''בעיות רפואיות המיוחסות לחשיפה ממושכת לנתרן פלואורי כוללות בעיות בעיכול, היחלשות העצמות (הפלואור מגיב עם הסידן והזרחן שבעצמות), פגיעה בכליות ובכבד, השפעה קשה על מערכת העצבים המרכזית הגורמת להפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות אצל ילדים, וכן סיכוי מוגבר לסרטן. הרעלת פלואוריד נקראת פלואורוזיס וסימניה הראשונים – כתמים בהירים על השן.
בשנת 2006 פורסם דו''ח של האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית, שביצעה סקירה של הספרות המדעית סביב שאלת הרעילות של הפלואור. כמה ממסקנותיה החשובות של הוועדה:
''כל חברי הוועדה הסכימו כי יש עדות מדעית לכך שתחת תנאים מסוימים פלואוריד יכול להחליש את העצם ולהגביר את הסיכון לשברים''.
''נראה כי לפלואוריד יש יכולת להתערב בתפקודים של המוח''.
''פלואוריד מגביר את הייצור של רדיקלים חופשיים במוח דרך מסלולים ביולוגיים אחדים. לשינויים הללו יש קשר לאפשרות שהפלואוריד מגביר את הסיכון לפתח את מחלת האלצהיימר''.
''מגוון של עדויות מצביעות על כך שפלואוריד משפיע על תפקודי המערכת האנדוקרינית. לכן, הפלואוריד הוא משבש אנדוקריני''.
''מספר מקורות מצביעים על השפעה של חשיפה לפלואוריד על תפקוד בלוטת התריס''.