יודעת היטב על מה אתה מדבר

    רחל, 19/11/08 19:56

    לבתי שלום, בריאה.
    בעלי, יהיה בריא כך החלטנו. .
    אני מאחלת לך ולבת זוגתך המון בריאות ואושר.

    • יומן סרטן

      נמו, 19/11/08 22:20

      ישרי כוח אכן האמונה מגשימה את עצמה.

  • 2.

    עדכון

    דורון, 19/11/08 19:48

    אפשר לדעת קצת פרטים? מה סוג הסרטן? מה מצבו? הטיפולים עזרו? מאוד מבקש לדעת פרטים רפואיים..

    • יומן סרטן

      נמו, 19/11/08 22:19

      הודיה ביקשה לכבד את פרטיותה.

  • 1.

    קשה, כמה כוחות נפש?

    בר, 19/11/08 11:51

    והרי אין ברירה...
    כשצריך לעמוד שם לצד האנשים האהובים עלינו אנחנו מוצאים את הכוחות.
    אתה נשמע לי חזק. מקווה שאתה כזה.
    לא קל בכלל.
    איפה המילים שיכולות לעשות שינוי?
    אני כאן מחזיקה אצבעות שתעברו את זה שלמים ביחד ותמשיכו לחיים טובים הרבה יותר.

    |חיבוק| להודיה ולך נמרוד.

    • יומן סרטן

      נמו, 19/11/08 17:46

      תודה.את הכוחות שואבים מהאופטמיות.

      • Support group

        dc, 20/11/08 01:34

        Hi Nimrod,
        I do not kno what you are ging thrue but I think it will be wise to have a support group or a therapist that YOU can talk to and share all this things. we are not professipnal, just people like you and him. you must get thehelp from the right people to know how to keep up and be alive every day. How do the kids manage? they must have a therapy too!! God bless to you and Hodaya

        • יומן סרטן

          נמו, 20/11/08 21:46

          אמת אנו מלווים את כל התהליך עם מטפלים צמודים כל תמיכה מחזקת.

      • תן להודייה חיבוק ממני ומהבן שלי

        קובי, 20/11/08 11:34

        כגרוש טרי אחרי שנה קשה של משבר ואבל, אני חייב לומר שחוויותי הם כאיין וכאפס לעומת מה שאתם עוברים.
        לתמוך בבן זוג ברמה ובעומק זה ממש לא מובן מאילו, מבחן קשה וארוך לזוגיות ולמשפחה.
        אני שמח שאתה כותב כי בטוחני שזה מקל ולו במעט.
        בכל מקרה מחר אני בסופש עם הבן הקטן והכתבה הזו גורמת לי לרוץ ולחבק אותו עד שהוא יזעק להשתחרר.
        כל יום הוא מתנה, ורק סיפורים אמיתיים כאלה מצליחים להטמיע זאת.
        שבת שלום
        קובי

        • יומן סרטן

          נמו, 20/11/08 21:45

          הודיה מראה לנו את המראה מול פנינו אין ערבות לחיים חיה היום כי מחר נמות,חשוב לתת את בכול ועכשוו כי המחר?