מסכימה איתך בהחלט נטע...קיימת רתיעה מהשימוש במונח עונש- אולי כי בעבר - וגם כיום, מתלוות למונח קונוטציות של עונש אלים, פוגע, לא פרופורציונלי.. אבל עונש הוא אכן תגובה , תוצאה של מעשה לא ראוי, לא מקובל, מסוכן ומסכן וכו'
העונש קיים גם בחיי היום יום, לדוגמא- אם ילד יטפס על מקום גבוה הוא עלול ליפול והנפילה עצמה תהיה עונשו ( באותו אופן גם ריצה לכביש, נגיעה בכבל חשמלי, או גם ענשים חברתיים כמו נידוי ( ילד שמפריע לדוגמא לחבריו) וכד'..
העונש הוא אחד האמצעיים ( לא היחיד ולא הראשון) לטפל בבעיית התנהגות וגם בין המבוגרים לאחר שעוברים את שלב ההסברים והאיומים מגיע שלב יישום העונש ( למשל- בנהיגה מפורזת, בנהיגה בשיכרות וכד'..)

אם יש לך יותר מאחד... אז קטונתי.
אם יש לך רק אותה, אין סיבה שהיא תהיה כזו קשה!
אני את הבת שלי(שמונה וחצי)
לא מענישה. כי אין צורך.
היא יודעת שאם היא לא תתלבש בזמן, היא תפסיד פעילות אהובה עליה.
בלי צעקות... פשוט תוצאות טיבעיות של מעשים .

כשאני אומרת לה משהו קשה, היא כ'כ לא רגילה שהיא מלחילה מייד לבכות(כנראה שאנחנו בקיצוניות השניה, היא רואה את זה כדבר מפחיד אם קצת מרימים את הקול)

אין לי ברוך השם מאבקי כח איתה.
כשהיא תכנס לגיל ההתבגרות, אין לי מה מושג מה אעשה.
אבל מגיל אפס ועד עכשיו- לא נזקקנו לעונשים.
פעמיים או שלוש סטרתי לה,(כשהייתה ממש קטנה)
ואני מצטערת על זה עד היום.