בתקופת שירותי הצבאי בדיוק יצאה לשוק המשחה דייבונקס. הרופא הצבאי היה נדיב ביותר ונתן לי מרשמים לדייבונקס (יש לי בכפות ידיים ורגליים). ניסיתי במשך כמה חודשים טובים - ולא הייתה שום הקלה!!! כבר מזמן שמתי לב שהפסוריאזיס היא מחלה התלויה במצבי רוח. עובדה: כשהייתי בטירונות ולא נהנתי בכלל - הייתה לי התפרצות של המחלה. ולעומת זאת, כשהגעתי סוף כל סוף לתפקיד הצבאי המיוחל - המחלה חלפה כאילו לא הייתה בכלל. כך גם בחיי היום יום: בזמן ההיריונות - הכל חלק ונקי. אחרי מותו של קרוב משפחה - התפרצות היסטרית, ויש לי עוד דוגמאות למכביר. יצויין כי אני סובלת מהמחלה כבר למעלה מ- 18 שנה.