מטרת תגובה זו אינה להתנצח למול אחרים , אלא להעמיד דברים על דיוקם - לשיטתי הדס עשתה שימוש דווקני למדי אם כי לדעת אחדים ברוך, באופציה הנתונה בידה בחוק, יען כי לשון החוק בסעיף 11 לתוספות קובעת בהגדרת עסק בין הייתר את שדלהלן: '' מסעדה מזנון בית קפה לרבות כל בית אוכל , בית משקה , מועדון, דיסקוטק או מקום אחר שבין עיסוקיו הגשת מזון או משקאות, למעט חדר נפרד לחלוטין, אם קיים. אם הוקצה חדר, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של בית האוכל ושטחו אינו עולה על רבע השטח הפתוח לציבור'' ולפי העולה מטענותיה של הדס הרשת הקצתה מקום גדול מהמותר בחוק. ברם הגם האמור לעיל, החוק שותק וישנן בו פרצות רבות עליהן יש לתת את הדעת. בעוד שהחוק קובע '' המחזיק במקום ציבורי לא יציב מאפרה במקום ציבורי שבאחזקתו'' . הרי שראשית, נשאלת השאלה האם החלק שמחוץ לבית קפה/ מסעדה שהוקצו בו שולחנות ישיבה נכנס להגדרת '' עסק.'' היה וכן הרי שאז אין לשים על השולחנות שבחוץ מאפרות, היה ולא הרי שאז האופציה של הצבת מאפרות על השולחנות שבחוץ פתוחה.
ושנית - עולה השאלה - האם , העובדה שקיימת הפרדה בין המרחב הפנימי של בית עסק לבין הישיבה בחוץ ,(כול עוד אינה עולה על רבע משטח העסק) אין בה דיי כדי להצמיח טענה שעסקינן בחלק נפרד ומאוורר (חוץ) , היה ויקבע שכן , וכי מתקיימת הפרדה בין פנים העסק לחוץ, הרי שאז אין כל איסור לשבת בשולחנות שבחוץ ולעשן (ושוב בהנחה שהדבר אינו גורם למטרד לאחרים).
סייג קטן- לפיכך לעמדתי החוק נתון לפרשנויות אין ספור, ועם הזמן סביר שתצמח לה הלכה בעניין זה, זאת עפ''י נטיית ליבם של היושבים על כס השיפוט. ומכאן לכל הטוענים כן ... לא ... אבור ... מותר שבינכם.... חבל על זמנכם שכן אין לקבוע כעת מסמרות חד משמעיות בנושא.
גו'ן דו