כביולוגית וחוקרת עור, ובפרט הזדקנות העור וחומרים פעילים בהצערתו, גם אני קראתי את המחקר. יותר נכון, אם אנו מדברים על אותו מחקר, אזי פורסם באינטרנט רק התקציר שלו. בתקציר הזה אין מספיק נתונים כדי להסיק ממנו על השימוש בחומר, ששמו אותו על תאים בצלוחית, והשלכותיו כקרם שמורחים על העור בבנ''א. אם אתה מביא מחקר כדי לתמוך בטענותיך, כדאי להתייחס לפרטים מדויקים יותר: הריכוז שבו השתמשו, האם ההתנפחות הייתה הפיכה, האם נוסה בבע''ח או רק בתאים בצלוחית (כפי שזה קרה) וכו'. אני מבינה את האינטרס של רופא אסתטולוג למשוך את החבל לכיוון הזרקות ופילינגים עמוקים (וצפונה) במקום שנשתמש בחומרים פעילים טובים. אבל גם אתם הרופאים מוכרים במרפאותיכם חומרים פעילים משובחים. לא צריך לזרוע פניקה או להוציא אמת מדעית מהקשרה.
DMAE נפוץ בעולם במאות תכשירים, וחומרים דומים לו מצויים במגוון חומרים כשמפואים וסבונים וטואלטיקה. יש שתי נגזרות עיקריות שלו, אחת עם פעולה ''קיצונית'' יותר (הצורה האמינית) ואחת בצורת bitartrate, שהנה עם PH נייטרלי. האם הזכרת במה התמשו? לא הזכרת, כי זה גם לא הוזכר בתקציר...
לסיכום,
כדאי למסור פרטים מדויקים יותר לפני הניפנוף בכותרות מרשימות...