- 11.
רונית, 07/05/08 16:06
שוב חשפת בפנינו באומץ ובכנות את מחשבותיך ורגשותיך, שקשורים איכשהו בכולנו. ואני באמת לא מבינה את כל אותם מתחסדים - קודם כל בעניין החור בבנק. הלוואי שכולם היו יכולים לגמור את החודש בלי בור או חור או חוריר בבנק, הבעייה היא שבמציאות הכלכלית הישראלית העגומה בה אנו חיים, רוב המשפחות גומרות את החודש עם איזשהו חור בבנק, אז מה הדיבורים האלה על דוגמה לילדים...? אם כך, אז רוב ההורים בארץ הזו לא נותנים דוגמה טובה לילדיהם, לפחות בעניין הזה... נו, באמת!!! איזו התחסדות! ובעניין חשיפת נושא עודף המשקל של הילדים, אני באמת לא מבינה את כל המלינים על כך. את מדברת על דברים שנוגעים לכולנו, שמפחידים את כולנו - בווריאציה כזו או אחרת. מי מאיתנו לא סוחב איתו את פחדי הילדות ומשליך על ילדיו? אז מה - שנחביא את הנושא ולא נדבר עליו כי ''לא מדברים על זה''?? מי אמר שאסור לדבר על זה?? למה לא לדבר זה יותר טוב מכן לדבר?? אני נותנת ליעל את הקרדיט שמכיוון שהיא מכירה את הנפשות הפועלות, החליטה לפרסם את הטור הקודם, ביודעה שלא יאונה כל רע, אלא להיפך. אני דווקא דוגלת בדיעה שכשפותחים את הדברים, המכות פחות חזקות והילד לא סוחב איתו טראומה כבדה כל החיים. באמת, איזו צדקנות!! אז מה, לא נדבר על כל נושא שקצת לא נעים לדבר עליו או שלא נוח לנו לפתוח אותו, ואולי לא ניתן לילדינו לראות טלויזיה, לגלוש באינטרנט, לצאת לרחוב, שהרי אלה עלולים לגרום לאירועים טראומטיים נוראיים שילדינו עלולים לסחוב איתם כל החיים?? בקיצור, יעל, אני איתך, תומכת בך וסומכת עליך. מחכה כבר לטור הבא שלך :-)
- 10.
גאולה, 05/05/08 18:08
- 9.
מתמודדת, 05/05/08 11:51
כל האמהות הברווזות שצועקות חמאס על ''חשיפת הילדים''. הישארו לכן בכוך של עצמכן, גוננו על הילדים מפני חשיפה, ונתקו אותם מהעולם.
מה כולה היה? הכותבת ציינה שלילד שלה יש משקל יתר? חלקה עם נשים שמתמודדות עם אותה הבעיה כיצד לפתור אותה? בחיאת נו, מה אתם חושבים שהילדים לא יודעים שהם שמנמנים? זה לא שאנשים מצביעים עליהם עכשיו ברחוב, וזה לא שהכותבת גילתה לילדים משהו שהיא לא אומרת להם בפנים. סתם התחסדות.
יעל מני, אני איתך, בכל טור בכל מילה. כולל החור בבנק.-
אפרת, 05/05/08 13:54
קודם כל, ליעל שהעלתה נושא אישי וכאוב , אך נוגע לכולם בנושא ילדינו.
אנחנו שומרים עליהם כל החיים, אך קשה בימינו לבודד אותם מהשפעות הסביבה והטמבלויזיה. כך שיוצא שהם כבר מודעים מאיזשהו גיל למימדי גופם. אם זה בא מהילדים בביה''ס או שהם שמים לב שקשה להם לרוץ בשיעורי ההתעמלות כאשר הילדים הספורטיבים יותר משיגים אותם.
אני מתארת לעצמי שיעל תתמודד עם ילדיה בהצלחה כשנושא פירסומם יעלה בעתיד )אם בכלל(.
אני חושבת שחשפת פה סיפור שהרבה הורים חשופים אליו ולא תמיד יודעים איך להתמודד איתו.
כה לחי
-
- 8.
כהרגלך בקודש ''כנות'' ואותנטיות כל בכבוד
איסי, 05/05/08 11:33
- 7.
גחלילית, 05/05/08 11:29
- 6.
רונית, 05/05/08 09:35
הם הבנים והבנות של ערגת החיים לעצמם.
הם באים דרכך, אבל לא ממך.
ואף על פי שהם אתך אין הם שייכים לך.
תוכל להעניק להם את אהבתך, אבל לא את מחשבותיך, כי יש להם מחשבות משלהם.
תוכל לתת להם בית לגופם אבל לא לנפשותיהם,
כי נפשותיהם מתגוררות בבית של מחר,
שאין יכול לבקר בו, אף לא בחלומותיך.
תוכל לשאוף להיות כמותם, אבל לא תשאף לעשותם כמוך,
כי החיים אינם חוזרים לאחור,
ואינם מתעכבים על האתמול''.
חליל גובראן ''הנביא''
- 5.
תחשבי שוב, 05/05/08 05:10
כן, כן, כולנו סבלנו בשלב זה או אחר מהסבתא החביבה שמסבירה שלילד קר באמצע אוגוסט, מהגברת בקניון שאומרת שזה מסוכן מה שאנחנו עושים, ובכלל מהנטייה הישראלית להתערב לנו בחיים בלי שביקשנו.
