זה הכי נכון לתת לאנשים החולים משהו לשכך בו את כאבם

אז יש לאשר לכל החולים במחלות קשות להשתמש במריחואנה.
לאישתי נשמתה עדן ,לא היה ידוע על אפשרות זו והיא סבלה מכאבי תופת
ממחלת הסרטן, קיבלה כדורי מורפיום
שבהתחלה זה הקל את הכאב אבל בהמשך כבר לא.
ת.נ.צ.ב.ה

מריחואנה הוא סם נקודה
וכמו כל סם יש לו שימושים רבים
לטוב ולרע
הבעיה אם כל סם שהוא, היא המינון
לא כל אחד לוקח משכחי כאבים
ולא כל אחד צריך לצרוך כנביס
את המינון הנכון צריך לקבוע רופא
לכן יש לאשר שימוש בקנביס ל.ס.ד
וכו רק באישור רופא

מריחואנה היא מתנה לכולם צמח רב שמושי ויפהפה. חבורת אנשים בורים הרוצים שליטה מספרים לנו רק שקרים על הצמח המופלא הזה.עלים ירוקים זה כל הסיפור כל אחד יכול לגדל כי הצמח זקוק רק למים שמש ואהבה.מריחואנה טובה ומועילה להרבה מעשנים וגם לסביבה שלהם כי במקום שמעשנים אין אלימות אין כפיה אין שנאה ואין דעות קדומות וחשוכות. מריחואנה היא צמח של שלום ולכן אנשי השלטון שרוצים מלחמה כי כך ניתן לשלוט באנשים. אוסרים עלינו כל האנשים לגדל אותה להנות מההילינג והאנרגיות הטובות שלה .הגיע הזמן להוציא את הצמח לחופשי.ואת כל האנשים שאוהבים אותו. כל אדם יחליט בעצמו מה טוב לו ולא דוקטור אחד שחושב שהוא אלוהים.

כיום בשיטה לא רפואית ניתן לתת מענה לשם ריפוי לחולי האיידס ונשאים וחולי הקרון ללא שימוש בסמים ו/או בכימקלים מזיקים
מי שמעניין ובמיוחד חולי האיידס שמקבלים קוקטלים בעליות של כ 10000 ש''ח לחודש יכול להחלים ממחלתו תוך 33 יום
שלחו אימייל וקבלו דף מידע ופרטים
dpdp@bezeqint.net

http://www.youtube.com/watch?v=Pu6j6JDlEnk

אני לא בעד המשך הפיכת המעשנים לפושעים. להיפך, בעד לגליזציה לכולם. מה שכן, בתור מעשן לשעבר בתדירות אני חושב שהגראס בעצמו יכול לגרום לסוג של דיכאון, לעייפות, בעיות זיכרון. סוג של התמכרות מסוימת כמו שאי אפשר לעשות סקס בלי זה ועוד שטויות.
אני שמח שזה עוזר לחולים, ולבריאים. אני הפסקתי, זה די טרי, חושב שזה אחלה בלי, ומקווה להמשיך ככה

''הכתבה הוגשה בחסות עיריית לוד: לוד, נושמים אוויר נקי (מריסוס)''.

רק נשאר להפוך את הסם לחוקי, ואז החולים המסכנים לא יצטרכו לעבור את כל הבירוקרטיה המתישה הזו.

החל מגיל ההתבגרות בו עברתי טראומה קשה מאד שלא אפרט כאן הפכתי לחולה בדיכאון חמור. לא הייתי יוצא מבית וניתקתי את כל קשריי החברתיים, משום שהחברים פשוט התייאשו כמו גם ההורים שלי. ראיתי את הטראומה קורית מול עיניי כל הזמן ופשוט הפכתי לחי-מת. לא הייתה שום אפשרות להמשיך כך החל מגיל 17 הופניתי לטיפול פסכיאטרי שבו קיבלתי תרופות נוגדות דיכאון שונות שכל הזמן התחלפו.
עם התרופות הפסיכיאטריות הייתי מתפקד (עבדתי והתגייסתי) אך עדיין הייתי מנודה וקשה היה לי ליצור קשרים חברתיים כלשהם. הייתי אלים, מתייחס בקרירות לסביבה, עם התפרצויות זעם ותגובות אפתיות לחבר'ה ששירתו איתי ולבחורות. הפסיכיאטר רק המליץ לי להמשיך עם הכדורים או להחליף לסוגים שונים. סיוט מתמשך של בזבוז כספים אדיר ותופעות לוואי קשות שכוללות אימפוטנציה וחוסר תשוקה מינית.

עד שלאחר הצבא עישנתי לראשונה בחיי מריחואנה. קראתי על ההשפעות באינטרנט והחלטתי לנסות לבד. מאז לא רק שהזכרונות על הטראומה התפוגגו, הפכתי לאדם חברותי ונעים, החברים מהילדות חזרו והכרתי את אהבת חיי. כיום אני ממשיך לעבוד וחושב על לימודים והמצב פשוט הפך לנורמלי.

תדירות העישון ירדה עם הזמן אך איכות החומר לא תמיד קבועה, המחיר יקר מאד,
ולאחר ניסיון של הפסקה חזרו קצת המאפיינים של הדיכאון (לא באותה רמה של התרופות הפסיכיאטריות שלדעתי הן רעל).

רק חבל שאנשים כמוני עד היום צריכים להסתכן וליצור קשר עם גורמים מפוקפקים כדי לרכוש את החומר. הסתבכתי לא פעם עם סוחרים רמאים, וגם לא תמיד אפשר להשיג כשצריך.

האם אפשר לפנות בנושא לפסיכיאטר? או ישירות לד''ר ברוך? אשמח לתגובה תודה.

רק לחשוב שוודקה נחשבת פחות מסוכנת ממריחואנה

העלים הירוקים, מתנה מאלוהים
עושים אותנו שמחים, עד העננים
מרחיבים אופקים, משפרים ביצועים.
עם חברים , במיטה, חבל שרק לא בלימודים.....