ממש רציתי אח או אחות לבן שלי, ולא יצא. כל מה שרק ניסיתי, וניסיתי המון, לא הצליח לי. היום כשהבן כבר גדול, ואני בכלל לא רוצה להכנס להריון, אני מעל כל זה. אבל אני ממש מבינה את אלה שמנסות משתי סיבות עיקריות:
א. כי נראה שכל עכברה מסוגלת להכנס להיון בלי בעיות.
ב. יש , לצערי, הרבה נשים ש''קולטות'' את הכאב, ובלי להתבייש עוקצות את הבלתי הריונית. הן מביאות אותה כדרך אגב, הן ומספרות לנו איך שהבעל שלהן רק מריח אותן ממרחק וטראח, הן בהריון. . נו??
זה לא שהאמנתי להן, זאת החוצפה הנועזת שהייתה להן לספר לנו בדיות ולהשוויץ בהן.
כאילו שזה יהיה נחמד לספר למקוטע רגליים ולהגיד לו כמה שזה נהדר לרוץ.
לכל אלה שקוראות פה, נא להפנים: אין לכן במה להתגאות. ממש לא. להכנס להריון זה פשוט כמו שזה מסובך, ולנו אין שליטה על זה.
לדעתי, זה אחד האתגרים שקיימים בפני אלה שלא יכולות להכנס להריון בזמן שמתאים להן. אני בעצמי שמעתי את הדברים האלה, ואני בטוחה שרבות שמעו זאת גם.
לי אין פתרון לאיך להכנס להריון. אבל אולי אפשר לחשוב גם לכיוון של אימוץ. זה מכובד, ומאוד אימהי. שרון סטון המדהימה אימצה שלושה, והיא הכי אמא . ויש עוד המון.
ואלה ששואלות אתכם, נו מתי? תענו בחזרה: מתי תהיי יותר חכמה,יפה או מושכת.