אבל! וזה אבל גדול- מה שקרה פה זה לא שהתערבו לך באמצע סצינה חינוכית בחנות- את החלטת לחשוף את חייך, ואת חיי ילדיך לעיני כל העולם, ולכן אין לך בדיוק זכות בלהגיב לתגובות ב''רדו ממני, תפסיקו להיות צדקנים ולהתערב לי בעניינים''- כי את עירבת אותנו בעניינים שלך.
אין גם שום ויכוח שלכל הורה באשר הוא יש זכות מלאה לקחת קצת זמן ומקום לעצמו- אבל מה הקשר למה שאת עשית כאן בטור הקודם? לקחת לעצמך מקום לטור הפרטי שלך, אבל עשית זאת על חשבון ילדיך.
ולא, אני לא חושבת שהעולם שלהם התמוטט, כנראה שהם גדלים בסה''כ ילדים שמחים, כמו כל הילדים, ולא כל טראומות הילדות שלהם יהיו קשורות לזה שאמא שלהם קרה להם שמנה מול כל העולם- אבל כן הייתי שואלת את עצמי איך הם יזכרו את זה.-
תחשבי שוב יקרה,טלי,טליה ולכל שאר האמהות המוטרדותיעל מני, NRG, 05/05/08 12:00
תודה על ההתעניינות המוגברת בילדים שלי ומה יקרה להם בעקבות דבריי, אך בואו נשים דברים במקומם. לא אמרתי לכן לא להתערב בענייני, נהפוך הוא. (הלא כתבתי ש''טוב שכך'' על הסערה שהתחוללה והתכוונתי לזה). לכן, אין מקום להוציא דבריי מהקשרם, אף כי ברור, שמתוקף עיסוקי, זה עלול לקרות וזה חלק מ''סיכוני המקצוע''...
לא עשיתי דבר שלא עשו קודמיי ובטח שלא על חשבון ילדיי האהובים. אלה יזכרו תמיד את אמם כאותה אם אוהבת מאוד, לפעמים קצת מעצבנת, אולי נודניקית ועסוקה פה ושם (ושם ופה) אבל בשורה תחתונה-אמא לביאה, ענקית (תרתי משמע) שתוציא ת'נשמה שלה והעיקר שיהיה להם טוב בחיים. אז תרגיעו עם הביקורת הנוקבת על תפקודי כאם, וכאמור מדבריי, אני מודעת שזו מהווה פאוזה מרעננת לנעוץ ציפורניים חדות באמהות לא מושלמות אחרות, (שכן אם לא היתה בכך הנאת ההצצה לא הייתן שבות לקרוא את הטור) ועל כך כתבתי. אף אני מוצאת עצמי לעתים כועסת נורא על אם אחת ששמה צעקה על הילד או עשתה כל דבר אחר שבעיניי שגוי, ועצרתי עצמי מלהטיף לה (מזל שיודעת לספור עד 10-20...)
אך עם כל הפורקן הנעים (והדי טפשי שבזה, מודה) אין בכך תחליף להתבוננות פנימית עמוקה, לבדוק מה כל כך מכעיס אותי בהתנהגות של אותה אם (במקרה הזה אני, במקרה הסופר-אם אחרת), על איזו מורסה זה לחץ וכיצד אני עמלה לשיפור ולקידום הנושא. כך אני עושה, בעמל רב, כל שנות ההורות שלי, וכך מציעה לכל קוראיי האהובים. מפרגנים יותר או פחות ככל שתהיו.
ובנימה אופטימית זו, אסיים את הסוגייה הסוערת ואאחל לכולנו כמה שיותר ימים טובים ורגועים ורבי שלום חיצוני ופנימי ואם אפשר-גם כלל עולמי.
יעל מני
-
- 4.
-
נכון, וגם האינתיפאדה זו דוגמא למודל גרוע,והאינפלציה ובכלל, יעל אשמה
אוהד וותיק, 05/05/08 07:42
בויאנה בןאדם,קצת אמפטיה,מה נפל על כולם.נגעו לכם בנקודה כואבת?יאלה,תסקלו באבנים.אתם מושלמים ברור.ואולי תעבור ואל תשוב,חשבת על זה?קצת דוגמא אישית,לא אהבת לא קנית,לא חארם על הילדים?מה הם לומדים מזה?בושה.מילא חשפת את עצמך,אבל שגם ילדיך יסבלו,איך אתה חי בשלום עם עצמך?לדעתי-יש מצב לטרנספר.כל מי שלא חושב כמוני,שילך.נמאס
-
- 3.
בילי, 05/05/08 00:39
בקיצור אם נסכם, יעל כותבת מופלאה שכמותך, חשוב שאמא תהיה שבעה. שבעה. שמעתם!!! מכל הבחינות. מנטלית, ריגשית, גופנית, יצרית והשלימו בעצמכם. אמא רעבה היא אמא עצבנית וככזו היא לא הייטב את תפקידה להגן, לאהוב ולטפח ולחנך.
אז תנו לנו לאכול משהו. דחוף.
תודה לך על מילותיך, גם אם נאמרו ברגעי קושי. כל השירים הכי טובים לתזכרך נכתבו תחת דיכאון ורחמים עצמיים. ובשם האמנות ניתן לסבול קצת. לפחות יש הצדקה לסבל. בילי
- 2.
-
- 1.
אמירה, 04/05/08 18:48